הרצאות מצגות

פרופ' שולמן בהרצאתו בכנס ההמטולגי : האם אפשר להגיד שלום לקומדין ?

07/12/2010

כותרת הרצאה זו, אותה נשא פרופ' סם שולמן, מאונ' מקמסטר מקנדה, במסגרת הכינוס ההמטולוגי שהתקיים לאחרונה בירושלים, הייתה "האם אפשר להיפרד מ-warfarin (קומדין)  ?"...

בהרצאתו , לה ניתן להאזין ולצפות במלואה בקישור זה , סקר שולמן בתחילה את ההיסטוריה של נוגדי הקרישה שהחלה דווקא בתחום ה..וטרינריה. 

פרופ' שולמן מציג בהמשך את היתרונות והחסרונות של ה-warfarin (קומדין), ושל מס' תחליפים  שניסו לפתח בעבר ללא הצלחה. לאחר מכן עובר פרופ' שולמן לתיאור התכשיר נוגד הקרישה החדש, ה-dabigatran (פרדקסה, משווקת בארץ ע"י מעבדות רפא) שהוא מעכב תרומבין ישיר, פומי, הפיך, ללא אינטרקציות משמעותיות, בעל פעילות מהירהועם אפקט אנטיקואגולנטי צפוי ועקבי שאינו מחייב ניטור קבוע של רמת קרישה.

 בהמשך נסקרים המחקרים המרכזיים הכוללים בסה"כ למעלה מ-40,000 משתתפים. במחקרים האורתופדיים dabigatran נבחנה מול enoxaparin שניתן במינון של 40 מ"ג פעם ביום (המינון הסטנדרטי)ונמצאה ב כלא נחותה  בפרמטרים העיקריים.במחקר אחר בו נבדקה dabigatran   מול מינון גבוה מהסטנדרט של enoxaparin , לא נמצאה אי נחיתות מובהקת ל- dabigatran

המחקר המרכזי שנסקר בהרצאה הוא מחקר ה-RELY שבחן את dabigatran מול קומדין בחולי פרפור פרוזדורים, כאשר במינון הנמוך נמצאה אי נחיתות ל- dabigatran מול קומדין ובמינון הגבוה נמצאה עליונות במדד המרכזי (אירועי שבץ ותרומבואמבוליזם). מבחינת דימומים - המינון הנמוך של dabigatran היה בעל יתרון מול קומדין ובמינון הגבוה של dabigatran לא היה הבדל מובהק מול קומדין.

בסה"כ, מסכם שולמן, ל-dabigatran יתרון משמעותי על קומדין. מחקרים קודמים של קומדין מול טיפולים אחרים (מול פלצבו ונוגדי טסיות) הראו עדיפות לקומדין.  מחקר ה-RELY הוא המחקר הראשון בחולי פרפור פרוזדורים שלמעשה מראה עדיפות ברורה של טיפול אחר על פניקומדין.

בהמשך סוקר שולמן את מחקר ה-RECOVER שהשווה בין dabigatran לקומדין במטופלים לאחר VTE , כשהחידוש כאן שהמחקר היה כפול סמיות. התוצאות הראו אי נחיתות עם תוצאות מאוד דומות מבחינת אירועים חוזרים. מבחינת דימום חמור ל-dabigatran היה יתרון על קומדין במחקר זה. גם מבחינת תופעות לוואי היה יתרון ל-dabigatran למעט דיספפסיה.

 נסקרו גם מחקרים שבוצעו עם נוגד הקרישה החדש , ה-rivaroxaban (קסרלטו, באייר), ביניהם מחקרי ה- RECORD במניעת VTE וגם מחקר ה-EINSTEIN שבו נעשתה השוואה בין rivaroxaban ל-enoxaparin במטופלים אחרי DVT .

במחקר זה נמצאה ירידה בשיעור האירועים באופן שהוגדר כאי נחיתות ע"י החוקרים.

פרופ' שולמן מעלה לסיום את השאלה שנשאה את כותרת ההרצאה והיא האם הפרין וקומדין ישרדו לאור היתרונות שמציגים נוגדי הקרישה החדשים ....להערכתו יהיו חולים שימשיכו להיות מטופלים בתרופות הישנות אם בגלל שיקולי עלות, קבוצות חולים שטרם נחקרו (כמו חולים שהפרפור שלהם הוא על רקע מחלה מסתמית), ומטופלים שמסתדרים היטב עם התרופות הקיימות. כך שלסיכום, להערכתו מוקדם להספיד לחלוטין את נוגדי הקרישה הוותיקים למרות היתרונות הברורים ביעילותם ובטיחותם  של נוגדי הקרישה החדשים.  

להרצאה המלאה

להצגת הנושא ע"י פרופ' בני ברנר

תיעוד ההרצאה בחסות חברת רפא

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<