מאמרי מערכת

האם מדרסים יעילים כאמצעי טיפול בכאבי גב תחתון? / מאמר אורח מאת רפאל קייקוב (*)

14/09/2016

יש הגורסים כי ליקויים בכפות הרגליים או בקרסוליים יכולים לגרום לכאבים בגב התחתון. לפיכך, יש להניח שמדרסים אורתופדיים שעוזרים לכף הרגל להיערך טוב יותר על פני הקרקע יכולים לעזור לחולים שסובלים מכאבי גב ולהשפיע לטובה על סגנון ההליכה ועל היציבה הכללית של הגוף. אך האם הוכחה יעילותם הקלינית?

על כפות הרגליים וכאבי גב התחתון

כדי להוכיח יעילות קלינית, נבדק במחקרים רבים הקשר שבין בעיות בכפות הרגליים ובין כאבים בגב התחתון, ולאחר מכן בדקו את השפעתם של מדרסים על הנבדקים.

מחקר מ-2013 בדק את תפקוד כף הרגל ויציבותה והקשר האפשרי לכאבים בגב תחתון[1]. המחקר בדק 1,930 חולים ומצא קשר בין שכיחות של פרונציה (כשכף הרגל מתגלגלת פנימה ומשטחת את מרכז הקשת האורכית) לבין כאבי גב תחתון – עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים. בעקבות הממצאים נמצא כי מדרסים אורתופדיים עשויים למנוע או לסייע לטיפול בכאבי גב תחתון.

מחקר אחר, שפורסם בשנת 2011 ב-Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, בדק 50 חולים עם כאבי גב תחתון כרוניים. מחציתם קיבלו מדרסים מותאמים אישית ומחציתם (קבוצת הביקורת) לא[2]. בתום שישה שבועות השוואה שנערכה בין שתי הקבוצות הראתה שיפור בתפקוד ובכאבי הגב בקרב הקבוצה שקיבלה מדרסים. לאחר מכן צוידה גם קבוצת הביקורת במדרסים מותאמים אישית, שדיווחו גם הם על שיפור בדומה לקבוצה הראשונה.

יחד עם זאת, 12 שבועות לאחר מכן לא חל שום שיפור נוסף בקבוצת הטיפול הראשוני בהשוואת לשיפור שהושג בששת השבועות הראשונים. מצבם של חולים עם כאבי גב תחתון כרוניים (כאב שנמשך מעל לשלושה חודשים) השתפר כתוצאה משימוש במדרסים במשך שישה שבועות, שיפור שנותר על כנו גם לאחר 12 שבועות.

לפי מסקנות המחקר מ-2011 נראה כי הוא תומך בתועלת המיידית שמציעים מדרסים, בדומה למסקנות המחקר מ-2013 שבדק חולים עם בעיות ביומכניות ברגליים.

מחקר נוסף שנערך ב-2013, בדק בשיטה כפולת סמיות (double blind) ואקראית 51 אנשים עם יתר פרונציה וכאבי גב תחתון כרוניים (43 נשים ו-8 גברים). המחקר בחן את תוצאות הכאב והמוגבלות של קבוצה אחת שקיבלה מדרסים מותאמים אישית לעומת קבוצת הביקורת שטופלה בפלסבו[3]. לאחר 4 שבועות, הפגינה הקבוצה המטופלת שיפור משמעותי הן בכאב והן בשחרור ממוגבלות, לעומת קבוצת הביקורת.

למרות זאת, חשוב לציין כי חלק מהמחקרים שמסקנותיהם תומכות בשימוש במדרסים אורתופדיים נמצאו כשנויים במחלוקת. לדוגמה, סקירה סיסטמתית מ-2013 של מחקרים רלוונטיים הגיעה למסקנה שאין די ראיות על מנת לתמוך בשימוש במדרסים או במדרסים אורתופדיים לטיפול בכאבי גב תחתון, תוך ציטוט בעיות הקשורות במחקרים שנסקרו – כמו מספר קטן מדי של משתתפים בניסוי שאולי החליש את מסקנות המחקר[4].

מדרסים מוכנים לעומת מדרסים מותאמים אישית – יעילות קלינית

מספר מחקרים השוו בין תוצאות השימוש במדרסים מוכנים לבין תוצאות השימוש במדרסים אורתופדיים, מותאמים אישית[5]:

מחקר מ-1998 פורסם ב-The Journal of the American Podiatric Medical Association, מצא כי שני סוגי המדרסים סייעו לשיפור ראשוני של אופן ההליכה, אך גם דיווח שההשפעות המועילות החזיקו מעמד לאורך זמן רב יותר בקבוצה שהשתמשה במדרסים אורתופדיים. המחקר גם מצא שלאחר 4 שבועות התדרדר אופן ההליכה של אלה שהשתמשו במדרסים מוכנים.

מחקר דומה שפורסם ב-2009 דיווח שלא היה הבדל משמעותי בהשוואה בין מדרסים מוכנים למדרסים מותאמים אישית. מחקר זה, שהשווה מדרסים מוכנים ומדרסים מותאמים אישית לפלסבו או למדרסים ה"מתחזים" לאורתופדיים, הגיע למסקנה שהמדרסים האורתופדיים סייעו במידת מה בהפחתת כאבים מהקשת הגבוהה (pes cavus), arthritis, painful hallux valgus ו-plantar fasciitis. בנוסף מצא המחקר שאין ראיות כי מדרסים מותאימים אישית יעילים יותר מאשר המדרסים המוכנים[6].

כיום, אין עדות מספקת על מנת להמליץ באופן מוחלט על מדרסים לסוגים ספציפיים של כאבי גב תחתון (כמו פריצת דיסק או מחלת דיסק ניוונית). עם זאת, קיימת עדות קלינית ראשונית אשר תומכת בשימוש במדרסים כאפשרות טיפול פוטנציאלית בכאבים בגב התחתון באופן כללי.

אם כן, האם מדרסים אורתופדיים יכולים לטפל בכאבי גב תחתון?

בעיות מכניות בכפות הרגליים יכולות להשפיע באופן שלילי על הדרך שבה אדם הולך או עומד, מה שבאופן תיאורטי עלול להפעיל עומס על הגב התחתון לאורך זמן, ולגרום לכאב.

בין הבעיות הנפוצות בכפות הרגליים שעלולות לגרום לבעיות יציבה ו/או לאי סדירות באופן ההליכה אפשר למצוא את הדוגמאות הבאות:

-          Plantar fasciitis – עלול להוביל לכאב כרוני בעקב או בקשת כף הרגל.

-          כאב עצבי או חוסר תחושה עצבית בכפות הרגלים כמו: neuromas ו-tarsal tubbel.

-          Bunions (בוניון) – הבליטה שמתפתחת בצד החיצוני של כף הרגל ליד בסיס הבוהן בעקבות נטייה של הבוהן לכיוון האצבע הסמוכה לה.

-          פרונציה מוגזמת או סופינציה.

תיאורטית, כל בעיה ברגל ובקרסול עלולה לפגוע בהליכה ולגרום לכאבי גב תחתון, כמו גם לכאבים במפרקים נושאי משקל אחרים כמו הירכיים, הברכיים והקרסוליים. לפיכך ניתן להניח, כי אם המדרסים יכולים לסייע לחולה להשיג יציבה והליכה בריאות ונכונות, יתכן כי יקלו או אף יפיגו כאבים בגב התחתון.

לסיכום, המחקרים הותירו אותנו עם שאלה אחת שעדיין אין עליה מענה – האם אנשים שסובלים מבעיות ספציפיות בגב התחתון (כמו פריצת דיסק, היצרות של עמוד השדרה או שבר דחיסה) יוכלו להנות מהטבה במצבם אם יעזרו במדרסים אורתופדיים?

 

(*) מחבר המאמר הוא רפאל קייקוב – בעל המכון האורטופדי אכילס, המתמחה בייצור והתאמה של מדרסים



[1]  Menz HB, Dufour AB, Riskowski JL, Hillstrom HJ, Hannan MT. Foot posture, foot function and low back pain: the Framingham Foot Study. Rheumatology (Oxford).2013 Dec; 52(12):2275-82. doi: 10.1093/rheumatology/ket298.

[2] Cambron JA, Duarte M, Dexheimer J, Solecki T. Shoe orthotics for the treatment of chronic low back pain: a randomized controlled pilot study. J Manipulative Phys Ther 2011; 34 (4):254-260.

[3] Castro-Mendez A, Munuera PV, Albomoz-Cabello M. The short-term effect of custom-made foot orthoses in subjects with excessive foot pronation and lower back pain: a randomized, double-blinded, clinical trial. Prothet Orthot Int 2013; 37 (5):384-90.

[4] Chuter V, Spink M, Searle A, Ho A. The effectiveness of shoe insoles for the prevention and treatment of low back pain: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMC Musculoskelet Disord. 2014 Apr 29;15:140. doi: 10.1186/1471-2474-15-140.

[5] Trotter LC, Pierrynowski MR. Changes in gait economy between full-contact custom-made foot orthoses and prefabricated inserts in patients with musculoskeletal pain: a randomized clinical trial.J Am Podiatr Med Assoc. 2008 Nov-Dec; 98(6):429-35.

[6] Kripke C. Custom vs. prefabricated orthoses for foot pain. Am Fam Physician. 2009 May 1;79(9):758-9.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני