חדשות

על רקע עדכוני קורונה 6/5/20 : האם ההצלחה של ישראל היא באמת תוצאת המדיניות ? ומה הלקחים שיש להסיק לקראת הגל הבא ?

06/05/2020

מאת מערכת אי-מד

הנתונים היומיים של התחלואה ממשיכים להיות נמוכים ולהצביע על מגמת עצירה של התפשטות הנגיף.  כפי שניתן לראות כאן עליה מזערית במספר החולים המאומתים, ירידה במספר החולים הפעילים והמונשמים ללא עליה בתמותה

מול הנתונים המעודדים הללו, ובהמשך להצהרות הממשלה , נמשכת עדיין המחלוקת באשר למידת ההצלחה שבה נוהל המשבר בישראל. בניגוד להצהרות ראש הממשלה, ח"כ עופר שלח, יו"ר ועדת הקורונה, ממש לא מפרגן ... הנה כמה ציטוטים מדבריו היום בכנסת:

 "משבר הקורונה נוהל רע, לתוצאות הבריאותיות אין קשר לפעולות הממשלה:

• ישראל יוצאת מהמשבר עוד לפני שהממשלה גיבשה אסטרטגיית יציאה. לציבור פשוט נמאס מגזרות בלי הסברים והוא החליט על דעת עצמו לחדש את החיים"

• המשבר הזה נוהל מהכיס האחורי של ראש הממשלה לטובת הופעותיו בתשע בערב בטלוויזיה

• אתם חנקתם את הכלכלה והחברה הישראלית ולא הועלתם בשום דבר שקשור בתחלואה

• משבר הקורונה נוהל רע, לתוצאות הבריאותיות אין קשר לפעולות הממשלה. באופן ברור הנגיף הזה מתנהג באופן שקשור למזג אוויר, גנטיקה, ובעיקר לשכבת הגיל של התושבים.
נגיף הקורונה אוהב את מדינות מערב אירופאיות וצפון אמריקה. יש 13 מדינות שיש בהן 100 מתים למיליון נפש, כולן במערב אירופה, ארה"ב וקנדה.
ביוון מספר המתים למיליון נפש, הוא חצי מישראל (אצלנו 27 ושם 14)
בקפריסין מתו 12, בשטחי איו"ש יש 3 מיליון פלסטינים ו-2 מתים מקורונה. בירדן גרים 10 מיליון אנשים ויש שם 9 מתים מקורונה.

הערת המערכת: בלי להיכנס לוויכוח זה השאלה החשובה שראוי לדון בהן במטרה להסיק מסקנות לקראת הגל הבא, אם יבוא, היא האם במידה ותהיה עדות להתפרצות מחודשת יש לנקוט בצעד של הסגר כפי שנעשה בחודשים הבאים, או לחילופין לשקול מדיניות סלקטיבית יותר שבה מתמקדים באוכלוסיות שבסיכון.

אחד הצעדים שאנו סבורים יש לנקוט כבר עכשיו, כחלק מאסטרטגיית החזרה לשגרה וההכנות לאפשרות של התפרצות מחודשת, היא לשפר את ניהול האוכלוסיות שבסיכון . לשם כך יש לבחור במודל הסיכון המתאים (למשל, בקישור זה תוכלו להיכנס למחשבון הסיכון שפותח ע"י המועצה הלאומית לסוכרת בשיתוף מומחים בינ"ל, וכאן לצפות בראיון מיוחד עם פרופ' איתמר רז המסביר ומדגים את השימוש בכלי זה, או כל מודל הערכת סיכון אחר שתהיה עליו הסכמה) ולהפוך אותו לכלי עבודה של ממש.

זאת באמצעות הטמעתו במערכות המידע של קופות החולים כך שכל מבוטח יקבל באופן פרו-אקטיבי הודעת טקסט/מייל/שיחה טלפונית שבה יוסבר לו לאיזו קבוצת סיכון הוא שייך, וההנחיות וההמלצות בהתאם, ובמקביל כמובן , גם מעקב פעיל של צוותי המרפאה אחרי המבוטחים שיימצאו כשייכים לקבוצת הסיכון המירבי.

פעילות כזו עשויה לסייע גם בהפחתת הסיכון להידבקות של האוכלוסייה השייכת לקבוצת הסיכון המירבי, וגם לאפשר מענה וטיפול מהיר ואינטנסיבי במקרים בהם מטופל השייך לקבוצת הסיכון הגבוה והמירבי נדבק בקורונה.

בנוסף, גם מדיניות הבדיקות לקורונה, הרגילות והסרולוגיות (אותן יש תכנית להתחיל ולהפעיל בהיקף גדול כבר בימים הקרובים) יכולה וצריכה להערכתנו להתבסס גם על החלוקה לקבוצות הסיכון.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<