משפחה

האם יש הבדל בפרופיל הבטיחות הקרדיווסקולרי של התרופות לטיפול בהשמנת יתר הנמצאות כיום בשוק? (Frontiers in Endocrinology)

בסקירה שפורסמה שפורסם בכתב העת Frontiers in Endocrinology דנו מומחים מארצות הברית ביתרונות ובסיכונים של תרופות שונות המשמשות להפחתת משקל במטרה לסייע בהליכי קבלת החלטות ובחירת טיפול, כמו גם בהדרכת המטופלים בנושא.

המומחים מסבירים כי השמנה הינה מחלה מורכבת המושפעת ממסלולים נוירו-הורמונאליים רבים האחראיים על בקרת משקל הגוף. כיום, מחלת ההשמנה פוגעת בלמעלה ממיליארד חולים ברחבי העולם וקיים צורך ברור באפשרויות טיפול יעילות למצבים אלו. ישנם טיפולים תרופתיים להשמנת יתר אשר נועדו לעודד הפחתת משקל ותחום זה מתפתח במהירות וצפוי רק לגדול. לאור זאת ובשל הקשר הבולט בין השמנה ובין מחלות לב וכלי דם, חשוב להבין את הסיכונים והיתרונות מבחינה קרדיוסקולארית של תרופות אלו להפחתת משקל.

יתרה מזאת, ניסיון קודם עם טיפולים תרופתיים להפחתת משקל אשר לוו בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים הוביל להסרת התכשירים מהמדפים ובמקרים רבים עלה חשש דומה בנוגע לתכשירים דומים ששימשו לאותה מטרה.

בסקירה הנוכחית בחנו המומחים את היתרונות והחסרונות של תרופות לסוכרת, כולל אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon-Like Peptide-1), מעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) ומטפורמין; כמו גם Phentermine (בארץ משווק ע”י כצט תחת השם רזין)  המעכב ספיגה חוזרת של נוראדרנלין ותכשירים נוספים הפועלים על הקולטן לסרטונין, תרופות אנטי-אפילפטיות; תכשירים המפריעים לספיגת השומנים דוגמת Orlistat, Naltrexone/Bupropion  ו  Leptin.

מהנתונים עולה כי Liraglutide, Semaglutide ו-Dulaglutide מפחיתים תוצאים קרדיווסקולאריים באופן מובהק סטטיסטית, כאשר Semaglutide ו-Dulaglutide הפחיתו באופן מובהק סטטיסטית אירוע מוחי לא-פטאלי. מעכבי SGLT-2 הפחיתו באופן מובהק סטטיסטית תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי ואירוע מוחי לא-פטאלי.

לגבי Phentermine מעכב ספיגה חוזרת של נוראדרנלין, שאושר ב-1959 על ידי ה-FDA לטיפול בהשמנת יתר אצל מבוגרים מעל גיל 16 והוא כיום התרופה הנרשמת ביותר על ידי רופאים בארה”ב להשמנת יתר;

Phentermine (שם מסחרי בישראל  (Razin נמצא כגורם להפחתה ברמת ה –LDL כולסטרול, מעלה HDL. מחקרים מראים שאינו גורם לעליה בלחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי, לרבותבמבוגרים, כולל מבוגרים עם יתר לחץ דם ומתבגרים, כאשר מרבית המחקרים מראים:

·         ירידה בלחץ הדם עם phentermine כולל בחולים עם יתר לחץ דם קיים וכן גם במינונים גבוהים של phentermine

·         לא ידוע אם הירידה בלחץ הדם מתרחשת גם בהיעדר ירידה במשקל, אך ירידה בלחץ הדם עם phentermine נצפתה כברלאחר שבועשל טיפול גם במטופלים שירדו מעט יחסית במשקל

·         הירידה בלחץ הדם נשמרה גם בחולים שטופלו עםphentermine במשך שנתיים

·         במחקר cohortשכלל 300 מטופלים שהשיגו ירידה במשקל במסגרת טיפול במרפאה לניהול משקל, הירידה ב SBP וב DBP הייתה זהה עבור מטופלים ב phentermineומטופלים ללא חשיפה לפנטרמין שהשיגו ירידה דומה במשקל

·         לא נצפתה עליה בקצב הלב בחולים מבוגרים שטופלו עם phentermine בעוד במתבגרים נצפתה עליה זמנית וחולפת בקצב הלב ולכן מומלץ לבצע מעקב

Phentermine מאושר לשימוש ארוך טווח להשמנת יתר בשילוב עם Topiramate (Qsymia). פרופיל הבטיחות של phentermine-topiramate דומה לזה של phentermine כטיפול בודד.

המומחים מסכמים וכותבים כי לאור השכיחות הגבוהה של השמנת יתר וההשלכות הרפואיות השליליות של השמנה, טיפול תרופתי יעיל ובטוח נדרש בהקדם הן עבור ילדים והן עבור מבוגרים. לאור ההשפעה של השמנה על הסיכון למחלות לב וכלי דם, חשוב להבין את ההשלכות של הטיפול על הבריאות הקרדיווסקולארית.

מרבית התרופות להשמנה הן בטוחות, או אף מספקות הגנה קרדיווסקולרית. אגוניסטים ל-GLP-1 הדגימו באופן עקבי שיפור בבריאות הקרדיווסקולארית, לצד הפחתת אירועים קרדיווסקולאריים. מעכבי SGLT-2 הפחיתו סיבוכים קרדיווסקולאריים.

ל  phentermine ל  Topiramate ול  Orlistat השפעות חיוביות על המדדים הקרדיווסקולרים כולל בשיפור בלחץ הדם ופרופיל השומנים והן אינן מעלות את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים.

Naltrexone/Bupropion משפר פרופיל שומנים, מלווה בעלייה קלה בלחץ דם, אך אינו משפיע על הסיכון הקרדיווסקולארי. תרופותשנמצאו כמעלות את הסיכון הקרדיווסקולרי באופן חמור הורדו מהמדפים ואינן משווקות עוד.

למרבה הצער, אין מחקרים מבוקרי-פלסבו עם מעקב ארוך-טווח להערכת כל התרופות להפחתת משקל או כלל אוכלוסיות המטופלים, דוגמת ילדים ומתבגרים, מבוגרים עם עודף-משקל וחולים עם מחלות לב וכלי דם ודרושים מחקרים נוספים בנושא.

המחברים מציינים לאור החשיבות והצורך הגובר בטיפול תרופתי בהשמנה, הסקירה עשויה לסייע לרופאים לשקול הטיפולים האפשריים תוך לקיחה בחשבון של הפרמטרים השונים, ובעיקר הפררופיל הבטיחותי הקרדיווסקולרי.

Frontiers in Endocrinology, Jan 15, 2020

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה