מאמרי מערכת

אתם שואלים וד''ר סיגל אילת אדר משיבה : דלת שומן או פחמימות או לפי חיידקי המיקרוביום ? קפה ותסמונת מטבולית ? תוספי סידן ופוליפים טרום ממאירים ?

30/03/2018

בפורום לאנשי המקצוע באתר emedhealthclub (המופעל בחסות חברת יוניליוור) נדונו כבר אלפי שאלות בתחום התזונה הבריאותית/רפואית מאז הקמתו .

ד"ר סיגל אילת אדר (בתמונה) המנהלת את הפורום משיבה ישירות, או באמצעות הפעלת מומחים ספציפיים לשאלות, תוך הבאת מקורות מדעיים לביסוס תשובותיה.

הנה לקט מתוך החודש החולף :

שאלה: השבוע דווח (הנה הקישור http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=1&ContentID=679315 )שבמחקר שפורסם ב-JAMA לא היה הבדל בין דיאטה דלת שומן לדלת פחמימות מבחינת הפחתת משקל , סבילות לאינסולין ועוד. אני הייתי תחת הרושם שבמרבית המחקרים האחרונים שבדקו את הנושא הזה, כולל מחקרים ישראלים, שיש דווקא עדיפות , בעיקר מבחינת מדדים מטבוליים, לדיאטות דלות פחמימות. האמנם ? ואם כן מה יכול להיות ההסבר לכך שבמחקר הזה התוצאה הייתה שונה ?

תשובת ד"ר אילת:

אכן במחקר ה- DIRECT הישראלי הראו עדיפות מסויימת של דיאטה דלת פחמימות על פני דלת שומן, בירידה במשקל. אולם, גם במחקר הזה, 6 שנים מתחילת המחקר, הירידה במשקל לא נבדלה באופן משמעותי קלינית בין שתי הקבוצות. בשתי הדיאטות נמדדה הפחתה משמעותית ומובהקת של נפח הדופן של עורק הקרוטיד, כל עוד נשמרה ירידה במשקל של לפחות 5.5 ק"ג לאורך שנתיים והפחתה של כ 5 יחידות בלחץ הדם הסיסטולי, ללא הבדל משמעותי בין הדיאטות.

הנקודה החשובה במחקר ה- DIRECT היתה, שדיאטה דלת פחמימות לא מסוכנת ושדיאטה באשר היא, יכולה להוריד את טרשת העורקים.

המסקנה החשובה במחקר הנוכחי, היא לדעתי – שכשאדם מכניס את עצמו למסגרת של תזונה נכונה ובריאה, לא חשוב מה הדיאטה שהוא יבחר. עצם הפחתת צריכת מזונות מעובדים, שומן טראנס ושימת לב לאורח חיים פעיל, משיג את המטרה של ירידה קלה במשקל ושיפור במדדים מטאבוליים.

גם במחקרים החדשים של פרופ' שי, גם ללא ירידה במשקל, דיאטה ים תיכונית שיפרה את צפיפות השומן סביב האיברים הפנימיים. כלומר דיאטה בריאה היא הדרך להשגת בריאות.

Circulation. 2017 Nov 15. pii: CIRCULATIONAHA.117.030501. doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.117.030501.
Effect of Distinct Lifestyle Interventions on Mobilization of Fat Storage Pools: The CENTRAL MRI Randomized Controlled Trial.

שאלה: לאחרונה שומעים יותר ויותר על הדיאטה הזו שלמיטב ידיעתי פותחה במכון וייצמן (?) ומגיעות אלי גם שאלות ופניות ממטופלים שמתעניינים ורוצים לקבל חוות דעת על כך. רציתי לשאול עד כמה יש מידע מבוסס עדויות ומחקרים על היעילות של השיטה, הן מבחינת הורדת משקל והן מבחינת מדדים מטבוליים ?

תשובת ד"ר אילת:

כן, נמצא קשר בין הדיאטה למיקרוביום ובמחקרים מסויימים גם בין המיקרוביום למחלות שונות.

למשל: Adv Nutr. 2017 Mar 15;8(2):240-252..
Nonalcoholic Fatty Liver Disease, the Gut Microbiome, and Diet.

ואכן הקבוצה המובילה את המחקר בנושא היא קבוצה ממכון ויצמן שפרסמה את תוצאותיה בעיתון המכובד Nature ולפי מיטב ידיעתי קבוצה זו גם פיתחה שיתוף פעולה עם פרופ' שירה זלבר-שגיא מאוניברסיטת חיפה.

הנה תקציר הפירסום האחרון שלהם מהחודשים האחרונים, בו הם מראים שלגנטיקה תפקיד כנראה פחות מאשר לתזונה, במיקרוביום שלנו:


Human gut microbiome composition is shaped by multiple factors but the relative contribution of host genetics remains elusive. Here we examine genotype and microbiome data from 1,046 healthy individuals with several distinct ancestral origins who share a relatively common environment, and demonstrate that the gut microbiome is not significantly associated with genetic ancestry, and that host genetics have a minor role in determining microbiome composition. We show that, by contrast, there are significant similarities in the compositions of the microbiomes of genetically unrelated individuals who share a household, and that over 20% of the inter-person microbiome variability is associated with factors related to diet, drugs and anthropometric measurements. We further demonstrate that microbiome data significantly improve the prediction accuracy for many human traits, such as glucose and obesity measures, compared to models that use only host genetic and environmental data. These results suggest that microbiome alterations aimed at improving clinical outcomes may be carried out across diverse

 
יחד עם זאת, עדיין אין לנו שיטה זמינה לבדיקת המיקרוביום וגם אין המלצות ברורות לגבי המידע שבדיקה זו תתן לנו. ולכן יצא משרד הבריאות כמדומני, בהמלצה לא להשתמש בבדיקות הקיימות היום בשל הרגישות הנמוכה שלהן באיבחון.

שאלה : קצת הופתעתי ממצאי המחקר הזה http://www.e-med.co.il/ProfessionalSubjects/Nutritional-Metabolic/Article/681782,1,83.htm שכן יש הרבה עבודות על כך שצריכת קפה  מפחיתה סיכון לסוכרת, ולכן המסר למטופלים בסיכון הוא שאין מניעה אולי אפילו להיפך לצרוך 3-4 כוסות קפה ביום. האם יש עוד עבודות המצביעות על קשר כזה ? מה יכול להיות המנגנון שמסביר קשר כזה אם בכלל ?

תשובת ד"ר אילת:

במחקר המדובר מדברים על חולי סוכרת מסוג 1. ייתכן שמדובר כאן במנגנונים שונים לחלוטין מאשר אנשים ללא סוכרת, עם תסמונת מטאבולית. סוכרת סוג 1 הקשורה למנגנון אוטואימוני אינה דומה למחלות אחרות, שהופעתן מושפעת מהתסמונת המטאבולית.

מאידך, צריכת קפה באותה קבוצת חולי סוכרת סוג 1 היתה קשורה לסינון כלייתי גבוה יותר (eGFR ) (מצב טוב יותר)

אחד ההסברים שנותנים החוקרים לתוצאה השונה בחולי סוכרת סוג 1 בהשוואה לאנשים בריאים:

קפה ואינסולין משפעלים את המערכת הסימפטטית וייתכן שזה משפיע על עליית לחץ הדם. כלומר ייתכן שיש אינטראקציה בין האינסולין לקפה בהשפעתם על לחץ הדם. זאת למרות שכשהוסיפו את האינסולין למודל, הוא לא השפיע על התוצאה. כלומר במחקר הזה נראה שבאמת לקפה יש קשר בלתי תלוי להגברת לחץ הדם בחולי סוכרת סוג 1.

בחיפוש שערכתי, לא מצאתי מחקר דומה בחולי סוכרת סוג 1

שאלה: מהדיווח שבקישור זה http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=1&ContentID=681166 נראה שנטילת תוספי סידן וויטמין D קשורה לסיכון מוגבר לפוליפים טרום ממאירים. מה אם כן ניתן להציע לאנשים שמצד אחד הם בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס (פוליפים בעבר, סיפור משפחתי וכד') ומצד שני , בשל מצב ה-BMD שלהם והסיכון הגבוה לפתח אוסטיאופורוזיס ושברים הם זקוקים לתוספי הסידן וויטמין D ?

תשובת ד"ר אילת: מצורפת תשובתה של פרופ' צופיה איש שלום:

ברמה העקרונית, לא נבדקה צריכת הסידן של המשתתפים וכולם קבלו סידן  1200 מ"ג /יום של סידן קרבונט, כך שהממצאים מתיחסים למלח זה ומינון זה בלבד. לא פורט כיצד נלקח התוסף, אך אני מניחה שנלקח במנה יומית אחת , כלומר מרבית הסידן עבר במעי מבלי להספג. חסר ויטמין D היה קריטריון לאי הכללה במחקר, כך שמשתתפים קבלו 1000 יב"ל ויטמין D בהיותם עם רמה תקינה של 25OHD, כלומר מינון עודף.  בחולי אוסטיאופורוזיס, ניתנת השלמה תזונתית שנעה בין 300 ל- 600 מ"ג /יום כדי להשלים ן ל- 800 עד 1200 מ"ג סידן ליום. עליה בהיארעות פוליפים נצפתה בתקופת המעקב לאחר הפסקת נטילת התוספים. לא נצפתה עליה בתקופת הנטילה עצמה. לא נצפתה עליה בהיארעות פוליפים בנוטלי ויטמין D ללא תוסף סידן.לסיכום מחקר זה אינו משנה את המדיניות הטיפולית בחולי אוסטיאופורוזיס, מדובר במתן מינון משלים כדי להגיע לערכי יעד של 25OHD בין 20 ל- 32 נג/מל או 50 – 80 נמול/ל בחולים עם חסר ויטמין D ולצריכת סידן של 800 מ"ג ליממה לפחות. עדיף להגיע לצריכה זו ממקורות תזונתיים, שכן תזונה עשירת סידן קשורה בהפחתת סיכון לפוליפים  והפחתת סיכון לממאירות במעי הגס, הדבר הווה השראה לבצוע המחקר הנוכחי, אך יש מגבלות ל- STUDY DESIGN וגם ההתיחסות לתוצאות מחייבת זהירות. גם המחברים מציינים  זאת.

חג שמח,

פרופ' צופיה איש-שלום, מומחית לרפואה פנימית,אנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז מחקר אנדוקריני, מרכז רפואי לין, חיפה, סיו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם, יו"ר הועדה לדנסיטומטריה במועצה הלאומית לבריאות האישה, מרפאה: בית חולים אלישע, חיפה

עד כאן דוגמאות מהדיונים שהתקיימו בפורום בשבועות האחרונים.

יש לכם שאלה בנוגע למחקר ? התלבטות באשר להמלצה תזונתית למטופל ספציפי ? היכנסו לפורום וד"ר סיגל אילת אדר תשמח לבחון שאלתכם, להתייעץ לפי הצורך עם מומחים נוספים ולהביא תשובתה בפורום.

לכניסה לפורום הקליקו כאן

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני