ניתוחי פטריגיום תוארו כבר 3000 שנים לפני הספירה. במהלך 50 השנים האחרונות שיטות ניתוח שונות תוארו במטרה להפחית את שיעור הסיבוך השכיח ביותר של ניתוח פטריגיום – חזרה של הפטריגיום. אולם, גם כיום אין הסכמה בנוגע לטכניקה בעלת השיעור הנמוך ביותר של חזרה של פטריגיום. דווח שהסרה נרחבת של פטריגיום ובעקבותיה השתלה נרחבת של לחמית מנעה חזרה בחולים עם פטריגיום ראשוני או חוזר. במחקר הפרוספקטיבי הנוכחי נבדק שיעור החזרה והסיבוכים בסדרה הגדולה ביותר של מנתח יחיד בשיטת ניתוח אחת שפורסמה אי פעם בספרות.
המחקר בוצע באוסטרליה, על ידי חוקר של מכון העיניים של קווינסלנד בבריסטיין שבאוסטרליה, המסונף לאוניברסיטת בריסטיין ושל המרכז האוסטרלי לפטריגיום.
העבודה תוכננה כמחקר פתוח, פרוספקטיבי, של 1000 חולי פטריגיום עוקבים אשר עברו ניתוח פטריגיום עם הסרה נרחבת והשתלה נרחבת של לחמית, בתקופה שבין השנים 2001 עד 2009. אחר כל החולים בוצע מעקב של לפחות שנה. התוצא העיקרי היה שיעורי חזרה וסיבוכים.
במעקב של שנה אחר 99 אחוזים מהמנותחים נמצא רק מקרה אחד של חזרה המהווה 0.1 אחוזים מהמנותחים. שבעה מנותחים נזקקו לניתוח נוסף: שלושה עברו ניתוחים למיקום מחדש של השתל בגלל התפתחות פזילה במקרה אחד, התפתחות ציסטה במקרה אחד והתפתחות גרנולומה במקרה אחד. בחולה אחד חלה הידרדרות בחדות הראייה של 4 שורות בעקבות כיב בקרנית.
המסקנה של המחבר היא שבעקבות ניתוח פטריגיום בשיטה של הסרה נרחבת של הפטריגיום המלווה בשתל לחמית גדול שיעור החזרה הינו מהנמוכים ביותר שתועדו בספרות ושיעור הסיבוכים של שיטה ניתוחית זו הינו סביר.
Hirst LW
Recurrence and Complications after 1000 Surgeries Using Pterygium Extended
Removal Followed by Extended Conjunctival Transplant.
Ophthalmology 2012;119:2205-2210
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!