חדשות

האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על שבוע המודעות למניעת סרטן העור ולגילויו המוקדם - 2021 ומציגה עדכונים חשובים ביניהם ירידה למקום ה-30 (האחרון) בשיעור התמותה (מבין המדינות המובילות בשיעור התמותה)

09/06/2021

הודעת האגודה למלחמה בסרטן

שבוע המודעות יתקיים מ-14 עד 20 ביוני, ובמהלכו ייפתחו ללא תשלום מאות תחנות לאבחון מוקדם של סרטן העור בכל קופות החולים ברחבי הארץ –

בואו להיבדק!

לציון שבוע המודעות, משרד הבריאות בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן  מפרסמים את הנתונים המעודכנים בנושא סרטן העור בישראל:

·         מדי חודש מאובחנים בממוצע כ-163 חולי מלנומה חדשים - 98% מהם מהמגזר היהודי

·         כ-15 חולים נפטרים מהמחלה בכל חודש

·         בהשוואה בינלאומית: ישראל מדורגת במקום ה-30 והאחרון (שיעור תמותה: 1.4) מבין 30 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם

קמפיין חדש של האגודה למלחמה בסרטן קורא לציבור להיבדק אצל רופא עור כאשר מבחינים בכל שינוי בנקודת חן.

 

מחקר: האם ספורטאים מקצוענים העוסקים בספורט ימי מגנים על עצמם מספיק מפני סרטן העור?

מחקר: השפעתן של רשתות חברתיות באינטרנט על מניעת סרטן העור

שבוע המודעות למניעת סרטן העור ולגילויו המוקדם לשנת 2021 של האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף כל קופות החולים יתקיים בין התאריכים 14 עד 20 ביוני. השנה מציינת האגודה את השנה ה-29 למבצע הייחודי, פרי יוזמתה, במסגרתו מוזמן הציבור הרחב לבדיקה חינם לגילוי מוקדם של סרטן העור. את המרפאות יאיישו רופאי עור וכירורגים פלסטיים, אשר יבצעו בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן העור ומלנומה - שבכוחן להציל חיים.

כבכל שנה שבוע המודעות נערך בשיתוף כל קופות החולים בישראל - שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, מאוחדת ולאומית שירותי בריאות - המעמידות לרשות הציבור מאות מרפאות לבדיקה בכל רחבי הארץ, ללא צורך בתשלום!

מלנומה של העור היא גידול שמקורו בתאי המלנין שבעור. גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם חשיפה לקרינה על-סגולה, בעיקר מקרינת השמש (או ממתקני שיזוף מלאכותיים); היסטוריה של כוויות שמש, בעיקר בגיל הילדות; ריבוי שומות; עור בהיר, עיניים בהירות; היסטוריה משפחתית של המחלה; היסטוריה אישית של המחלה; מערכת חיסון מוחלשת; גיל מתקדם; מין (זכר); מחלות גנטיות מסוימות ועוד.

לצפייה בעמוד רשימות מרפאות הבדיקה באתר האגודה

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן:

"בראשית החודש התפרסמו ההמלצות על ביטול הגבלות התו הירוק והתו הסגול. כך, אחרי למעלה משנה שבה הסתובבנו פחות זמן בחוץ, כולם חוזרים לחופי הים, לטבע ולמרחבים הפתוחים, בדיוק בעונה החמה ביותר. זה הזמן לחזור ולהזכיר שחשיפה בלתי מבוקרת לשמש יכולה להתרחש בכל מקום, ולא רק בים ובבריכה. במגרש השעשועים, בטיול בטבע ואפילו בשיטוט בין חנויות ברחוב – חשיפה לא מבוקרת לשמש עלולה לגרום לנזקים בריאותיים. אנו קוראים לציבור, בכל גיל, לנקוט את כל אמצעי הזהירות המומלצים של 'חכם בשמש'® ולהישמר מפני סכנות הקרינה על מנת להפחית את הסיכון לחלות בסרטן".

פרופ' ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות:

"המגמות העתיות של מלנומה ממוקדת של העור ביהודים ואחרים בשנים 1996-2018 בישראל מצביעות על עלייה מובהקת בשני המינים, בגברים במשך רוב התקופה ובנשים במשך כל התקופה, מה שמעיד על עלייה בגילוי המוקדם של המחלה. חלק מהעלייה נזקף לזכות מאמצי האגודה למלחמה בסרטן, שמאז תחילת שנות ה-90' החלה בפעילות מכוונת לגילוי מוקדם של המחלה." 

