חדשות

ירידה במשקל ו-BMI נמוך מעלים סיכון לתמותה ממחלת ריאה אינטרסטיציאלית (Chest)

05/01/2022

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר עוקבה תצפיתי רטרוספקטיבי שפורסם ב-Chest הראה כי אינדקס מסת גוף נמוך (BMI) המעיד על תת משקל וכן ירידה במשקל של 2 ק"ג או יותר במהלך שנה אחת היו קשורים שניהם באופן עצמאי לסיכון גבוה יותר לתמותה בשנה שלאחר מכן בחולים עם מחלת ריאה אינטרסטיציאלית פיברוטית (ILD). לעומת זאת, נראה שעודף משקל והשמנת יתר הגנו מפני תמותה.

בהשוואה לחולים עם BMI תקין, מטופלים שסבלו מתת משקל ב-BMI של < 18.5 ק"ג\מ"ר היו בסיכון גבוה פי שלושה למות לאחר שנה, בסיכון יחסי (HR) של 3.19 (P < .001). לעומת זאת, לחולים שסבלו מעודף משקל עם BMI של 25 עד 29 ק"ג/מ"ר היה בערך מחצית מהסיכון לתמותה מאלו שסבלו מתת משקל, ב-HR של 0.52 (P < .001). התוצאות היו דומות בקרב המטופלים עם השמנת יתר עם BMI העולה על 30 ק"ג/מ"ר, אצלם ה-HR לתמותה לאחר שנה היה 0.55 (P < .001) בהשוואה לאלו שהיו בתת משקל.

במחקר נכללו 1786 מטופלים מהמרשם CARE-PF, ו-1779 מטופלים נוספים מהמרשם של UCSF. בקבוצת CARE-PF, 21% מכלל חולי ILD חוו ירידה במשקל של לפחות 1 ק"ג בשנה הראשונה למעקב, כולל 31% מהחולים עם פיברוזיס ריאתי אידיופטי (IPF).

במעקב של שנתיים, 35% מכלל חולי ILD איבדו לפחות 1 ק"ג, וכך גם 46% מכלל חולי ה-IPF. בשתי הקבוצות שנבדקו, HR לתמותה בשנה היה 0.96 הפרש לכל יחידה ב-BMI ((P < .001. כל שינוי של 1 ק"ג מעל ל-BMI של 30 ק"ג\מ"ר, היה קשור לסיכון מופחת לתמותה לאחר שנה בשתי הקבוצות, ב-HR של 0.98 (P = .001). לעומת זאת, מטופלים שחוו ירידה במשקל BMI של 2 ק"ג או יותר תוך שנה היו בעלי סיכון מוגבר של 41% למוות בשנה שלאחר מכן, ב-HR של 1.41 (P = .04).

בנוסף, תת משקל היה קשור לסיכון תמותה גבוה ב-13% עד 16% בשנה אחת לאחר התאמה למדד-ILD-GAP , ב-HR של 0.84 ל-10 ק"ג (P = .001). "התוצאות היו דומות בשתי הקבוצות שנחקרו, מה שמצביע על קשר חזק וניתן להכללה של BMI נמוך וירידה במשקל עם תמותה", מדגישים המחברים. "יחד, מחקרים אלו מדגישים את הקשר הפוטנציאלי בין השמנה לפתוגנזה של ILD ומציעים עוד יותר את האפשרות שלתמיכה תזונתית יש תפקיד ספציפי וחשוב יותר בניהול של ILD פיברוטי".

לכתבה ב-Medscape

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<