חדשות

טיפול בחסמי ביתא מעלה הישרדות חולי אי-ספיקת לב עם הפרעה בתפקוד כלייתי (מתוך כנס ה-ESC)

05/09/2019

 

בחולים עם אי-ספיקת לב והפרעה בתפקוד הכלייתי תתכן תועלת לטיפול בחסמי ביתא, כך עולה מתוצאות מחקר BB-meta HF Trial, שהוצגו במהלך כנס ה-European Society of Cardiology.

 

במסגרת המחקר בחנו החוקרים 16,740 חולים (23% נשים, גיל חציוני של 65 שנים) עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, אשר לקחו חלק בעשרה מחקרים אקראיים. חציון משך המעקב עמד על 1.3 שנים.

 

הטיפול בחסמי ביתא לווה בסיכון נמוך יותר לתמותה, בהשוואה לפלסבו (27% לעומת 29%) בקרב חולים במקצב סינוס עם ליקוי בדרגה בינונית או בינונית-חמורה בתפקוד הכלייתי.

 

מהממצאים עלה כי כל ירידה של 10 מ"ל/דקה בקצב הפינוי הגלומרולארי לוותה בעליה של 12% בסיכון לתמותה. בקרב חולים עם קצב פינוי גלומרולארי בטווח 30-44 מ"ל/דקה, הירידה האבסולוטית בסיכון לתמותה מכל-סיבה עם טיפול בחסמי ביתא עמדה על 4.7%, כאשר רק 21 חולים נדרשו לקבל את הטיפול במשך שנה אחת בכדי לשפר את ההישרדות.

 

בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו, בחולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי הטיפול בחסמי ביתא לא הוביל להחמרת קצב פינוי גלומרולארי. בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי בטווח 30-44 מ"ל/דקה, אירועים חריגים תועדו ב-20.9% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו וב-19.4% מהמטופלים בחסמי ביתא. באלו עם קצב פינוי גלומרולארי משוער בטווח 45-59 מ"ל/דקה, אירועים חריגים תועדו ב-14.9% מהחולים בקבוצת הפלסבו וב-14.8% מאלו תחת טיפול בחסמי ביתא. באלו עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של מעל 90 מ"ל/דקה, שיעור האירועים החריגים עמד על 15.1% מהמטופלים בפלסבו ו-11% מהמטופלים בחסמי ביתא.

 

החוקרים טוענים כי בחולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל ובקצב סינוס, הפרעה בתפקוד הכלייתי בדרגה בינונית או בינונית-חמורה אינה סיבה למניעת טיפול בחסמי ביתא. תרופות אלו עשויות להציל את חיי החולים.

 

מתוך כנס ה-ESC

 

לידיעה ב-MedPage Today

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני