חדשות

חברי הנהלת החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה בישראל: הצעת האוצר להטיל מס קנייה על משקאות ממותקים מלמדת על הכרת המדינה בהשמנה כמגיפה מתעצמת, אלא שמס אינו הפתרון המרכזי לצמצום ההשמנה בארץ

20/07/2021

"חיוני להחליט על סדרת אמצעים אפקטיביים, בראשם: חינוך והסברה, וגם הוזלת נטל המס על משקאות בריאים ומזון בריא." (חברי הנהלת החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה בישראל)

"הטלת מס על משקאות ממותקים באנגליה, לפני כשנה, הביאה לכך שחברות צמצמו את תכולת הסוכרים במשקאות הממותקים שהן מוכרות במדינה. זהו תקדים מעניין אם כי עדיין אין באנגליה מסקנות חותכות: האם המס מועיל?

הצעת האוצר, שהתפרסמה היום, נועדה לצמצם את צריכת המשקאות הממותקים, בעיקר בקרב המגזרים שבהם הצריכה גבוהה. איננו פוסלים על הסף את ההצעה, אבל סבורים שהמאבק במגיפת ההשמנה בארץ צריך להיות נרחב יותר ולכלול שורה של צעדים אפקטיביים שבראשם: חינוך והסברה, וגם הוזלת המס המוטל בארץ על משקאות בריאים ועל מזון בריא. המאבק הזה חייב לקבל קדימות בממשלה," אומר ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, שהיא חלק מההסתדרות הרפואית.

חברי הנהלת החברה לחקר וטיפול בהשמנה שיגרו לניצן הורביץ, שר הבריאות, בקשה לקיים דיון בנושא. בפנייה לשר כתבו:
מחלת ההשמנה הקדימה את הקורונה, בהיותה מגפה עולמית, שקטה, שמתעצמת בעשורים האחרונים במרבית המדינות המערביות. השמנה היא מחלה כרונית מורכבת, בעלת מאפיינים ביולוגיים, פסיכולוגיים, תזונתיים, התנהגותיים וסביבתיים, שביניהן אינטראקציות רבות ומגוונות.

על פי נתוני ה-OECD, כרבע מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל חיה עם השמנה.
השלכותיה של מחלת ההשמנה כוללות: פגיעה במערכות הגוף וסיכון גבוה מאוד לפתח תחלואה נלווית, לצד התמודדות עם אתגר נפשי מורכב, סטיגמה חברתית ואפליה בשוק העבודה.

השמנה נפוצה יותר בקרב האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית ואוכלוסיות המשתייכות למעמד כלכלי וחברתי נמוך.

כיום אין במדינת ישראל מדיניות סדורה להתמודדות עם מחלת ההשמנה ולטיפול בה.

מערכת הבריאות נעדרת מענים מספקים לטיפול בהיקף התופעה ובחומרתה.
גיבוש אסטרטגיה לאומית לטיפול במחלת ההשמנה הינו בעל השלכות מאקרו משמעותיות עבור ישראל בעת הזו.

ההוצאות הישירות של מערכת הבריאות על מניעה וטיפול בתחלואה הקשורה בהשמנה מוערכות ב-10.1 מיליארד ₪ בשנה, המהווים 9.55% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות. בנוסף, ההוצאות העקיפות הנוגעות למחלת ההשמנה, אשר כוללות הפסד תוצר כתוצאה מירידה בפריון הכלכלי (היעדרות מעבודה, חוסר יעילות ועוד), מוערכות ב-10.1 מיליארד ₪ נוספים. סך העלות המשקית הנובעת ממחלת ההשמנה מסתכמת ב-20.2 מיליארד ₪, המהווים 1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי.
גיבוש ויישום מדיניות לאומית לטיפול בהשמנה, הן עבור האוכלוסייה הבוגרת והן עבור ילדים, תחסוך למדינה משאבים יקרים ותסייע בהפחתת העומס על מערכת הבריאות.

במהלך תקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, אשר החמיר את מגמת ההשמנה בישראל ובעולם, החל תהליך לגיבוש חוזר מנכ"ל להסדרת מערך הטיפול בהשמנה בישראל. התהליך הוא פורץ דרך מבחינת אזרחי ישראל, ויש להמשיך בו.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<