מאמרי מערכת

הסיכון לשבץ ולהתקף לב בחולים עם חסימת עורק רשתית מרכזי / פרופ' מרדכי רוזנר

29/11/2015


חסימת עורק רשתית מרכזי, המקביל בעין לשבץ, מתבטא בדרך כלל באיבוד ראייה פתאומי ללא כאב.  בנוסף לכך שיש דמיון בפתוגנזה של שני מצבים אלה, יש להם גם גורמי סיכון משותפים. השכיחות של חסימת עורק רשתית מרכזי ושל שבץ גדלה ככל שהגיל מתקדם, עם שיא בין 80 ל- 84 שנים, ושניהם שכיחים יותר בגברים. מספר מחקרים דיווחו על מציאת קשר בין חסימת עורק רשתית מרכזי לבין שבץ. משערים גם קיום קשר בין חסימת עורק רשתית מרכזי והתקף לב כיון שגורמי הסיכון, הפתוגנזה (אתרוסקלרוזיס, תופעות תרומבו-אמבוליות) ומאפיינים של הגיל והמין הינם זהים. אולם קיימים נתונים מועטים בנוגע לתזמון של הסיכון לשבץ ולהתקף לב בחולים עם חסימת עורק רשתית מרכזי, נתונים שהינם חיוניים כשהמטרה היא להפחית תמותה ותחלואה.
חסימת עורק רשתית מרכזי הינו מצב נדיר ומאגרי מידע הכוללים מידע על היארעות שבץ והתקף לב בעקבותיו הינם מועטים. למרות ההמלצות שחולים עם איסכמיה של הרשתית יעברו בהקדם הדמיה של המוח ובירור מספק למצבים שונים הקשורים לאיסכמיה של הרשתית, כדי להפחית תמותה ותחלואה, רק שליש מרופאי העיניים מעבירים חולים עם אירוע של חסימת עורק רשתית מרכזי למחלקת רפואה דחופה לצורך בירור רפואי מידי. לכן בוצע המחקר הנוכחי שמטרתו להעריך את הסיכון לשבץ ולהתקף לב וכעבור כמה זמן לאחר חסימה של עורק רשתית מרכזי בסדרה של חולים שהוצאה מבסיס הנתונים הלאומי של תביעות אשר מכסה את כל האוכלוסייה של קוריאה המונה 48 מיליונים, ואשר שמשה בעבר במחקר להערכת השכיחות של חסימת עורק רשתית מרכזי.
החוקרים היו מהרפובליקה של קוריאה, ממחלקת העיניים של בית הספר לרפואה ו- Bundang Hospital שב- Seongnam, מהמרכז לשיתוף פעולה במחקר רפואי ומהמכון לרפואת הסביבה, שלושתם של האוניברסיטה הלאומית של סאול, וכן מהמשרד לפרמקו-אפידמיולוגיה של המכון הקוריאני לבטיחות תרופות ולניהול סיכונים. במחקר נעשה שימוש במאגר המידע הלאומי הקוראני של תביעות בין השנים 2007 ל- 2011. לאחר זיהוי החולים עם חסימת עורק רשתית מרכזי, חושבו שיעורי ההיארעות היחסיים עבור שבץ והתקף לב ונמדדו תקופות הסיכון. התוצא העיקרי היה שיעור ההיארעות של שבץ והתקף לב ותקופות הסיכון. אותרו 1655 חולים שלקו בחסימת עורק רשתית מרכזי בין השנים 2009 עד 2010. ל- 165 חולים מתוכם היה שבץ או התקף לב במהלך תקופת המחקר של 365 ימים לפני ואחרי מועד האירוע של חסימת עורק רשתית מרכזי. ל- 139 היה שבץ איסכמי, ל- 13 היה שבץ המורגי, ול- 15 היה התקף לב. שיעור ההיארעות של שבץ או התקף לב היה מוגבר באופן משמעותי במהלך 30 הימים שלאחר האירוע של חסימת עורק רשתית מרכזי, כאשר השיא היה במהלך יום עד שבעה ימים לאחר האירוע של חסימת עורק רשתית מרכזי. הסיכון נשאר מוגבר במהלך 30 הימים הראשונים לאחר האירוע של חסימת עורק רשתית מרכזי. שיעור ההיארעות של שבץ או התקף לב היה גבוה באופן משמעותי גם במהלך 30 הימים וגם במהלך 90 הימים שלפני האירוע של חסימת עורק רשתית מרכזי. כאשר החישובים בוצעו עבור שבץ איסכמי בלבד התוצאות היו דומות. לא נמצאו הבדלים כאשר החישובים בוצעו עבור המגדרים השונים בנפרד. תוצאות דומות התקבלו עבור קבוצת הגיל הקטנה מ- 65 שנים לעומת 65 שנים ויותר.
מסקנת החוקרים היא שחולים עם אירוע של חסימת עורק רשתית מרכזי הינם בעלי סיכון מוגבר להתפתחות שבץ איסכמי זמן קצר לאחר האירוע של חסימת עורק רשתית מרכזי, ושסיכון זה גבוה במיוחד במהלך השבוע הראשון. בעקבות נתונים אלה מומלץ לשלוח בדחיפות חולים עם אירוע של חסימת עורק רשתית מרכזי לבדיקות נוירולוגיות ולתת הם טיפול מונע במטרה להפחית תחלואה ותמותה משבץ והתקף לב.


Park SJ, Choi NK, Yang BR, Park KH, Lee J, Jung SY, Woo SJ
Risk and Risk Periods for Stroke and Acute Myocardial Infarction in Patients
with Central Retinal Artery Occlusion
Ophthalmology 2015;122:2336-2343

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<