 


 

עיקרי דוח משרד הבריאות המעודכן לשנת 2018, על מלנומה של העור בישראל 

 (הדוח של הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, מציג את הנתונים לשנת 2018 - העדכניים ביותר נכון להיום. הדוח הוכן ע"י ד"ר ברברה סילברמן, גב' מאיה בן לסן, גב' ריטה דכטיאר ופרופ' ליטל קינן-בוקר).

שיעורי היארעות (שיעור המקרים החדשים שאובחנו):

בשנת 2018 אובחנו בישראל 1,959 חולים חדשים עם מלנומה עורית (1,111 עם גידול חודרני  ו-848 עם גידול ממוקד). בשנה זו היוותה מלנומה של העור 7.5% מכלל המקרים החדשים של סרטן בישראל המחייבים דיווח לרישום הלאומי של סרטן בישראל בקרב גברים יהודים ואחרים, 5.6% בקרב נשים יהודיות ואחרות, 1.2% בקרב גברים ערבים ו- 0.9% בקרב נשים ערביות.

נתונים לגבי שלב המחלה קיימים עבור 81% מכלל מי שאובחנו ב- 2018 עם מלנומה עורית. בקרב אלה, 93.1% אובחנו עם מחלה בשלב מוקדם מאוד המשפר את סיכויי הריפוי: 53.2% אובחנו עם גידול ממוקד, שהוא גידול בשלב מוקדם מאוד שעדיין לא חרג משכבת האפידרמיס ברקמת העור, מה שמאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר, ו-39.9% אובחנו עם גידול מקומי, שהוא גידול חודרני שחורג משכבת האפידרמיס בעור, עם התפשטות מקומית מינימלית. ל-4.6% מהחולים אובחן גידול חודרני עם התפשטות אזורית, ול-2.3% נוספים, גידול גרורתי.

מכלל החולים שאובחנו בשנת 2018 בישראל עם מלנומה חודרנית, 98%  היו יהודים ואחרים. באוכלוסייה הערבית בישראל מלנומה ממוקדת של העור היא מחלה נדירה ביותר, ומדי שנה נרשמים מקרים בודדים בלבד. בשנת 2018 היה שיעור ההיארעות בקרב קבוצת אוכלוסייה זו 0.9 בגברים ו-0.5 בנשים. בשל השיעורים הנמוכים והבלתי יציבים בערבים, יוצגו שאר נתוני ההיארעות עבור יהודים ואחרים בלבד. 

הגיל הממוצע בעת האבחנה היה 66.2 בגברים יהודים ואחרים ו-61.1 בנשים יהודיות ואחרות.

השיעור הספציפי לגיל של מלנומה חודרנית היה גבוה יותר בגברים בהשוואה לנשים בבני 50 ומעלה, ושיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נצפו בקבוצת הגיל 75+ .

ביהודים ואחרים הסיכון הצובר ללקות במלנומה ממארת של העור במהלך החיים הוא 1.6%, כלומר, 1.6 מתוך כל 100 יהודים בישראל או 1 ל-62, הם בסיכון לחלות במלנומה ממארת של העור במהלך חייהם (במהלך 80 שנה).

התוצאות העלו כי בין 1996 ל-2013 היו שיעורי התחלואה בקרב גברים יהודים ואחרים במגמת עלייה מתונה אבל מובהקת סטטיסטית בממוצע של 1% בשנה. משנת 2013  עד 2018 נצפתה מגמת ירידה, אם כי היא אינה מובהקת סטטיסטית. בקרב הנשים שיעורי התחלואה היו יציבים במשך כל התקופה.

מאז המחצית השנייה של שנות ה-90' שיעורי ההיארעות של מלנומה חודרנית בגברים גבוהים מאלה שבנשים.

שיעורי הישרדות ותמותה

עבור יהודים ואחרים שאובחנו בשנים 1997-2001, ההישרדות היחסית לחמש שנים הייתה 84% בגברים ו-87% בנשים. עבור מי שאובחנו בשנים 2002-2006, ההישרדות היחסית לחמש שנים הייתה 86% ו-89%, בהתאמה. עבור מי שאובחנו בשנים 2007-2013, שיעור ההישרדות היחסית לחמש שנים עלה ועמד על  87% בגברים ו-90% בנשים

בשנת 2018 נפטרו בישראל 186 אנשים ממלנומה חודרנית ממארת של העור. מלנומה של העור גרמה בשנת 2018 ל-1.6% מכלל התמותה מסרטן באוכלוסייה. בקרב יהודים ואחרים, רוב החולים שנפטרו ממלנומה ממאירה של העור בשנת 2018 היו בני 75 ומעלה. איש לא נפטר מהמחלה מתחת לגיל 25. הגיל הממוצע בעת התמותה ממלנומה ממאירה של העור ביהודים ואחרים היה 73.1 בגברים ו-75.2 בנשים.

המגמה העתית בשיעורי התמותה ממלנומה של העור במהלך התקופה שבין 1996-2018 בקרב יהודים ואחרים, העלתה כי בגברים המגמה הייתה יציבה במשך כל התקופה בעוד שבנשים נצפתה מגמת ירידה מובהקת (כ-2% בממוצע לשנה) בקבוצת היהודים ואחרים התמותה גבוהה יותר בגברים לעומת נשים.

השוואה מול מדינות העולם

על פי הנתונים האחרונים של ארגון הבריאות העולמי (Globocan 2020), שחלקם מבוססים על אומדנים ולא על מדידה, בשנת 2020 אובחנו בעולם 324,635 מקרים חדשים של מלנומה עורית ו-57,043 אנשים נפטרו מהמחלה. שיעורי ההיארעות (מתוקננים לגיל, ל-100,000)  הגבוהים ביותר דווחו מאוסטרליה (36.6) ומניו זילנד (31.6), ישראל מדורגת בשנת 2020 במקום ה-22 (שיעור היארעות: 10.3) בקרב 30 המדינות עם שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר בעולם.

שיעורי התמותה (מתוקננים לגיל, ל-100,000) הגבוהים ביותר דווחו מניו זילנד (4.7) ומנורבגיה (3.2). ישראל מדורגת במקום האחרון בקרב 30 המדינות עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר בעולם. 

 

חשוב לזכור כי בשנות ה-90' הייתה ישראל במקום ה-3 בעולם אחרי אוסטרליה וניו זילנד, במספר השנתי של חולים חדשים במלנומה ממארת של העור. הודות לפעילות הנמרצת והעקבית של האגודה למלחמה בסרטן חל שינוי דרמטי לטובה, וכיום ישראל ממוקמת במקום ה-22 מתוך 30 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם.

קישור לדוח המלא של רישום סרטן, משרד הבריאות

יש לציין כי מידי שנה מתגלים בישראל גם אלפי מקרים של  סרטן עור מסוג סרטן של תאי הבסיס (Basal cell carcinoma) וסרטן עור של תאי הקשקש (Squamous cell carcinoma - SCC)

אלו סוגי סרטן נפוצים מאוד כאשר סרטן מסוג   BCCמהווה כ-80% ממקרי סרטן העור שאינם מלנומה וסרטן מסוג SCC מהווה  20%. ברוב המקרים כאשר ניתן טיפול מתאים, יגיעו החולים להחלמה מלאה. לעיתים חלק מהמקרים הם אגרסיביים, ואם אינם מטופלים הם עלולים להתפשט, על כן חשיבותו של האבחון המוקדם.

 

מי בקבוצת סיכון לחלות בסרטן עור?

·         אנשים בעלי מספר רב של שומות (בייחוד למעלה מ-20).

·         אנשים בעלי עור, שיער ועיניים בהירים, ובעלי נמשים.

·         אנשים שעורם נצרב בקלות בשמש, או שאינו משתזף כלל.

·         מי שבמשפחתו קרובים בעלי נקודות חן מרובות, או שחלו בסרטן העור.

·         מי שסבל מכוויות שמש מרובות, בעיקר בילדות.

·         אנשים הנוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון או סובלים ממחלות המחלישות אותה (כגון חולי פרקינסון או מושתלי איברים).

אבחון מוקדם של נקודות החן בשיטת 5 הגימלים:

·         בחדר מואר היטב נבחן את הגוף מלפנים ומאחור. אפשר להיעזר במראת יד, אותה נכוון מול מראה גדולה.

·         חשוב לבחון את כל שטח העור, כולל הקרקפת, בין השערות, בקפלי הגוף ובין אצבעות הידיים והרגליים. לבדיקת הקרקפת הכרחי להיעזר באדם נוסף, ולבדיקת הגב רצוי להיעזר באחרים.

