חדשות

הנתונים היומיים מצביעים על הקפי שיא בתחלואה הקשה, בתמותה, ובמספר המאומתים החדשים על אף הסגר וכ-80% התחסנות במבוגרים מעל 70, מקדם R ירד ל-1.14

13/01/2021

מאת מערכת אי-מד

תמונת המצב היומית שמציג אגף המודיעין מלמדת על המשך העלייה בהדבקה ובתחלואה, אם כי מקדם ה-R מתחיל לרדת אך כזכור כל עוד הוא מעל 1 המשמעות היא שעדיין המגיפה במגמת התפשטות:

 

מבחינת חולים קשים התמונה היא כדלקמן :

כפי שדווח אמש מתוך החולים הקשים בימים האחרונים כ-18% הם כאלה שקיבלו כבר את מנת החיסון הראשונה.

מבחינת תמותה, השבוע הייתה עליה משמעותית במספר נפטרים כפי שניתן לראות כאן מלוח הבקרה של משרד הבריאות:

 

תמונת מצב התחסנות לפי גילים מוצגת להלן ובה ניתן לראות שבאנשים מעל גיל 70 כ-80% כבר התחסנו.

מהדו"ח הראשון שפרסמה ועדת המעקב של החיסונים עולה שההגנה שמספקת מנת החיסון הראשונה מתחילה להיות משמעותית רק לאחר שבועיים.

בסיכום היומי של אגף המודיעין נכתב כך :

נמשכים היקפי שיא בתחלואה הקשה ובמספר המאומתים החדשים - כמעט 1,000מאושפזים במצב קשה במחלקות הקורונה בבתיה"ח, מספר המתקרב לשיא מאז תחילת המגיפה בישראל; גם מספר המאומתים החדשים (מעל ל-000,9 (קרוב לשיא מאז פרוץ המגיפה ושיעור החיוביים עומד מעל ל- 7% ברמה הארצית

 ● זן הנגיף המוטנטי הבריטי - הזן החדש, שהנו מדבק בהרבה ביחס לזנים קודמים בכל קבוצות הגיל, בכלל זאת - גם בקרב ילדים, אחראי למגמת העלייה החריפה בתחלואה ובתמותה בבריטניה. מוערך כי הוא נוכח באוכלוסייה בישראל בהיקף גבוה (כנראה עשרות אחוזים) כמו גם בארצות אחרות באירופה וכי הוא משפיע כבר עתה על היקף התחלואה וצפוי להרחיב את השפעתו. תפוצתו ורמת המידבקות המוגברת מחייבות הקפדה יתרה על ההנחיות.

זן הנגיף המוטנטי הדרום אפריקאי - בימים האחרונים זוהו בוודאות לראשונה מקרי הדבקה מזן זה בישראל, אשר מוערך כי בדומה לזן הבריטי, גם הוא מדבק יותר מהזנים הקודמים. במחקר ראשוני מאוד הציג זן זה עמידות מסוימת לנוגדני מחלימים, אך נדרש מחקר נוסף לקביעת מידת עמידותו מול חיסון. על כן, עד אשר תבורר מידת הסיכון הנשקפת מזן זה, אנו ממליצים לנקוט צעדי מנע חריפים על מנת למנוע את התפשטותו (קטיעת שרשראות הדבקה שכבר החלו ומניעת כניסה נוספת שלו לישראל).

 ● לתת כתף - ישראל ממשיכה להוביל בעולם במספר החיסונים לנפש, השלימה כבר קרוב ל-2 מיליון מנות חיסון (מספר המתחסנים במנה ראשונה החל לרדת בימים האחרונים, לאור התחלת מתן חיסוני המנה השניה). השלמת חיסון האוכלוסייה המבוגרת (בני 60 ומעלה, %74 מתוכם חוסנו עד כה) תשפיע יותר מכל על הורדת היקף התחלואה הקשה והתמותה בטווח הקצר, לצד מודעות ציבורית, תמיכה באוכלוסייה המבוגרת וסיוע פעיל להשלמת חיסונה. בטווח הארוך יותר, גם לאחר חיסון בני ה-60 ומעלה יוותר סיכון לתחלואה קשה באוכלוסיה, עד להתחסנות רחבת היקף.

בעולם - מדינות רבות, בעיקר באירופה, מיישמות מדיניות סגרים בניסיון להאט את קצב התפשטות המגיפה בשטחן. עד כה, התחסנו יותר מ-16 מיליון איש בחיסונים מערביים, רובם המכריע בארה"ב, בישראל ובאנגליה.

היום פרסמה ועדת המעקב גם את פרוטוקול הדיון הראשון המוצג כאן:

סיכום עיקרי ישיבת ועדת המעקב הראשונה של המועילות והבטיחות של החיסון נגד מחלת הקורונה.

1. דברי פתיחה 

1.1. מטרות הקמת הוועדה – 

1.1.1. ניתוח מדעי של המידע הנאסף במשרד הבריאות מכלל מערכות הדיווח 

1.1.2. הסקת מסקנות לצורך קביעת מדיניות

1.1.3. שיתוף המידע לציבור – באופן ברור, שקוף ומהיר

1.2. המעקב מבוצע אחר 3 סוגי נתונים:

1.2.1. פילוח המחוסנים – גיל, מגדר, מגזר ועוד.

1.2.2. בטיחות – מתבסס על דיווח הגורמים המחסנים (קופות חולים, בתי חולים ומד"א).

1.2.3. נתוני מועילות.

