מספר מחקרים הראו שטיפול בטיפות אטרופין יעיל בהאטת התפתחות קוצר ראייה בילדים צעירים. במחקרים הקליניים Atropine for the Treatment of Myopia (ATOM) 1 and 2 הראו החוקרים תגובה תלויה במינון לאטרופין, כאשר מינונים גבוהים מעקבים את התקדמות קוצר הראייה במידה רבה יותר מאשר מינונים נמוכים יותר, אם כי ההבדלים לא היו משמעותיים בבדיקה כעבור שנה. אולם, אם האטרופין הופסק למשך שנה לאחר שנתיים טיפול, נצפתה התקדמות מהירה של קוצר הראייה בילדים שטופלו עם הריכוזים הגבוהים יותר של אטרופין, בעוד שאלה שקיבלו את האטרופין בריכוזים הנמוכים ביותר של 0.01 אחוז, הראו שינוי קל לאחר הפסקת הטיפול. ההבדל הזה בהתקדמות קוצר הראייה היה באופן משמעותי נמוך יותר בילדים שטופלו באטרופין 0.01 אחוז לעומת אלה שטופלו באטרופין 0.1 אחוז או 0.5 אחוז. בנוסף, המינון הנמוך גרם לפחות הרחבה פוטופית של האישון וללא הפחתה משמעותית באקומודציה או בחדות הראייה לקרוב. למרות שהטיפול באטרופין הוכח כיעיל ובטוח במעקב קצר מועד, קיים חשש לגבי היעילות ארוכת הטווח של טיפול כזה, במיוחד בילדים בהם נצפתה התקדמות בקוצר הראייה לאחר הפסקת הטיפול. בשלב האחרון של המחקר נמשך המעקב ארבע שנים וחמש שנים, והילדים בהם קוצר הראיה המשיך להתקדם קיבלו טיפול נוסף עם אטרופין 0.01 אחוז. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של הטיפול במעקב של חמש שנים.

החוקרים היו מסינגפור, ממרכז העיניים הלאומי, מהמכון לחקר העין, מהמכון למחקר קליני, ומבתי הספר לרפואה Duke NUS Graduate Medical School , ו- Lee Kong Chian School of Medicine . המחקר היה מחקר קליני אקראי, כפול סמיות. השתתפו בו 400 ילדים אשר חולקו באופן אקראי לקבוצה שטופלה באטרופין 0.5 אחוז, קבוצה שטופלה באטרופין 0.1 וקבוצה שטופלה באטרופין 0.01 אחוז מידי יום בשתי העיניים. הטיפול ניתן במשך שנתיים ולאחר מכן הופסק למשך שנה. הילדים אשר בהם קוצר הראיה התקדם לאחר הפסקת הטיפול, טופלו שוב עם טיפות אטרופין 0.01 אחוז למשך שנתיים נוספות. התוצא העיקרי היה שינוי באקויולנט הספירי ובאורך האקסיאלי במהלך 5 שנים.

התוצאות הראו שקיימת השפעה התלויה בריכוז האטרופין כעבור שנתיים של טיפול, כאשר, ההשפעה הגדולה יותר הושגה באמצעות הריכוז הגבוה יותר של אטרופין. במהלך השנה שלאחר הפסקת הטיפול הייתה התקדמות של קוצר ראייה ביחס הפוך לריכוז הטיפול השלב הראשון. לכן, כעבור 3 שנים הטיפול באטרופין בריכוז של 0.01 אחוז גרם להפחתה המשמעותית ביותר בהתקדמות קוצר הראייה. קוצר הראייה התקדם לאחר הפסקת הטיפול ב- 24 אחוזים מהילדים שטופלו באטרופין 0.01 אחוז, 59 אחוזים מהילדים שטופלו באטרופין 0.1 אחוז ו- 68 אחוזים מהילדים שטופלו באטרופין 0.5 אחוז, הם קיבלו טיפול חוזר במשך שנתיים באטרופין 0.01 אחוז. ילדים קטנים יותר, ואלה עם התקדמות רבה יותר של קוצר הראייה במהלך השנה הראשונה, היו עם סיכוי רב יותר להזדקק לטיפול חוזר. מידת התקדמות קוצר הראייה המועטה ביותר הייתה בקרב המטופלים באטרופין בריכוז הנמוך של 0.01 אחוז והחזיקה ללא התקדמות גם כעבור חמש שנים בהשוואה לטיפול באטרופין 0.1 אחוז ו- 0.5 אחוז. הטיפול באטרופין 0.01 אחוז גרם גם להרחבה המועטה ביותר של האישונים, ולאיבוד מועט יותר של אקומודציה, ללא הפרעה בראייה לקרוב בהשוואה למינונים הגבוהים יותר.

מסקנת החוקרים היא שבמעקב של חמש שנים, טיפול בטיפות אטרופין 0.01 אחוז יעיל יותר בהאטת התקדמות קוצר ראייה ועם פחות תופעות לוואי בהשוואה לטיפול באטרופין בריכוז גבוה יותר.

Chia A, Lu QS, Tan D

Five-Year Clinical Trial on Atropine for the Treatment of Myopia

Ophthalmology 2016;123:391-399