חדשות

מקומם של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ושל מעכבי SGLT-2 בטיפול באי-ספיקת לב (מתוך אתר Medscape)

19/04/2021

 

הטיפול בחולי אי-ספיקת לב השתנה לאחר שתרופות שונות לטיפול בחולים עם סוכרת הדגימו השפעה חיובית על תוצאות אי-ספיקת לב. אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon Like Peptide) ומעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) הדגימו תועלת משמעותית בחולים אלו והובילו למצב בו קרדיולוגים המומחים בטיפול באי-ספיקת לב רואים בטיפולים אלו מרכיב חשוב בטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2. בדומה, אנדוקרינולוגים ונפרולוגים רבים מאמינים כי מדובר בחלק אינטגראלי מהטיפול בחולים שלהם עם אי-ספיקת לב.

 

במהלך העשור האחרון פורסמו מחקרים רבים אשר דיווחו על התוצאים הקרדיווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2. מאחר והמחקרים נועדו להיות מכווני-אירועים, המשתתפים היו ברובם חולים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.

 

מחקר LEADER בחן את הטיפול ב-Liraglutide (ויקטוזה) לעומת פלסבו והדגם ירידה משמעותית סטטיסטית בתוצאים העיקריים, תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי, או אירוע מוחי לא-פטאלי. עוד נרשמה ירידה משמעותית, אך לא מובהקת סטטיסטית בשיעור האשפוזים של חולים עם אי-ספיקת לב שטופלו ב-Liraglutide. במחקר FIGHT, הטיפול ב-Liraglutide לא הוביל לשיפור היציבות הקלינית לאחר שחרור מבית חולים של חולים עם אי-ספיקת לב מתקדמת וירידה במקטע הפליטה, בהשוואה לאלו בזרוע הפלסבו.

 

מנגד, במחקר EMPA-REG OUTCOME נבחנה ההשפעה של Empagliflozin (ג'ארדיאנס) או פלסבו תואם בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, אך כ-10% סבלו גם מאי-ספיקת לב בתחילת המחקר. לאורך המחקר, התוצא העיקרי תועד ב-10.5% מהחולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-12.1% מאלו בזרוע הפלסבו עם עדות לירידה יחסית של 35% בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב עם טיפול ב-Empagliflozin.

 

בהנחיות העדכניות מטעם ה-American Diabetes Association מדגישים המומחים את חשיבות אפיון חולים עם סוכרת ככאלו עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית או גורמי סיכון, מחלת כליות כרונית, או אי-ספיקת לב. לאור תוצאות המחקרים האמורים, מעכבי SGLT-2 ואגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 זכו למקום חשוב בטיפול בחולים עם סוכרת ואי-ספיקת לב, בפרט אלו עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

 

במחקר DAPA-HF בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל שחולקו לטיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) תועדה ירידה בסיכון להחמרת אי-ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית; יתרה מזאת, מדד התסמינים של החולים היה טוב יותר בהשוואה למשתתפים בזרוע הפלסבו. במחקר דומה, EMPEROR-Reduced, בחולים עם מקטע פליטה של עד 40% שטופלו ב-Empagliflozin תועדה ירידה באשפוזים על-רקע אי-ספיקת לב ובתמותה קרדיווסקולארית בקרב אלו בקבוצת הטיפול, בהשוואה לזרוע הפלסבו.

 

עם הצטברות העדויות בנוגע לחשיבות תרופות אלו, נראה כי צפוי שיפור בטיב הטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב, כמו גם טיפול רב-צוותי.

 

לידיעה במדסקייפ

 

הערת מערכת:

אתם מוזמנים להנחיות המועצה הלאומית לסוכרת באשר לשימוש בקבוצות תרופות אלה בהקשר של אי ספיקת לב.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<