1.3. ההסכם עם פייזר שבמסגרתו הוקדמו משלוחי חיסונים למדינת ישראל כלל התחייבות של מדינת ישראל להעביר לחברה נתונים אגרגטיביים ומצב התחלואה/תמותה (מספרי חולים, רמת התחלואה, מונשמים, תמותה). מדינת ישראל לא התחייבה ולא תעביר נתונים פרטניים של מחוסנים או מטופלים. אנחנו בדיונים עם פייזר לקבל הסכמה לשתף את ההסכם עם הציבור על מנת שיווכח שלא תהיה העברת מידע חסוי ואישי על מטופלים/מחוסנים. 

2. הוצגו לוועדה הנתונים שנאספו ממקורות המידע של האגף, סטטוס חיסונים ותופעות הלוואי מהמחוסנים עד כה.

3. סוכם כי יוקמו צוותי עבודה:

3.1. עיסוק בנתונים –

3.1.1. בחינת מועילות – ניתוח כמותני/סטטיסטי של המידע(מניעת מחלה, מניעת הדבקה), בחינת השימוש בבדיקות סרולוגיות וריצופים.

3.1.2. בטיחות – תכנית פרואקטיבית לבדיקת השיעור של תופעות הלוואי, תחקור אירועים חריגים.  

3.2. הנגשה ושיקוף של מידע הנוגע לתופעות לוואי, למהלך מבצע החיסון לציבור בשפה מובנת ובגישה פרואקטיבית.   

3.3. הנגשה של מידע מקצועי לצוותים רפואיים.

4. סוכם שיוגדרו המשימות של כל אחת מהוועדות – ועדת החיסונים, ועדת המעקב וכל ועדה אחרת שתתמנה.

5. האגף לבריאות הציבור מקבל את הדיווחים השוטפים על תופעות לוואי לאחר קבלת חיסונים.

5.1. בטיחות - מעקב ברמה יומית שמטרתו לזהות מידית בעיה בטיחותית.

5.2. מועילות – בדיקה שוטפת של הנתונים וניתוחם. 

5.2.1. חטיבת הרפואה ובטיחות המטופל – דיווחים על אירועים חריגים ופטירות 

5.3. סטטוס חיסונים –

5.3.1. נכון להיום חוסנו מעל 1,700,000 איש. הוגדלו משמעותית מספר השעות של מתן החיסון וגם בסופי שבוע. נכון להיום חוסנו 72% מבני ה- 60+ ססטוס מקבלי החיסונים – 69% מבני ה- 60-69 קיבלו חיסון או מחלימים, 96% מבני70-79

5.4. חשוב להבהיר כי מדובר בנתונים של תחלואה בקרב מחוסנים במנה הראשונה בלבד ולכן לא ניתן להסיק מסקנות 

5.4.1. ככל שחולף הזמן, לאחר שבועיים, יורד מספר החיוביים לקורונה, מקרב המחוסנים.

5.4.2. המסקנה הראשונה שניתן בשלב זה לומר היא שאחרי מנה ראשונה קיימת הגנה מסויימת למחוסנים אבל  היא עדיין לא ברמה מספקת   זה מסר שחשוב שהציבור יפנים. מי שנחשף מיד אחרי המנה הראשונה לא מפתח חיסוניות טובה. מכאן החשיבות על המשך השמירה על הריחוק הפיסי ומסיכה. 

5.4.3. הוצגה התפלגות גיל המאומתים אחרי המנה הראשונה של החיסון.

5.4.4. הוצגו מספר המאומתים שנזקקו לאשפוז אחרי המנה הראשונה.

5.6 ניתוח נתונים: 

• ארגון הבריאות העולמי – ביצוע החקירה האפידמיולוגית, ביצוע בדיקות לזיהוי מאומתים, כמה זמן עוקבים אחרי תופעות לוואי, מערך דגימות ומחשוב כדי שניתן יהיה לקשור לחיסון, הגדרת אירועים שיחקרו מקומית ואירועים שיחקרו ברמה הארצית

• התפלגות תופעות לוואי לפי גיל ומין - יותר תופעות לוואי מדווחות על ידי נשים – תופעה מוכרת בחיסונים. יותר תופעות מדווחות על ידי צעירים.

5.6.1  המעקב מתבצע אחרי רשימה של אבחנות שה- FDA המליץ לעקוב אחריהן מעבר לרשימה הזו הוחלט במשרד הבריאות לעקוב אחרי אבחנות נוספות - פאראסטזיות,   פציאליס, ZOSTER/HSVTRANSIENT ISCHEMIC ATTACK MULTYSYSTEM INFLAMATORY SYNDROME   – וזאת בעקבות מקרים בארץ. 

5.7 תכנית הניתוח והמעקב של משרד הבריאות הינה – גיל, מין, מגזר, מחלימים, מחלות רקע נבחרות – סכרת, מחלה ריאתית כרונית, דיכוי חיסוני.

5.8 בבדיקה סרולוגית של אנשי צוות רפואי שחוסנו לאחר שהחלימו יש עליה מאוד גדולה בכמות הנוגדנים. חשוב להסתכל על הנתונים בקרב מחלימים כדי להכווין מדיניות לפי זה. 

5.9 41% בני פחות מ- 60 שחוסנו – ביניהם: צוותים רפואיים, צה"ל, משטרה, שב"ס, מטופלים עם פגיעה חמורה במערכת החיסון, פגיעה ריאתית חמורה.

5.10 מועילות מבחינת היכולת למנוע הדבקה.

6. לסיכום, יוקמו צוותי עבודה:

ניתוח הנתונים הנגשה של המידע לציבור בשפות שונות ומידע מקצועי ברמה אחרת לעובדי הבריאות.

 

                                                                                                                     בברכה,

                                                                                                                      

                                                                                                              משרד הבריאות

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<