·         מומלץ לזכור את מספר השומות בכל מקום ולבצע את הבדיקה שוב כל 6-3 חודשים. למי שיש מספר רב של שומות, מומלץ לצלם בהגדלה את אזור השומות, לצורך השוואה. רצוי שהצילום יהיה צבעוני, ויהיה בו קצה סרגל שיראה את גודל השומה. חשוב לציין את תאריך הצילום ואת אזור הגוף עליו נמצאות השומות.

·         נקודות חן או שומות יכולות להופיע על עור הגוף ככתם חום שטוח או בולט, כבר בגיל הילדות או ההתבגרות.

·         הופעת שומה חדשה או שינויים בגודל, בגוון, בגובה, בגבולות ובגאומטריה של השומות הקיימות, עלולים לעורר חשד להתפתחות גידול סרטני.

הסברה:

קמפיין חדש – "שינויים"

לקראת שבוע המודעות למניעת סרטן העור 2021, האגודה למלחמה בסרטן יוצאת בקמפיין הסברה חדש הנקרא "שינויים", אשר מדגיש את חמשת הסימנים שאליהם יש לשים לב כאשר ישנה שומה על העור וחל בה שינוי ב: גובה, גוון, גודל, גבול וגאומטריה, ובהתאם לכך לפנות לרופא עור. הקמפיין מדגיש את חשיבות הגילוי המוקדם המעלה את שיעורי הריפוי, וקורא לציבור להיבדק חינם בשבוע העור בקופות החולים. הקמפיין יעלה בטלוויזיה, ברשתות חברתיות בדיגיטל, ובמודעות בעיתונות בעברית ובערבית. הקמפיין נעשה בהתנדבות מלאה ע"י משרד הפרסום גיתם BBDO.

לצפייה בתשדיר

חוברות "חכם בשמש®"

כבכל שנה פועלת האגודה למלחמה בסרטן לקידום התנהגות חכמה בשמש כבר מגיל הגן, ושולחת ערכות "חכם בשמש" לגני הילדים ללא תשלום. הערכות מיועדות לילדים בגן חובה (גיל 5 ומעלה), ומכילות חוברות צביעה לכל ילדי הגן, מדבקות "חכם בשמש", כרזות ועלונים להורים. בשבועות האחרונים נשלחו למעלה מ-7,000 ערכות לגני ילדים ברחבי הארץ במשלוח מיוחד. כל הערכות הופקו במיוחד באגודה למלחמה בסרטן הודות לתרומות הציבור וללא כל מימון מתקציב של משרד ממשלתי כלשהו.

 

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג
מחקרים חדשים

האם ספורטאים מקצוענים העוסקים בספורט ימי מגינים על עצמם מפני סרטן העור?

 

חשיפה לשמש היא הגורם העיקרי לסרטן העור, וניתן להפחית את הסיכון בנקיטת אמצעי זהירות. ספורט המתבצע בחוץ ללא הגנה מספקת מהווה התנהגות מסוכנת בהקשר זה.

מחקר שפורסם בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health ב-19 בינואר 2021 בדק אם ספורטאים מקצוענים בספורט ימי (בייחוד גלישת גלים/רוח ושיט), שעשויים להוות מודל לחיקוי לצעירים הנוטים למודעות נמוכה יותר לנזקי השמש, נוקטים אמצעים נאותים להגן על עורם, ואם יש הבדל בהקשר זה מבחינת גיל, מגדר, לאום וסוג הספורט.

לצורך המחקר, 240 מתמודדי תחרויות ספורט ימי ברמה עולמית בגיל 30-16 ( 171 גברים, 64 נשים), מ-30 מדינות שונות, ענו על שאלון לגבי הרגלי חשיפתם והתנהגויותיהם בשמש (שימוש במסנן קרינה, חבישת כובע, לבוש ארוך ו/או שימוש במשקפי שמש, והימצאות בצל ככל שניתן בין אימונים), ועל כוויות שחוו במהלך עונת הספורט האחרונה. החוקרים סיווגו את ההתנהגות בשמש כמספקת או לא.

מהממצאים עולה כי זמן החשיפה הממוצע של המשתתפים בשמש במהלך אימוני הספורט עמד על 4 שעות ביום. כ-49.6% מהמשיבים לא השתמשו בהגנה מספקת מפני נזקי השמש. אלו שהגנתם בשמש הייתה מספקת התאפיינו בגיל מבוגר יותר (23.2) לעומת אלו שלא (20.6). הפרש זה משמעותי שכן הוא מעיד על כך שככל שהספורטאים צעירים יותר, הגנתם מפני השמש אינה מספקת.

