e-med-logo-transparent-flag

תזונה

מדד הסתיידות העורקים הכליליים הוא גורם החיזוי החזק ביותר לאירועים קרדיווסקולרים במטופלים בסיכון בינוני (JAMA)

במחקר המתפרסם כעת ב-JAMA שבמסגרתו בוצעה השוואה בין כושר החיזוי של מס’ סמנים למחלה קרדיווסקולרית עולה שמדד הסתיידות העורקים הקורונריים (CAC) מהווה את הסמן החזק ביותר לניבוי אירועי לב עתידיים.

במסגרת המחקר נעשתה השוואה בין CAC לאינדקס לחץ דם יד-קרסול (ABI), רמות CRP , והסטוריה משפחתית כשכל אלה הוגדרות כגורמי סיכון עצמאיים למחלת לב כלילית ומחלה קרדיווסקולרית. כאמור מדד ה-CAC היה ה”חזק” ביותר מבחינת כושר הדיוק שלו בהשוואה למדדי הסיכון האחרים.

במחקר נעשה שימוש במאגר הנתונים של מחקר רב-אתני של טרשת העורקים (MESA) כאשר החוקרים זיהו 1,330 מטופלים בסיכון בינוני, ללא סוכרת, ואשר היה לגביהם מידע על כל 6 הסמנים הבאים : CAC, עובי קרוטיד-אינטימה (CIMT), מדד ה-ABI , מדד זרימת דם והרחבת עורקים בזרוע  (FMD), ו-CRP, וגם הסטוריה משפחתית של מחלות לב.

לאחר מעקב של 7.6 שנים, דווח על 123 אירועים קרדיווסקולרים. המדדים CAC , ABI , CRP והסטוריה משפחתית של מחלות לב היו קשורים באופן בלתי תלוי עם אירוע של מחלת לב שהוגדרה כשילוב של אוטם שריר הלב (MI), תעוקת לב שטופלה ברה-וסקולריזציה, דום לב לא קטלני, ותמותה קרדיווסקולרית.

להלן יחס הסיכון (והרווח בר סמך ) לאירוע של מחלת לב עבור המדדים שנבחנו :


















סמן סיכון יחס סיכון ורווח בר סמך ב-95% הסתברות
Ankle-brachial index- ABI 
     0.79    (0.66-0.96)
Brachial flow-mediated dilation-FMD
     0.93 (0.74-1.16)
Coronary artery calcium – CAC
     2.60  (1.94-3.50)
Carotid intima-media thickness – CIMT
     1.17 (0.96-1.45)
הסטוריה משפחתית      2.18 (1.38-3.42)
 CRP
   1.28  (1.00-1.64)

* יחסי הסיכון היו לאחר התאמה לגיל, מוצא, לחץ דם סיסטולי, סה”כ כולטסרול, HDL-C , עישון, BMI , שימוש בתרופות להורדת יל”ד, שימוש בסטטינים

החוקרים מציינים שעבור אירועים של מחלה קורונרית ומחלה קרדיווסקולרית שכללו גם שבץ ותמותה קרדיווסקולרית , התוספת של סמני הסיכון למדד פרמינגהאם שיפרה את יכולת החיזוי של האירועים הקליניים בהשוואה לציון פרמינגהם בלבד.

השטח שמתחת לעקומה (AUC) השתפר לכל גורמי הסיכון שנמדדו כאן אבל באופן הכי כדול עם השימוש בציון ה-CAC , עם שיפור ב-AUC מ-0.623 ל-0.784 .

באופן דומה ה-CAC נתן את ההערכה הטובה ביותר כאשר נעשה שימוש בשיפור הערכה נקי – net reclassification improvement  ובקיצור NRI, מדידה שבה נבחן השיפור היחסי של הערכת הסיכון עם הוספת משתנה אחד לשיקלול. החוקרים מצאו שב-25.5% מכלל האירועים , המטופלים הוגדרו כבעלי סיכון גבוה, בעוד ש-40.4% מהמטופלים ללא אירועים הוגדרו כבעלי סיכון נמוך. ה-NRI עבור הוספת ה-CAC לציון הפרמיניגהם והשיוך האתני , היה 0.659, התוספת הגדולה ביותר של NRI מכלל 6 המרקרים האחרים שנבחנו.

החוקרים מציינים שמבין המדדים שנבחנו, ה-CAC הוא היחידי שחושף את המטופלים לקרינה, אמנם קטנה אך לא זניחה, והמשמעויות ארוכות הטווח שלה עדיין לא ידועות. כמו כן, אין גם עדיין מחקרים המראים כי הוספת CAC לתהליך הסקירה והערכת הסיכון במטופלים בסיכון בינוני מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים.

JAMA 2012; 308: 788-795

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה