מאמרי מערכת

גורמים מנבאים של תוצאות דלקת לחמית וירלית חריפה/ פרופ' מרדכי רוזנר

30/09/2018

דלקת לחמית הינה בין מצבי המחלה ברפואה כולה, ואחראית לאחוז אחד עד שני אחוזים מהביקורים אצל הרופא הראשוני בארצות הברית. יותר מארבעה מיליון ביקורים אצל רופא בארצות הברית בשנת 2005 היו בגלל דלקת לחמית. יותר מ- 430 מיליון דולר הינם העלות הכספית השנתית של אבחנה וטיפול בדלקת לחמית בארצות הברית. מחקר שבוצע לאחרונה על תביעות מספקי שירותי בריאות בארצות הברית זיהו יותר מ- 340,000 מקרים במהלך 13 שנים, אשר רובם טופלו (טיפול לא נכון) באנטיביוטיקה. רוב מקרי דלקות הלחמית נובעים מזיהום וירלי ואפידמיק קרטוקונג'נקטיביטיס epidemic keratoconjunctivitis (EKC) הינו הצורה החמורה ביותר. התפרצויות EKC בקהילה נמשכות שבועות ואף חודשים. משנת 2008 ועד שנת 2010 דווח על שש התפרצויות מבודדות של EKC בארבע מדינות: פלורידה, אילינוי, מינסוטה וניו גרסי. התפרצויות אלה כללו יותר מ- 400 חולים וגרמו לסגירה זמנית של יחידה לטיפול נמרץ בילודים ושל מספר מרפאות. התפרצות בבסיס צבאי אמריקאי בפיליפינים בשנת 1989 כללה 2603 מקרים ואובדן של 9038 ימי עבודה, בנוסף לנטרול הבסיס.

למרות שרוב רובם של מקרי EKC נגרמים מאדנו-וירוס D מסוגים 8, 37, 53, 54, 56 ו- 64, הם יכולים להיגרם גם ממספר מינים אחרים של אדנו-וירוס הכוללים אדנו-וירוס B מסוגים 3 ו- 7, אדנו-וירוס C סוג 2, ואדנו-וירוס    E סוג 4. לרוב החולים אין תוצאות לוואי המשפיעות על הראייה כתוצאה מ- EKC, אך קבוצה מסוימת מהם תפתח אינפילטרטים תת-אפיתליאליים בקרנית.  אינפילטרטים כאלה נחשבים לפתוגנומיים ל- EKC וגורמים לירידה בראייה לאורך זמן. עד עתה לא נבדקו התוצאות של EKC הנגרמות מהוירוסים השונים. מחקר גדול, אקראי, מבוקר וסמוי, של טיפול אפשרי ב - EKC באמצעות auriclosene; NVC-422 phase IIB, NovaBay גייס לאחרונה 500 משתתפים עם סימנים קליניים ותסמינים של קרטוקונג'קטיביטיס ועדות לאדנו-וירוס  באמצעות בדיקת AdenoPlus. המידע שנאסף משמש את החוקרים במחקר הנוכחי לצורך קביעת הגורמים הקובעים את התוצאה של קרטוקונג'נקטיביטיס אדנו-וירלית.

החוקרים היו מארצות הברית, ממחלקות העיניים, הרפואה, הביוסטטיסטיקה, האפידמיולוגיה, הפתולוגיה והרפואה המעבדתית של אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, מחלקת העיניים של האינפירמרי לעיניים ואוזניים של מסצ'וסטס בבוסטון, מ-  NovaBay Pharmaceuticals בקליפורניה, מ- Viracor Eurofins Clinical Diagnostics במיסורי, ומהאגף לחיסון ומחלות מדבקות של מרכז המחקר לסרטן על שם פרד הצ'ינסון בסאטל, וושינגטון. מטרת המחקר הייתה לקבוע גורמים אצל החולים ופתוגנים שמנבאים את התוצאה של קרטוקונג'נקטיביטיס. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 500 משתתפים מארצות הברית, הודו, ברזיל וסרילנקה עם אבחנה קלינית של דלקת לחמית חריפה ותוצאה חיובית בבדיקה מהירה לאדנו-וירוס. עבור כל משתתף תועדו הסימנים הקליניים והתסמינים של דלקת לחמית דו-צדדית, ונלקחו swabs מלחמיות שתי העיניים בימים 1, 3, 6, 11 ו-18. בוצעו בדיקות PCR כדי לזהות ולכמת את האדנו-וירוס בכל הדגימות. השתמשו במודלים של רגרסיה כדי להעריך את הקשר בין המשתנים השונים לבין תוצאות דלקת הלחמית. נבדק גם הזמן עד להעלמות כל תסמין או סימן. התוצאים העיקריים היו ההבדלים בין הניקוד שניתן עבור הסימנים הקליניים בין היום הראשון ליום 18, השינוי הממוצע בחדות הראייה בין יום ראשון ליום 18, והזמן עד להעלמות כל תסמין וסימן. 

נמצא שמתוך 500 המשתתפים, ל- 390 המהווים 78 אחוזים הייתה עדות לאדנו-וירוס בבדיקת PCR. מבין המשתתפים עם אדנו-וירוס מוכח, השכיח ביותר היה אדנו-וירוס D שהווה 63 אחוזים מכל המקרים. בנוסף נמצאו ארבעה מינים ו- 21 סוגים שונים של אדנו-וירוס. אדנו-וירוס D היה כרוך בתסמינים וסימנים חמורים יותר, שכיחות גבוהה יותר את תפליטים תת-אפיתליאליים, והפחתה איטית יותר בכמות הוירוסים בהשוואה לכל יתר מיני האדנו-וירוסים. המהלך הקליני של כל החולים עם אדנו-וירוסים השונים מ- D ואלה ללא אישור ב- PCR של אדנו-וירוס היה דומה. השינוי הממוצע בחדות הראייה בין היום הראשון ליום 18, היה תוספת של 1.9 אותיות. התוצאות הגרועות ביותר של חדות הראייה היו בהתאמה לגיל מבוגר יותר.

מסקנת החוקרים הייתה שבחלק ניכר מחולי דלקת לחמית חריפה לא ניתן להוכיח קיום אדנו-וירוס. המהלך הקליני של אלה עם אדנו-וירוס D הינו קשה יותר באופן משמעותי יחסית לכל האחרים. כמות גדולה של וירוסים, וחולים מחוץ לארצות הברית היו בהתאמה עם תוצאות גרועות יותר של הדלקת.

Lee CS, Lee AY, Akileswaran L, Stroman D, Najafi-Tagol K, Kleiboeker S, Chodosh J, Magaret A, Wald A, Van Gelder RN, on behalf of the BAYnovation Study Group

Determinants of Outcomes of Adenoviral Keratoconjunctivitis

Ophthalmology 2018;125:1344-1353

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<