הרצאות מצגות

לאחרונה ציינה חברת MSD שנה חמישית להשקתה של התרופה ג'נוביה (SITAGLIPTIN ) בישראל.

28/08/2012

לאחרונה ציינה חברת MSD שנה חמישית להשקתה של התרופה ג'נוביה (SITAGLIPTIN ) בישראל.

אנו שמחים להביא כאן תיעוד וידאו ביחד עם סיכום של שתי ההרצאות המדעיות שהוצגו בכינוס מאת פרופ' איתמר רז והמרצה האורח פרופ' Bart Stales ,פרמקולוג קליני מאוניברסיטת ליל, צרפת.

את הכנס פתח סרטון תדמית שהופק ע"י MSD המציג את התפתחות הג'נוביה. לצפייה בסרטון - נא להקליק כאן .  

כותרת הרצאתו של פרופ' Stales (לצפייה בהרצאה  - נא להקליק כאן) היתה :

Sitagliptin: The State of the Art Molecule for Treating Type 2 Diabetes

פרופ' סטיילס פתח בכך שיש שלוש דרכים להעלות רמה של GLP-1 :

1- עליה בייצור (כנראה מנגנון פעולה של מטפורמין)

2- הורדת הפירוק (עיכוב DPP-4 )

3- תוספת חיצונית (GLP-1 Analogue )

 

בהמשך דן פרופ' סטיילס בסוגייה של Affinity VS Activity     והסביר כי הרציונאל מאחורי המינון הנבחר של ג'נוביה הוא שבמינון 100מ"ג פעם ביום העיכוב של DPP-4 הוא כמעט מלא לאורך 24 שעות (Alba L et al ) .

 

למרות מחקר זה, נעשה ווידוא עם מינונים גבוהים יותר ולא נמצאה עליה בעיכוב של DPP-4 בגלל הגעה לפלטו (Bergman et al ).

 

בהמשך גם התבצעו מחקרים קליניים לבדוק יעילות של שני מינונים בהורדת רמות סוכר, 100מ"ג ו-200מ"ג, ולא נמצא הבדל ביעילות.

פרופ' סטיילס ציין כי רמת העיכוב של ה- DPP-4 תלויה במינון וב- half life . לדבריו, בניגוד לסיטגליפטין, וילדגליפטין אינו מעכב את DPP-4 באותה יעילות בעיקר כי העיכוב הינו רברסבילי ולכן ה- half life קצר. במגוון המינונים של וילדגליפטין העיכוב אינו מספק לטווח של 24 שעות ולכן התרופה צריכה להילקח פעמיים ביום.

 

כמו כן, הסביר פרופ' סטיילס כי סקסגליפטין ולינגליפטין הן בעלות t1/2 קצר יותר, למרות זאת הן נלקחות רק פעם ביום ולכן רמות העיכוב שלהן פחותות.  

 

 

ייתכן ונתונים אלו על סקסגליפטין מסבירים את הנטיה לרמות יותר נמוכות של HbA1C ו- FPG במחקר מול סיטגליפטין (למרות חוסר המובהקות) (scheen et al ).

 

Selectivity - בהתייחסו לקריטריון זה הסביר פרופ' סטיילס כי מבנה המולקולה מכתיב את רמת הסלקטיביות של כל DPP4i ל- DPP4 , ולכן גם את הפוטנציאל לתופעות לוואי.

במשפחת האנזימים של DPP-4  יש אנזימים דומים אחרים שייתכן ועיכובם גורר תופעות לוואי ( FAP, DPP-8, DPP-9 ).

 

 

סלקטיביות נמוכה ייתכן וגורמת לתופעות לוואי: תופעות עוריות במחקרים פרה-קליניים בוילדגליפטין וסקסגליפטין ועליה בל"ד ודופק עם לינגליפטין.

 

 Metabolism and Excretion בהתייחסות לסוגיית  הסביר פרופ' סטיילס כי כל המולקולות חוץ מלינגליפטין מופרשות דרך הכליות. אין חשש מרעילות כלייתית אך בגלל נתיב ההפרשה יש להוריד מינון כאשר הן ניתנות לחולים עם תפקוד כלייתי ירוד.

 

באשר ל-  Cardiovascular actions of the Gliptins: the promise of cardioprotection הסביר פרופ' סטיילס כי ישנן השערות שטיפול מבוסס אינקרטינים משפיע לטובה על מגוון גורמי הסיכון של חולי סוכרת לאירוע קרדיווסקולארי.

 

1) דיסליפידמיה:

 

מחקר המראה שטיפול בסיטגליפטין מוריד רמות של ליפופרוטאינים עתירי - TG במדידה פוסטפרנדיאלית.

 

 

 

ישנן עדויות חדשות שרמות ליפופרוטאינים גבוהות, פוסטפרנדיאלית, מהוות גורם סיכון משמעותי יותר לאירועים קרדיווסקולארים לעומת הרמות בצום.

 

2) לחץ דם: בהקשר זה הציג פרופ' סטיילס מחקר זה שמראה שטיפול בסיטגליפטין מוריד ל"ד.

