אנשים רבים עם יתר לחץ תוך עייני או גלאוקומה מפתחים ירוד וצריכים לעבור ניתוח ירוד. מחקרים שבוצעו לאחרונה מראים שניתוחי הירוד המודרניים באמצעות פקואמולסיפיקציה דרך הקרנית גורמים להפחתת הלחץ התוך עייני בקרב רבים מהחולים, ושמידת הירידה בלחץ לרוב הינה פרופורציונאלית ללחץ התוך עייני שנמדד לפני הניתוח. למחקרים שבדקו נושא זה עד עתה משותפות מספר מגבלות: רובם הם מחקרים רטרוספקטיביים, משתמשים במדידת לחץ תוך עייני בודדת לפני הניתוח או מדידת מעקב בודדת לאחר הניתוח. רובם של מחקרים אלה כללו תערובת של חולים מטופלים וחולים לא מטופלים ביחד. רובם של מחקרים אלה נערכו במרכז אחד, דבר שמקשה לעשות הכללות מהתוצאות שהתקבלו. בנוסף לכל המגבלות הללו, מחקרים אלה לא תוכננו כדי להפחית את ההטיה שנובעת מירידת לחץ תוך עייני מתרופות המורידות לחץ. בניגוד לכל המחקרים האלה, לפי הפרוטוקול של ה- Ocular Hypertension Treatment Study (OHTS) נמדד הלחץ התוך עייני בתנאים סטנדרטיים בבסיס ובמהלך בדיקות המעקב כי למנוע הטיות אפשריות. הגיוס ל- OHTS החל ב- 1994 ומעקב סיסטמטי נמשך במשך יותר מעשור. ה- OHTS הראה שהפחתת הלחץ התוך עייני באמצעות תרופות הקטין את הסיכון להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית בקרב אנשים עם יתר לחץ תוך עייני. חלק מהמשתתפים ב- OHTS עברו ניתוח ירוד בעין אחת או בשתי העיניים ולפי הפרוטוקול ניתן היה לבצע ניתוח ירוד כזה. בגלל סיבה זו, בסיס הנתונים של ה- OHTS מאפשר הזדמנות מיוחדת לבדוק את השפעת ניתוח הירוד על הלחץ התוך עייני באמצעות מדידות רבות שבוצעו באופן masked הן לפני והן אחרי ניתוח הירוד באוכלוסייה מאופיינת היטב. המחקר הנוכחי מתאר את השינויים בלחץ התוך-עייני לאחר ניתוח ירוד בקרב המשתתפים ב- OHTS.

המחקר נערך על ידי חוקרים מ- Devers Eye Institute/Discoveries in Sight, Legacy Health System, Portland שבאורגון, מהמחלקה לעיניים ומדעי הראיה של בית הספר לרפואה ע”ש וושינגטון בסנט לואיס שבמיזורי, מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס בבולטימור, מרילנד, ומ- Davis Eye Center של האוניברסיטה של קליפורניה. במחקר השתתפו 42 חולים (63 עיניים) אשר עברו ניתוחי ירוד בלפחות עין אחת במהלך המחקר, וקבוצת ביקורת של 743 משתתפים (743 עיניים) אשר לא עברו ניתוח ירוד. החוקרים הגדירו כתאריך קובע את תאריך הדיווח על ניתוח ירוד, ותאריך תואם בקבוצת הביקורת. הלחץ התוך עיניי שלפני הניתוח הוגדר כממוצע הלחץ התוך עייני של לפחות 3 ביקורים לפני התאריך הקובע. הלחץ התוך עייני שלאחר הניתוח הוגדר כממוצע הלחץ התוך עייני בלפחות 3 ביקורים, כולל את התאריך הקובע. בשתי הקבוצות לא נחשב מידע שהתקבל לאחר התחלת טיפול להורדת לחץ תוך עייני או לאחר ניתוח גלאוקומה מכל סוג. התוצא העיקרי היה ההבדל בלחץ התוך עייני לפני ואחרי ניתוח ירוד.

התוצאות הראו שבקבוצת המשתתפים שעברו ניתוח ירוד,הלחץ התוך עייני לאחר הניתוח היה נמוך יותר באופן משמעותי מאשר הלחץ לפני הניתוח: בממוצע 19.8 לעומת 23.9. הלחץ התוך עייני נשאר נמוך לאחר ניתוח הירוד במשך לפחות 36 חודשים. הירידה הממוצעת בלחץ לאחר הניתוח הייתה 16.5 אחוזים. ב- 39.5 אחוזים, הלחץ התוך עייני לאחר הניתוח היה ב- 20 אחוזים או יותר נמוך יותר מאשר הלחץ שלפני הניתוח.  הפחתה רבה יותר בלחץ התוך עייני לאחר ניתוח ירוד קרתה בעיניים עם הלחצים התוך עיניים הגבוהים ביותר לפני הניתוח. בקבוצת הביקורת הלחץ התוך עייני הממוצע היה 23.8 לפני התאריך הקובע ו- 23.4 אחריו. המסקנה היא שניתוח ירוד גורם להפחתת הלחץ התוך עייני בחולים עם יתר לחץ תוך עייני למשך פרק זמן ארוך.

Mansberger SL, Gordon MO, Jampel H, Bhorade A, Brandt JD, Wilson B, Kass MA, for the Ocular Hypertension Treatment Study Group:

Reduction in Intraocular Pressure after Cataract Extraction: The Ocular Hypertension Treatment Study.

Ophthalmology 2012;119:18261831.