הרצאות מצגות

סיקור כנס מומחים: יתרונות/חסרונות של שילוב אינסולין בטיפול בחולה הסוכרתי בעידן האינקרטינים

10/08/2012

ב-13/7 התקיים בהרצליה כנס שעסק ביתרונות וחסרונת הטיפול באינסולין. בכנס השתתפו מומחים מובילים מישראל ומחו"ל והוא אורגן ביוזמת חברת נובונורדיסק שאף העניקה חסות לסיקורו.

בקישור זה ניתן לצפות ולהאזין בחלק מהרצאות הכנס, וכן גם לדיון שהתקיים ע"י פאנל המומחים.

נביא כאן בקצרה את עיקרי ההרצאות והדיונים, שבהם כאמור ניתן לצפות בדף הסיקור:

פרופ' אבי קרסיק ניתח את היתרונות והחסרונות של האסטרטגיה של הוספת אינסולין בזאלי לטיפול בחולי סוכרת: 

להערכתו השאלה המרכזית היא מה יש להוסיף קודם - אינסולין בזאלי או אינקרטינים (GLP-1 או DPP4) וזאת לאחר שהראה כי יש להעדיפם על סולפניל אוריאה או תיאזולידונים.

מבחינת הפחתת רמות HbA1c  אין ספק שלאינסולין יתרון על ה-DPP4, אך זאת במחיר של היפוגליקמיות.

בהשוואה בין GLP-1 לאינסולין גלרג'ין הציג קרסיק מחקר שהראה כי Liraglutide (ויקטוזה) השיגה הורדת המוגלובין A1C גבוהה יותר, ובנוסף השיג גם הורדת משקל לעומת עלייה במשקל, עם הפחתה בסיכון להיפוגליקמיה.

בהמשך הראה קרסיק עבודות שהיראו המשמעות של שילוב של אינסולין עם GLP-1 כהוספת טיפול במקרה שאחד מהטיפולים לא הביא ליעד המבוקש.

לדעתו של קרסיק האלגוריתם שבו מוסיפים למטפורמין, בעיקר לחולה שמן , GLP-1 ורק לאחר מכן במידה ועדיין אין איזון מספק, הוספת האינסולין - נראה כסביר ואף הוכח מחקרית כיעיל.

שילוב זה גם אושר לאחרונה בארץ ע"י משרד הבריאות.

ד"ר עופרי מוסנזון

עסקה בהרצאתה בהיענות לטיפול והקשר לרמת האיזון:

ד"ר מוסנזון פתחה בכך שכ-50% מהחולים אינם מגיעים לרמת ההמוגלובין A1C של מתחת ל-7%. נתון מפתיע הוא ששיעור גבוה דווקא מהחולים המטופלים באינסולין אינם מגיעים לאיזון. הסיבה העיקרית לדעתה של מוסנזון היא היענות לא מספקת. 

נראה לדעתה של מוסנזון שיש פער גדול בין הצהרות החולים באשר למידת ההיענות של הטיפול באינסולין לבין מה שקורה בפועל, ובפועל שיעור השיכחה גבוה יותר. מעבר לכך יש שיעור מסויים של חולים שברגע שהם מרגישים טוב או שרמות הסוכר נראות להם תקינות, נמנעים מלהזריק אינסולין באותו יום.

לאור זאת הדגישה מוסנזון את חשיבות שיתוף והדרכת המטופלים בכדי להשיג היענות מירבית, שכן אין ספק ששיעור גבוה מסיבוכי הסוכרת והתדרדרות מצב החולה הסוכרתי קשורה למידת ההיענות שלו לטיפול.

פרופ' פאול וולנסי דן בסוגייה החשובה של כיצד ניתן לשפר את האיזון הגליקמי בטיפול באינסולין בזאלי :

בהרצאתו הציג פרופ' וולנסי את מקומם של האינסולינים המעורבים (PRE-MIXEDׂ) בחולים המתקשים להגיע ליעד או להיענות מספקת תחת טיפול באינסולין בזאלי ביחד עם אינסולינים מהירי טווח, תוך שהוא מציג גם מחקרים המראים כי טיפול באינסולינים PRE-MIX , שלחלק מהחולים הוא פשוט וקל יותר, משיג יעדי סוכר בדומה לטיפול בזאל-בולוס, ללא עליה בהיפוגליקמיות ותופעות לוואי אחרות.

פאנל מומחים שהתקיים לקראת סוף יום העיון דן בסוגיות שהועלו במהלך ההרצאות.  את הפאנל הנחתה פרופ' הילה קנובלר  

שפתחה בשאלה עד מתי (מבחינת משך המחלה) ניתן עדיין לבצע טיפול אינטנסיבי בחולה סוכרת . התייחסות פרופ' זינמאן

שהשתתף בפאנל הייתה שאמנם יש חשיבות רבה לטיפול אינטנסיבי בשלב המוקדם של המחלה, אך שיש בהחלט מקום להפעיל שיקולים ספציפיים במסגרת הרפואה המותאמת אישית בכדי לבחון את הרציונל של מתן טיפול אינטנסיבי גם בחולה סוכרת "וותיק". ברור לדעתו שחולה בן 85 עם מחלות לב לא צריך ל"דחוף" להמוגלובין A1C של 6.5% , אך בחולים מתאימים צריך לזכור שלאיזון טוב יותר יש תועלת גם בשלב מאוחר יותר של המחלה.

בהמשך עסק הפאנל בשאלת החולה הסובל מהשמנת יתר, בהסבר שיש לתת למטופלים המתחילים באינסולין לרבות העובדה שאינו בהכרח טיפול לכל החיים (בעיקר אם מתבצע גם שינוי בהרגלי חיים), וכן ליתרונות ואפשרויות השילוב של אינסולין עם GLP-1 .

לצפייה בסיקור הכנס ובהרצאות  

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<