חדשות

מדוע התמקדות במספר החולים הנדרש לטיפול עלולה לספק הערכה מטעה של התועלת של חיסונים? (מתוך אתר Medscape)

03/05/2021

 

רבים מאמינים כי היעילות המדווחת של חיסונים שונים כנגד נגיף הקורונה גבוהה מהתועלת האמיתית של החיסונים וטוענים כי מעבר ליעילות החיסון, המבוססת על הירידה היחסית בסיכון, יש לשקול את הירידה האבסולוטית בסיכון ואת מספר החולים הנדרש לטיפול. במאמר דעה שפורסם באתר Medscape טוענים מומחים כי הם אינם מסכימים עם גישה זו מאחר ועיקרון המספר הנדרש לטיפול (Number Needed to Treat, או NNT) עשוי להטעות כאשר משמש במחקרים להערכת חיסונים.

 

דיווחים מוקדמים טענו כי לחיסונים כנגד קורונה המבוססים על רנ"א שליח יעילות של 95% וכי לחיסון כנגד אדנווירוס יעילות של 70% וזאת על-בסיס ירידה יחסית בסיכון שתועדה במחקרים קליניים בשלב 3.

 

הכותבים מציעים דוגמא היפותטית של מחקר חיסון הכולל 40,000 משתתפים (מחצית קיבלו חיסון ומחצית קיבלו פלסבו). הניתוח הסטטיסטי מתוכנן לאחר 200 מקרי מחלה מתועדים. מבין 20,000 משתתפים בזרוע החיסון, 10 חלו במחלה (0.05%) ומבין 20,000 משתתפים בזרוע הפלסבו, 190 חלו במחלה (0.95%).

 

הסיכון היחסי (Relative Risk, RR) מחושב ע"י חלוקת אחוז החולים שנדבקו במחלה בזרוע החיסון באחוז החולים שנדבקו במחלה בזרוע הפלסבו (0.05 במודל ההיפותטי). הירידה היחסית בסיכון (Relative Risk Reduction, או RRR) מחושבת עפ"י הפחתת הסיכון היחסי מ-1 (0.95 במודל ההיפותטי).

 

אלו הטוענים כי נתונים אלו מספקים הערכת יתר של התועלת של החיסון מאמינים כי יש לבחון את הירידה האבסולוטית בסיכון (Absolute Risk Reduction, או ARR), אשר אינה כה מרשימה על-פני השטח. ה-ARR מחושב ע"י הפחתת אחוז הנדבקים במחלה בזרוע החיסון מאחוז הנדבקים במחלה בזרוע הפלסבו (ARR של 0.9% במודל ההיפותטי) – או מספר נדרש לטיפול למניעת מקרה תחלואה אחד – שהוא המספר ההופכי ל-ARR (NNT של 111 במודל ההיפותטי).

 

מודל ה-NNT זכה לתמיכה רבה להערכת תוצאות מחקרים קליניים, אך חשוב להבין את משמעות הדברים כאשר מנסים לחשב את ה-NNT במחקרי חיסונים.

 

ראשית, ה-ARR וה-NNT מושפעים מהסיכון ההתחלתי לזיהום וממשך הזמן בסיכון, בעוד ש-RRR אינו מושפע ממשתנים אלו. מאחר ומחקרי חיסונים הם לרוב קצרים (מספר שבועות) ונערכים בתקופה בו רבים נוקטים אמצעים להפחתת הסיכון להדבקה, חישוב ARR מפסק תת-הערכה של ההשפעה של החיסון, בהשוואה לסיכון האבסולוט של האדם לאורך פרק זמן ארוך, בפרט במידה ולא מקפידים באותו אופן על אמצעים להפחתת סיכון.לאור זאת, חישוב NNT על-בסיס נתוני מחקרי חיסונים אינו מספק הערכה מדויקת של NNT בתנאי עולם אמיתי.

 

שנית, מחקרי חיסונים לרוב מבוססים על גישת ניתוח מונחית-אירוע, כלומר, ניתוח הנתונים יבוצע לאחר מספר אירועים מוגדר. הירידה האבסולוטית בסיכון לכן מוגבלת למספר מקרים קטן. לדוגמא, במודל ההיפותטי המוצג לעיל, במידה והניתוח הסטטיסטי היה מתוכנן להיות מושלם לאחר 200 מקרים מאושרים ובהנחה כי החיסון היה מושלם עם יעילות של 100%, אזי כל 200 המקרים יתועדו בזרוע הפלסבו ויהיו 200 מקרים ב-20,000 משתתפים בזרוע הפלסבו (1%), לעומת 0 מקרים בזרוע ההתערבות (0%), כך ש-ARR הוא 1% בלבד, עם NNT של 100. מנגד, במידה והיעד היה 2,000 מקרים מאושרים, אזי מדובר היה ב-2,000 מקרים מאושרים מבין 20,000 משתתפים בזרוע הפלסבו (10%) לעומת 0 מקרים בזרוע החיסון, עם ARR של 10% ו-NNT של 10.

 

המסר העיקרי הוא כי אין להתמקד רק ב-ARR או ב-NNT במחקרי חיסונים, אלא גם לקחת בחשבון את המגבלות המפורטות לעיל של הניתוחים הסטטיסטיים במחקרים אלו.

 

לידיעה במדסקייפ

 

הערת מערכת:

חשוב לציין כי ה-NNT אמור להוות מדד של יעילות רפואית/כלכלית , אך כאשר אנחנו רואים את התוצאות המדהימות של מבצע ההתחסנות בישראל המאפשרות למדינה לחזור לחיי שגרה כמעט מלאים לחלוטין, ולוקחים בחשבון את המשמעויות הבריאותיות, החברתיות והכלכליות אז גם אם ה-NNT שיחושב עבור ישראל יהיה גבוה, עדיין השורה התחתונה והמובנת מאליה היא שהחיסונים היוו פיתרון יעיל מאוד למגיפה. 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<