הרצאות מצגות

פרופ' רוזנמן בכנס האיגוד לרפואה פנימית: מחקר ה-IMPROVE IT הוכיח לנו שב-LDL כולסטרול ''נמוך יותר הוא טוב יותר'' וששילוב אזטרול עשוי אולי גם להקטין הסיכון להתפתחות סוכרת

20/01/2016

מאת מערכת אי-מד

בהרצאתו בכנס האיגוד לרפואה פנימית מה-10/11/15 הציג  פרופ' יוסף רוזנמן את העדכונים המדעיים האחרונים , אודות אזטרול, בעיקר בהתבסס על מחקר ה-IMPROVE IT .

רוזנמן הדגיש כי מחקר זה היה למעשה הראשון להראות שהורדת LDL כולסטרול, שלא באמצעות סטטינים בלבד, גורמת לירידה בתוצאים קליניים באופן מובהק.

רוזנמן מציין שמחקרי הסטטינים כבר הראו שהירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים הייתה תקפה בכל תתי הקבוצות שנבחנו.  מחקרים קודמים שבחנו תרופות אחרות להורדת דיסליפידמיה לא היו חד-משמעיים ולכן ההמלצות האמריקאיות דיברו על הורדת LDL כולסטרול באמצעות סטטינים בלבד.

לאחר שסקר את מבנה המחקר ותוצאותיו העיקריות תוך שהוא מדגיש שהמשתתפים במחקר היו עם רמות LDL  כולסטרול נמוכות יחסית (50-125 מ''ג/ד''ל), מה שגרם לכך ש''האתגר'' שהוצב בפני אזטרול היה הרבה יותר קשה, שכן מדובר במטופלים במצב מאוזן טוב יחסית בתחילת המחקר.

כידוע, מזכיר רוזנמן , המחקר השיג את יעדיו והראה כי הורדת ה-LDL כולסטרול באמצעות אזטרול הפחית גם את הסיכון הקרדיווסקולרי באופן מובהק, ושלמעשה הסיסמא ''נמוך יותר- טוב יותר'' תקפה. בנוסף, כמובן נמצא שהתכשיר בטוח ונסבל היטב, ללא קשר לרמת ה-LDL  כולסטרול שהושג.

המימצא הזה אגב היה עקבי גם עם מחקר ה-SHARP שהראה ירידה בסיכון קרדיווסקולרי באמצעות אזטרול במטופלים עם פגיעה בתפקוד כלייתי.

מבחינת יישום ממצאי המחקר בשימוש בקליניקה, מסביר רוזנמן שבקצה אחד (השמרני יותר) ניתן לאמר שלחולים עם מחלת לב כלילית ו-LDL כולסטרול מתחת ל-125 מ''ג יש התוויה להוספת אזטרול לסטטין . בקצה השני, ה''ליברלי'' יותר , ניתן לטעון שיש התוויה להוספת אזטרול בכל מטופל, גם במניעה שניונית וגם ראשונית, שאצלו רוצים להשיג ירידת LDL כולסטרול גדולה יותר מזו שהושגה באמצעות סטטין בלבד. ההנחיות שאמורות להתפרסם בקרוב יקבעו היכן יימתח הקו בין שתי הקצוות הללו.

בנקודה זו הציג פרופ' רוזנמן ניתוח של השפעת  חשיפה לגנים הקשורים לרמות נמוכות של LDL-C  באמצעות מה שמכונה "רנדומיזציה מנדליאנית"  מהם עולה שהקשר בין הורדת ה-LDL כולסטרול בכל המנגנונים הידועים לירידה בסיכון הקרדיווסקולרי הוא סיבתי ומובהק. זוהי עדות תומכת לכך שלתרומה של אזטרול בהורדה נוספת של רמות LDL כולסטרול יש משמעות ורציונל קליני סיבתי.

אספקט מעניין נוסף שקשור לרכיבים הגנטיים שסקר פרופ' רוזנמן קשור לתופעות הלוואי : מסתבר שניתן לצפות למשל את הקשר בין סטטינים (כולל ההבדל בין טיפול אינטנסיבי לסטנדרטי)  לעלייה בסיכון לסוכרת (שמתווכת ע''י השמנה, עמידות לאינסולין) על פי מרכיב גנטי מסויים של המטופל.

בהקשר זה מציין רוזנמן שהעובדה שבמחקר ה-IMPROVE IT לא נצפתה עלייה בסוכרת בזרוע הטיפול המשולבת של אזטרול+ סטטין מרמזת אולי על כך שהשילוב הזה מקטין את הסיכון לתופעת הלוואי של הופעה חדשה של סוכרת. כלומר, שתופעת הלוואי הזו של סטטינים אינה קשורה דווקא למנגנון הירידה של ה-LDL כולסטרול אלא למנגנון הפעולה של התרופה עצמה, והורדת LDL כולסטרול במנגנון אחר, כמו אזטרול למשל, לא תהיה כרוכה בעלייה בסיכון לסוכרת.

לצפייה והאזנה להרצאה המלאה (מומלץ!)

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<