מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-AASLD (American Association for the Study of Liver Disease) עולה קשר בין נזק כבדי ובין נטייה לקרישיות-יתר בחולים עם COVID-19, כאשר כלי הדם של הכבד הם האחראיים לקרישיות היתר במקרים אלו.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות רמות ALT וקרישיות-יתר ב-68 מבוגרים שטופלו באחת מבתי החולים. בדיקות תפקודי כבד ותפקודי קרישה הושלמו בתוך 5 ימים האחת מהשנייה.
החוקרים קבעו סף ריכוז ALT להגדרת נזק כבדי של פי 3 מהטווח העליון של הנורמה. בחולים עם לפחות שני מדדים המעידים על קרישיות-יתר הגדירו החוקרים פרופיל קרישיות-יתר, אשר כונה חותמת קלינית לזיהום COVID-19.
בחולים עם רמות ALT גבוהות תועדה גם עליה בגורמים הקשורים בקרישת הדם, דוגמת רמות פיברינוגן ופקטורי קרישה VII ו-II. יתרה מזאת, זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין נזק כבדי ובין קרישיות-יתר.
מאחר ו-COVID-19 נקשר עם הציטוקין הפרו-דלקתי Interleukin-6, החוקרים בחנו כיצד ציטוקין זה והקולטן שלו משפיעים על תאי הכבד בבני אדם. תאים שנחשפו ל-IL-6 והקולטן שלו שחררו גורם קרישה VIII ברמות גבוהות משמעותית מתאים שלא נחשפו לציטוקין הנ”ל. תאים שנחשפו לציטוקין גם יצרו כמות גדולה יותר משמעותית של Von Willebrand Factor, מולקולה פרו-תרומבוטית נוספת, והדגימו עליה בביטוי גנים המעודדים ביטוי גורם קרישה VIII.
ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקר קודם בנושא COVID-19 שהציע קשר בין נזק לתאי הכבד ובין הפרעות קרישה.
מתוך כנס ה-AASLD
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!