קרטיטיס זיהומית הינה מחלה שעלולה לסכן את הראייה ושכיחותה משתנה בהתאם למיקום הגאוגרפי וגורמי הסיכון. מעריכים ש- 30,000 מקרים חדשים של קרטיטיס זיהומית הכוללים קרטיטיס בקטריאלית, פטרייתית ואמבית, מופיעים מדי שנה בארצות הברית. מיקרואורגניזמים אלה גורמים לתגובה אימונית המובילה לדלקת קרנית חמורה, התכייבות והצטלקות. ההתכייבות של הקרנית וההצטלקות שקורית בעקבותיה, עשויים לגרום לנזק לעצבי הקרנית, עם תוצאות קליניות הנובעות מאיבוד תפקוד עצבי זה. הקרנית האנושית מעוצבבת על ידי הענפים הסופיים של הענף האופתלמי של העצב הטריגמינלי, והינה הרקמה המעוצבבת בצפיפות הגבוהה ביותר בגוף. העצבים חודרים לקרנית בסטרומה ההיקפית העמוקה בפיזור רדיאלי ואז עוברים קדימה, מתקדמים במקביל לשטח הפנים הקדמי ויוצרים פלקסוסים עצביים בין שכבת באומן לבין תאי האפיתל הבזליים. לעצבוב של הקרנית תפקודים תזונתיים ויש להם תפקיד חשוב בוויסות שלימות האפיתל, פרוליפרציה שלו וריפוי פצע בקרנית. למרות שקרטיטיס הרפטי הינו מצב אשר בשכיחות גבוהה קשור להפחתה במספר הפלקסוסים העצביים הסב-בזליים ולהתפתחות קרטופתיה נאורוטרופית, גם מחלות זיהומיות אחרות עשויות להיות קשורות לאיבוד עצבים בקרנית. 
מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי in vivo הינו מכשיר לא חודרני בעל רזולוציה גבוהה שמאפשר הדמיה של קרניות בחי ברמה תאית, ומאפשר לקבל תמונות שוות ערך לחתכים מיקרוסקופיים בשיטות היסטוכימיות. בשנים האחרונות, השימוש במיקרוסקופ לייזר קונפוקלי in vivo אפשר לגלות את החשיבות של עצבי הקרנית בעיניים בריאות ובמצבי מחלה הכוללים קרטיטיס זיהומית, השתלת קרנית, ניתוחי רפרקציה בעזרת לייזר ומחלת עין יבשה. בעזרת מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי in vivo הודגם לאחרונה שיש הגדלה בצפיפות העצבים בקרנית והגדלה במספר התאים האימוניים הדנדריטיים בחולים עם קרטיטיס מיקרוביאלית. למרות שלממצאים אלה עשויים להיות השלכות קליניות וניתוחיות רבות חשיבות, לא בוצע עד עתה מחקר לאורך זמן בחולים כאלה במטרה לבדוק אם הנזק לעצבי הקרנית נשאר או חולף ואם יש עצבוב מחדש של הקרניות הפגועות.
המטרה של המחקר הנוכחי היא לבדוק את השינויים לאורך זמן של עצבי הקרנית הסב-בזליים בחולים עם קרטיטיס אמבית, פטרייתית או בקטריאלית, במהלך השלב החריף של הזיהום, בעת הפסקת הטיפול ובשלב ההתאוששות שלאחר תקופת הטיפול בעזרת מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי in vivo. הנחת העבודה הייתה שיש רגנרציה של העצבים ועצבוב מחדש של הקרנית לאחר הריפוי של הקרנית לאחר קרטיטיס זיהומית.
החוקרים היו מארצות הברית ומברזיל, ממחלקת העיניים של בית הספר לרפואה של הרווארד, מבוסטון,  מסצ’וסטס, ממחלקת העיניים של האוניברסיטה הפדרלית של סן פאולו בברזיל ומהמרכז הבוסטוני להערכת תמונות ושירות הקרנית של מרכז העיניים של ניו-אינגלנד, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת טפטס בבוסטון. המחקר היה פרוספקטיבי, לאורך זמן, ומבוקר. המחקר כלל 56 חולים, מתוכם 28 חולים עם קרטיטיס בקטריאלית,  15 חולים עם קרטיטיס פטרייתית ו- 13 חולים עם קרטיטיס אמבית. 30 עיניים של 30 מתנדבים בריאים היוו את קבוצת הביקורת. בוצעו בדיקת התחושה בקרנית וצולמו סדרת תמונות של מרכז הקרנית בעזרת מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי (Heidelberg Retina Tomograph 3/Rostock Cornea Module). בוצעה הערכה של התמונות בשלוש נקודות זמן: השלב החריף הביקור הראשון במרפאת הקרנית, בעת הפסקת הטיפול האנטי-מיקרוביאלי וכן כעבור 6 חודשים מאז ריפוי הזיהום. התוצא העיקרי היה מספר העצבים ואורכם, מספר העצבים, מידת ההסתעפויות והתחושה בקרנית במשך תקופת המעקב.
התוצאות הראו הפחתה משמעותית בעצבוב הקרנית במהלך השלב החריף של הקרטיטיס בהשוואה לקבוצת הביקורת בכל צורות הבדיקה. האורך הכללי של העצבים היה 5.47 מ”מ ל- מ”מ רבוע, בהשוואה ל- 20.59 מ”מ ל- מ”מ רבוע בביקורת. בעת הפסקת הטיפול, נראתה רגנרציה של העצבים בקבוצת החולים ואורכם היה 8.49 מ”מ ל- מ”מ רבוע. בשלב ההתאוששות שלאחר הריפוי מהזיהום, נראה המשך רגנרציה והאורך הכללי של העצבים הגיע ל- 12.13 מ”מ ל- מ”מ רבוע. אורך העצבים העיקריים היה בממוצע 5.8 מ”מ ל- מ”מ רבוע, ואורך ההסתעפויות היה 6.33 מ”מ ל- מ”מ רבוע. עם זאת המדדים היו עדיין נמוכים באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת. נמצא מתאם טוב בין מידת הדגנרציה והרגנרציה של עצבי הקרנית לבין תוצאות מבחן התחושה. 
מסקנת החוקרים הייתה שחולים עם קרטיטיס זיהומית אשר איבדו עצבי קרנית במידה ניכרת במהלך השלב החריף של הזיהום, הראו הגדלה בצפיפות עצבי הקרנית במהלך ששת החודשים לאחר הריפוי מהזיהום. אולם למרות הרגנרציה המשמעותית של עצבי הקרנית, צפיפות העצבוב לא חוזרת לרמה הנורמלית ונשארת נמוכה בהשוואה לקרניות תקינות. על ידי קביעת מתודולוגיה אובייקטיבית לניטור מידת העצבוב של הקרנית באמצעות במיקרוסקופ לייזר קונפוקלי ניתן להוסיף ממצאים חשובים שעשויים להיות בעלי משמעות קלינית בתכנון טיפולים וניתוחים בקרנית.

Müller RT, Abedi F, Cruzat A, Witkin D,
Baniasadi N, Cavalcanti BM, Jamali A, Chodosh J,
Dana R, Pavan-Langston D, Hamrah P
Degeneration and Regeneration of Subbasal Corneal Nerves after Infectious Keratitis
A Longitudinal In Vivo Confocal Microscopy Study
Ophthalmology 2015;122:2200-2209