חדשות

חסך שינה ותחושת שחיקה בקרב רופאים מלווה בסיכון מוגבר לטעויות רפואיות חמורות (JAMA Netw Open)

13/12/2020

 

חסך שינה בקרב רופאים מלווה בסיכון מוגבר לטעויות רפואיות חמורות המובילות לפגיעה בחולים, כאשר גם חסך שינה מתון מוביל לעליה משמעותית בסיכון לטעויות אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה מהוות סיכון מקצועי לרופאים, אשר לעיתים קרובות עובדים שעות רבות ולא-צפויות. ישנן עדויות רבות לפיהן לשינה לא-מספקת עשויה להיות השפעה משמעותית על הבריאות הנפשית והגופנית, כאשר ברופאים הדבר עלול להוביל לעליה בסיכון לטעויות רפואיות ופגיעה בבטיחות הטיפול בחולים.

 

לצורך המחקר הנוכחי התבססו החוקרים על נתונים מ-11 מרכזים, רובם מצפון-מזרח ארצות הברית. הסקר נערך בין נובמבר 2016 ועד אוקטובר 2018.

 

להערכת הליקוי על-רקע הפרעות שינה, החוקרים התבססו על מדדי Patient Reported Outcomes Measurement Information System, כאשר הציון הכולל נע בין 8 עד 40 נקודות ומבוסס על עייפות, ערנות, ישנוניות וחסרים תפקודיים משנית לשינה לא-הולמת. החוקרים סיווגו את הציונים לרבעונים, כאשר ציון בטווח 8-11 נקודות העיד על ליקוי זניח על-רקע חסך שינה, ניקוד של 12-15 נקודות העיד על ליקוי בדרגה נמוכה, ניקוד של 16-21 נקודות העיד על ליקוי בדרגה גבוהה וציון של 22 נקודות ומעלה העיד על ליקוי בדרגה גבוהה מאוד.

 

להערכת שחיקה, החוקרים התבססו על מדד Professional Fulfillment Index, עם מדד שחיקה שנע בין 0 עד 10 נקודות.

 

מבין כלל הרופאים שהוזמנו להשתתף בסקר, 7,700 מבין 19,384 רופאים בכירים (40%) ו-3,695 מבין 7,257 רופאי בית (51%) השלימו את השאלות להערכת ליקוי בתפקוד על-רקע חסך שינה. נתונים אודות טעויות רפואיות היו זמינים עבור 7,538 רופאים.

 

בקרב רופאי בית, הציון הממוצע של ליקוי על-רקע חסך שינה עמד על 16.86 נקודות. הציונים נעו בין 15.81 בקרב מנתחנים ועד 19.03 בקרב רופאים במחלקות לרפואה דחופה. בקרב מתמחים, המדד הממוצע עמד על 20.65, כאשר בפתולוגים תועד הציון הנמוך ביותר (18.44 נקודות) ובקרב מתמחים בכירורגיה תועד הציון הגבוה ביותר (22.10 נקודות).

 

ההבדלים הגדולים ביותר בליקוי בתפקוד על-רקע חסך שינה בין רופאים בכירים ומתמחים תועדו בין התמחויות כירורגיות.

 

במודל שכלל תקנון למין, שלב הכשרה, התמחות ושחיקה, החוקרים מצאו כי בהשוואה לליקוי נמוך על-רקע חסך שינה, ליקוי בדרגה בינונית, גבוהה וגבוהה מאוד לוו בעליה בסיכוי לדיווח עצמי על טעות רפואית בעלת חשיבות קלינית בשיעור של 53% (יחס סיכויים של 1.53, רווח בר-סמך 95% של 1.12-2.09), 96% (יחס סיכויים של 1.96, רווח בר-סמך 95% של 1.46-2.63) ו-97% (יחס סיכויים של 1.97; רווח בר-סמך 95% של 1.45-2.69).

 

כל עליה של נקודה אחת בסולם השחיקה לוותה בעליה של 14% בסיכוי לטעות רפואית בעלת משמעות קלינית (יחס סיכויים של 1.14; רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.19).

 

בקרב מתמחים תועדה עליה של 118% בסיכוי לטעות רפואית בעלת חשיבות קלינית, בהשוואה לרופאים בכירים (יחס סיכויים של 2.18, רווח בר-סמך 95% של 1.86-2.55).

 

מודל שלא כלל תקנון לשחיקה מצא גם כן שיעור טעויות מוגבר, עדות לכך שליקוי בתפקוד על-רקע חסך שינה ושחיקה הינם גורמי סיכון בלתי-תלויים לטעויות רפואיות בעלות חשיבות קלינית.

 

JAMA Netw Open. Published December 7, 2020

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<