שיעור הכוויות היה גבוה מאוד (76.7%), בעיקר בקרב גולשי גלים (למעלה מ-83%). 27.5% דיווחו על 3 כוויות ומעלה. 22.5% מהמתמודדים כלל לא השתמשו במסנני קרינה.

עפ"י החוקרים, ספורטאים בכירים שעוסקים בספורט הימי חשופים לקרינת UV ממושכת ונמצאים בסיכון ממשי להתפתחות נגעי עור מחשיפת יתר לשמש, הקשורה להתנהגות לא זהירה מספיק בשמש, כמו גם מהמאפיינים הטבועים בענף עצמו, כמו שימוש במשקפיים בקיץ בקרב גולשי גלים.

כמו כן, החוקרים מדגישים את החשיבות של מריחה מחודשת תכופה של מסנן קרינה, הנשטף בקלות במים, במהלך שעות אימון ארוכות. הם מציינים למשל, כי גם כאשר גולשים לבושים בחליפות המגנות על כל חלקי גופם בחורף, הפנים וכפות הידיים והרגליים נותרות חשופות לשמש, והם קוראים להקפיד על שימוש נכון במסנני קרינה.

החוקרים ממליצים על נקיטת אמצעי זהירות מוגברים מפני נזקי השמש של כל מי שעוסק בספורט בחוץ, באמצעות לבישת ביגוד ארוך/חליפות גלישה, חבישת כובעים/קסדות, שימוש תכוף וחוזר במסנני קרינה עמידים למים, וחיפוש צל בהפסקות בין אימונים/תחרויות ככל הניתן.

קישור למאמר המלא

https://www.mdpi.com/1660-4601/18/2/800/htm

 

 

 

השפעתן של רשתות חברתיות באינטרנט על מניעת סרטן העור

4.2 מיליארדי בני אדם משתמשים כיום ברשתות החברתיות באינטרנט - יותר מ-53% מאוכלוסיית העולם. ידוע גם כי רבים מהגולשים באינטרנט עושים זאת כדי לחפש מידע בריאותי. לכן חוקרים בארה"ב ביקשו לחקור מהי השפעת הרשתות החברתיות על מניעת סרטן העור, שאחת הסיבות המרכזיות להתפתחותו היא חשיפה לא מבוקרת לשמש.

לשם כך החוקרים סקרו 20 מחקרים רלוונטיים שפורסמו בין השנים 2021-2014. החוקרים בדקו את המידע שנאסף בהם על הרשתות החברתיות המובילות: אינסטגרם, טוויטר, פייסבוק, יוטיוב וטיקטוק, ועל השפעתן על מידת הידע בנוגע לסרטן העור ולנזקי השמש.

המחקר, שפורסם ב-9 במאי 2021 בכתב העתInternational Journal of Environmental Research and Public Health מצא כי ברשתות החברתיות אכן נעשה שימוש הולך וגובר להגברת המודעות למניעת סרטן העור, וכי התערבויות מניעתיות באמצעותן עשויות להיות יעילות מאוד:

אינסטגרם: נצפית על ידי מיליארד גולשים בכל חודש, 60% מהם נכנסים אליה מדי יום, ו-95% ממשתמשיה הם בני פחות מ-35. רוב התוכן שמופיע בה בנוגע לעור הוא צרכני. חסר בה תוכן מדעי, עם זאת, גולשים מחפשים בה הרבה מושגים שקשורים לסרטן העור, כגון נזקי שמש, מלנומה וסרטן עור, ואלה נמצאים ברשימת 20 ה'האשטגים' הפופולריים. עוד נמצא כי רבים מהפוסטים הראו תמונות אמיתיות של נזקי עור בולטים שנגרמו מהשמש, וכללו סיפורים אישיים ועצות בנוגע להתנהגות חכמה בשמש. מכאן הסיקו החוקרים כי ניתן להשתמש באינסטגרם כדי לקדם מודעות לסרטן העור ופגעי השמש, בדרך ויזואלית מושכת ופשוטה, בעיקר בקרב צעירים.

טוויטר: הרשת החברתית הנמצאת בשימוש הרב ביותר על ידי חברי הקהילה המדעית, ולכן היא חשובה ביותר להפצת מידע בריאותי. גולשים בטוויטר מרבים לדון בנושאים הקשורים לעור, כמו מסנן קרינה וסרטן העור, אך חסר בה דגש ומידע על ההשפעות השליליות של השיזוף. לדעת החוקרים, לנוכח היקף המשתמשים הנרחב של טוויטר, על רופאי העור לשקול להשתמש בה להעברת מידע על סרטן העור, כדי לקדם התנהגויות בריאותיות. אפשרות השיתוף של ציוצים בטוויטר ('ציוץ מחדש') אידיאלי למעורבות גולשים, ואם ציוץ הופך לוויראלי, המהירות והיקף תפוצת המידע ומעורבות הקהל יכולים להיות עצומים.

פייסבוק: הרשת החברתית עם מספר המשתמשים הרב ביותר בעולם - 2.74 מיליארדי משתמשים פעילים מדי חודש, ומספר דקות הרב ביותר בביקור בה לכל משתמש. הרשת פופולרית להפצת ידע על רפואת עור, ויש בה קבוצות מקצועיות בתחום, וקבוצות חולים רבות ובעלות קהל עוקבים רחב. נמצא כי פוסטים חינוכיים הם בעלי רמת המעורבות הציבורית הגבוהה ביותר ביחס לתוכן דרמטולוגי, ואחריהם פוסטים אינטראקטיביים, מאמרי חדשות ומאמרים אקדמיים. עוד נמצא, כי רוב הפוסטים ממוקדים בסיכון, ורבים השתמשו בפחד כאסטרטגיית המוטיבציה העיקרית. לדוגמה, פוסט של אישה צעירה עם תמונה שלה אחרי טיפול נגד סרטן העור בפניה, בו הזהירה מפני שימוש במיטות שיזוף וחשיפה ממושכת לשמש הפך ויראלי, ומיד אחריו הגיעו החיפושים של מידע על סרטן העור ברשת לכמעט שיא חדש. לפיכך, לדעת החוקרים עמודי פייסבוק טומנים בחובם פוטנציאל משמעותי למודעות לסרטן העור.

יוטיוב: הרשת החברתית הנמצאת במקום השני במדד הפופולריות, בעלת 2.291 מיליארדי משתמשים בעולם. היכולת של כל גולש למצוא סרטוני וידאו על פי מילות חיפוש, הופכת את יוטיוב לכלי יעיל להגברת המודעות וההבנה לגורמי סיכון, ובדיקות סקר לסרטן העור. מחקר שהשווה בין טוויטר, יוטיוב ופייסבוק כמקורות מידע על הפחתת סיכון לסרטן, מצא כי צפייה בסרטון ביוטיוב הביא להבנה עמוקה יותר של הנושא, בהשוואה לטוויטר, וכי 79% מהמשתתפים דיווחו על שיפור בביצוע בדיקות עצמיות של העור לאחר שצפו בסרטון חינוכי ביוטיוב. בצד השלילי, השמטת חסרונות השיזוף שכיח מאוד בסרטוני יוטיוב. עם זאת, ביוטיוב נמצאו חלק ניכר מסרטוני הווידאו הפופולריים בנוגע לרפואת עור שמופיעים בהם גורמי בריאות מקצועיים.

טיקטוק: מדיה חברתית חדשה יחסית, הזוכה לפופולריות רבה והצומחת במהירות הגדולה ביותר בעולם. יש לה כעת מעל 689 מיליוני משתמשים מדי חודש. השפעתה על מניעת סרטן העור טרם נחקרה. סרטוני וידאו רבים בטיקטוק מקדמים התנהגויות מסוכנות, כגון חשיפה מוגזמת לקרני UV, חתירה לאידיאלים אסתטיים מלאכותיים או לא מציאותיים, ושימוש במיטות שיזוף. בגלל טווח השימוש  הרחב של הרשת בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים, קבוצות בהן שיזוף נפוץ ביותר, לדעת החוקרים רופאי עור צריכים לשקול למנף את הרשת כדי להעביר מסרים ותכנים רפואיים אמינים יותר.

לסיכום, החוקרים מציינים כי כיום טוויטר ופייסבוק הן הרשתות שבהן נעשה רוב השימוש לצרכי בריאות. החיסרון של הרשתות החברתיות הוא אי יכולתן להפריך מידע שגוי, שעלול לגרום להתנהגויות מסוכנות. רופאי עור יכולים להשתמש ברשתות אלה כדי לקדם התנהגות אחראית יותר בנוגע לשמירה על העור, ועליהם לעשות זאת בדרך שתתחשב במאפיינים הייחודיים של כל רשת חברתית. חשוב להדגיש אידיאלים של מראה חיצוני המבליטים בריאות ולא רק יופי. נראה כי ההודעות היעילות ביותר הן חינוכיות, מבוססות תמונה, ומפריכות מיתוסים, משתמשות בחסות של ידוענים, ומוכוונות לבחינה עצמית של העור. 

לאגודה למלחמה בסרטן דפים בפייסבוק, ביוטיוב ובטיקטוק, בהם ניתן בין היתר לצפות בסרטונים ולקבל מידע בריאותי חשוב בנוגע למניעת סרטן העור.

למחקר המלא

 

על הקשר בין השימוש במיטות שיזוף לריבוי מקרי מלנומה

השימוש במיטות שיזוף ידוע כגורם סיכון להתפתחות מלנומה של העור. במחקר רטרוספקטיבי חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב, נבדק הקשר בין שימוש במיטות שיזוף להיארעות נגעים רבים של מלנומות ראשוניות (גידול סרטני מקורי) . במחקר נכללו 330 חולי מלנומה (39.1% גברים, גיל חציוני של 51), מתוכם 110 נחקרים אובחנו עם ריבוי מלנומות ראשוניות (לפחות שני נגעים), ו-220 נחקרים עם מלנומה ראשונית אחת, ששימשו כקבוצת ביקורת. החוקרים אספו נתונים על מאפייני הגידול מתוך הרישומים הרפואיים וכן מידע שסיפקו החולים, שכלל בין השאר היסטוריה משפחתית של מלנומה, מאפיינים קליניים על המחלה, וכן חשיפה לשיזוף, כולל ביקורים במכוני שיזוף. החשיפה למיטות השיזוף סווגה לשלוש קטגוריות (אי שימוש, שימוש אי פעם - עד 10 ביקורים במכון שיזוף במהלך החיים, ושימוש רב - למעלה מ-10 ביקורים). סף החשיפה נקבע על בסיס ראיות ממחקרים קודמים, לפיהן שימוש אי-פעם במיטת שיזוף העלה את הסיכון למלנומה ב-41% לעומת אי-שימוש, ושימוש רב העלה סיכון זה פי שניים. 

מממצאי המחקר הנוכחי עולה כי לעומת חולים עם מלנומה ראשונית אחת, ניתן היה לאפיין חולים עם מלנומות ראשוניות מרובות כצעירים יותר בעת שאובחנו לראשונה (גיל חציוני 46 לעומת 52). 34% מהחולים שאובחנו עם ריבוי מקרי מלנומה ראשונית עשו שימוש אי פעם במיטות שיזוף לעומת 10% שאובחנו עם נגע אחד.

לאחר שקלול הנתונים (גיל, היסטוריה משפחתית של מלנומה, הימצאות שומות בלתי תקינות וחשיפה לשמש), נמצא כי שימוש אי פעם במיטות שיזוף היה קשור באופן מובהק לסיכון גבוה פי 2.75 להיארעות ריבוי מקרי מלנומה ראשונית לעומת אי שימוש בהן. כמו כן, שימוש רב במיטות שיזוף היה קשור לסיכון מוגבר פי 4.60 לחלות במלנומה ראשונית נוספת. עוד עלה, כי שכיחות השימוש במיטות שיזוף הייתה רבה במיוחד בחולים מתחת לגיל 30 בעת האבחנה של מלנומה ראשונית שאובחנה  לראשונה. . נשים נטו להיחשף יותר מגברים למיטות שיזוף (86% לעומת 14%, בהתאמה).

לסיכום, ממצאי המחקר מראים שהשימוש במיטות שיזוף קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר לפתח מקרי מלנומה ראשונית מרובים בעת האבחנה ומקרי מלנומה ראשונית שנייה לאחר האבחנה. עפ"י החוקרים, הממצאים מדגישים את החשיבות של הימנעות משימוש במיטות שיזוף ובמעקבים רפואיים קבועים, בעיקר עבור חולים בעלי גורמי סיכון ידועים. 

המחקר פורסם בכתב העת Cancer ב-10.11.2020

קישור לתקציר המאמר

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<