 

 

3) תפקוד לקוי של האנדותל: פרופ' סטיילס ציין כי קיימים מחקרים עם GLP-1A המראים שיפור בתפקוד האנדותל אצל חולי סוכרת.

 

4) ביטוי והחמרה של תהליכים טרשתיים -  בהקשר זה הסביר פרופ' סטיילס כי :

 

- ישנם רצפטורים ל- GLP-1 על תאי דלקת בפלאק הטרשתי (N. Marx et al ).

- ישנם עדויות שטיפול בסיטגליפטין מייצב את הפלאק הטרשתי, ע"י הורדת מרקרים לתהליך הדלקת, הורדת ביטוי של אנזימים מפרקי פלאק והעלאת כמות הקולגן המייצב ( Burgmaier et al ).

- כמו כן יש מחקרים המראים שטיפול בGLP-1A או ב DPP-4i מונע או מאט את התפתחות הטרשת במודלים של מכרסמים (  Bose et al, Ye Y et al ).

 

לסיכום:  הראה פרופ' סטיילס כי קיימת ירידה במספר אירועי MACE אותה ניתן כבר לראות במטאנליזות של מחקרי DPP-4i .

 

 

אך ציין כמובן שתשובה יותר מוחלטת תתקבל עם תוצאות מחקרי ה- outcome השונים (eg TECOS ).

להרצאה של פרופ' סטיילס - הקליקו כאן

 

ההרצאה השנייה בכינוס ניתנה ע"י פרופ' איתמר רז אשר דן בהרצאתו בטיפול בסיטגליפטין לאורך מסלול האיזון בסוכרת.

פרופ' רז פתח בתזכורת של דוגמאות ממחקרי הדגל ההיסטוריים בתחום הסוכרת בהם הודגם כי שמירה אינטנסיבית על ערכי הסוכר הובילה לירידה בסיבוכי הסוכרת אבל לעליה מתמותה כללית  ב- ACCORD  כנראה כתוצאה מעליה באירועי היפוגליקמיות בזרוע האינטנסיבית.

פרופ' רז ציין כי בעוד הרפואה וההנחיות המתפרסמות מעודדות בניית תוכנית טיפולית אישית לכל מטופל  Personalized Treatment  וכן נעשה דגש נרחב על כך בהנחיות המעודכנות מאת ה- ADA/EASD, הרי שהטיפול בחולה הסוכרתי נעשה ברובו ע"י רופא המשפחה, לו אין את המשאבים (בעיקר זמן) לבניית תוכנית טיפולית מסובכת. האלגוריתם הטיפולי המוצע בהנחיות אלו אינו מתאים לדעתו לפרקטיקה, מאחר ובמקום להנחות את הרופא על דרך הטיפול המומלצת ביותר, יש הצגה של כל האופציות האפשריות באותו הדירוג.

פרופ' רז הציג שיטה חדשה אותה פיתח של דירוג כל מטופל סוכרתי על פי פרמטרים שונים (גיל, היענות וכו).  דירוג זה וכן לקיחה בחשבון אם המטופל במעקב מומחה או רופא משפחה והאם הטיפול שלו כולל תרופות הגורמות להיפוגליקמיה יגדיר את מטרת ה- HbA1C האינדיבידואלית.

המכשולים העיקריים בהגעה ליעד המטרה לדעתו של פרופ' רז הם: עליה במשקל, היפוגליקמיה, בטיחות קרדיווסקולארית, החמרה במחלה והיענות לטיפול. לכל המכשולים הנ"ל יש מענה באמצעות טיפול מבוסס אינקרטינים.

פרופ' רז הדגיש כי SU מגבירים תחלואה ותמותה CV לפי מטהאהילזה של EASD .

לעומת זאת, הראה פרופ' רז כי ג'נוביה/ג'נואט תרופה יעילה ובטוחה במגוון רחב של חולים מקו ראשון ועד השילוב עם אינסולין. פרופ' רז ציין כי עדויות לבטיחות קרדיווסקולארית, לשימור תאי בטה, להשפעה ניטראלית או ירידה במשקל ולמספר זניח של אירועי היפוגליקמיה, נמצאות כבר בספרות המקצועית.

בהתייחסותו לשינוי שחוללה ג'נוביה בטיפול בחולי סוכרת אמר רז : "זה לא יעלה על הדעת שעד לפני 5 שנים לא היה לנו את הכלי המדהים הזה, ג'נוביה אשר שינה את פני הטיפול בסוכרת כיום, כטיפול ראשוני אחרי מטפורמין : ג'נוביה/ ג'נואט".

פרופ' רז הסביר כי כל הנ"ל הוביל לכתיבת אלגוריתם טיפולי חדש (ע"י המועצה הלאומית לסוכרת), לחולי סוכרת אשר מגדיר את מעכבי ה- DPP-4 כצעד ראשון לטיפול לאחר מטפורמין (גם ב- BMI מעל 30 ).

להרצאתו של פרופ' רז - הקליקו כאן

לסרטון התדמית שהוצג בכנס - הקליקו כאן  

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<