עיניים

צפיפות כלי הדם בעצב הראיה ובמקולה והידקקות שכבת סיבי העצב ברשתית בגלאוקומה/ פרופ’ מרדכי רוזנר

למרות שעלית הלחץ התוך עייני זוהה כגורם הסיכון העיקרי של גלאוקומה פתוחת זווית,  והטיפול בגלאוקומה כזו מתרכז בהפחתת הלחץ התוך עייני כדי לעצור את התקדמות המחלה, ידוע שיש חולים שמחלתם מתקדמת למרות הורדת הלחץ התוך עייני. בנוסף לזה, אחוז גבוה של בעלי לחץ תוך עייני גבוה לא מפתחים גלאוקומה במשך 5 עד 10 שנות המעקב. תצפיות אלה מעידות על כך שהתקדמות גלאוקומה הינה מולטיפקטוריאלית ולא קשורה רק לרמת הלחץ התוך עייני. איסכמיה של ראש עצב  הראייה והפחתת זרימת דם לעין קשורים לפתוגנזה ולהידרדרות של גלאוקומה. לחץ פרפוזיה מופחת של העין קשור לשכיחות מוגברת, היארעות מוגברת והידרדרות של גלאוקומה פתוחת זווית.

הטכניקה של OCT angiography (OCTA) אשר מאפשרת הדמיה בלתי חודרנית של כלי הדם של ראש עצב הראייה והרשתית עשויה לסייע להבנה של תפקיד זרימת הדם בעין ושל המיקרווסקולריזציה של הרשתית בגלאוקומה. 

לצפיפות כלי הדם בראש עצב הראייה ולעובי שכבת סיבי העצב ברשתית יש דיוק דומה באבחנה מבדלת בין עיניים נורמליות לעיניים עם גלאוקומה. נמצא שהפחתת צפיפות כלי הדם במקולה ובראש עצב הראייה נמצאת ביחס ישר לחומרת הנזק בשדה הראייה בגלאוקומה פתוחת זווית. ניתן לזהות שינוי בצפיפות כלי הדם במקולה באמצעות OCTA. נבדקו מספר מדדים מבניים כדי לאפשר חישוב של שיעור השינוי לאורך זמן. אלה כוללים את עובי שכבת סיבי העצב ברשתית בבדיקה בראשונית, שטח השוליים של ראש עצב הראייה – rim, ועובי קומפלקס תאי הגנגליון במקולה. גם המדדים הביומכניים של הקרנית נמצאו קשורים לקצב השינוי של עובי שכבת סיבי העצב ברשתית בעיניים עם גלאוקומה. במחקר שפורסם לאחרונה השתמשו החוקרים בהדמיה של דופלר כדי לבדוק את זרימת הדם מאחורי העין ומצאו קשר בין מהירויות זרימת הדם בעורק האופתלמי לבין הידרדרות מבנית ותפקודית בגלאוקומה.

שינויים בראש עצב הראייה ובשכבת סיבי העצב ברשתית מתרחשים פעמים רבות לפני הופעת שינויים בשדות הראייה. לכן הערכה אובייקטיבית של שינויים מבניים אלה עשויה לאפשר שיטה רגישה יותר למדידת הידרדרות של גלאוקומה, במיוחד בשלבים המוקדמים של המחלה.  עד לפרסום הנוכחי לא נבדק הקשר בין צפיפות כלי הדם בראש עצב הראייה ובמקולה לבין קצב הידקקות שכבת סיבי העצב ברשתית. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק מדדים בסיסיים בבדיקת OCTA הקשורים לשינויים מבניים בעיניים של באוכלוסייה של חולי גלאוקומה. הנחת העבודה הייתה שמידע על צפיפות כלי הדם בראש עצב הראייה ובמקולה עשוי לנבא הידקקות של שכבת סיבי העצב ברשתית בעיניים עם גלאוקומה קלה עד בינונית.

החוקרים היו מקליפורניה שבארצות הברית, אירן ויפן: ממרכז הגלאוקומה על שם המילטון של מכון העיניים על שם Shiley    של אוניברסיטת קליפוריה בסן דייגו, מהאוניברסיטה של טהרן למדעי הרפואה בטהרן, וממחלקת העיניים של אוניברסיטת Saitama ב- Iruma ביפן. מטרת המחקר הייתה לבדוק באופן פרוספקטיבי את הקשר בין צפיפות כלי הדם במקולה ובאזור הפריפפילרי לבין האיבוד הפרוגרסיבי של שכבת סיבי העצב של הרשתית בחולי גלאוקומה פתוחת זווית. במחקר נכללו 132 עיניים של 83 חולים עם גלאוקומה, עליהם בוצע מעקב במשך לפחות שנתיים (בממוצע בין 27.3 עד 3.36 חדשים). נלקחו צילומים של צפיפות כלי הדם במקולה ובראש עצב הראייה בבדיקה הראשונית באמצעות OCTA. עובי שכבת סיבי העצב של הרשתית, הרוחב המינימלי של השוליים rim, עובי שכבת תאי הגנגליון יחד עם השכבה הפלקסיפורמית הפנימית נבדקו מדי חצי שנה באמצעות OCT. הקשר בין מדדי צפיפות כלי הדם בבדיקה הראשונית לקצב איבוד שכבת סיבי העצב ברשתית נבדק לאחר ביצוע תיקונים כדי לנטרל את ההשפעה של מדדים אחרים: הסטייה הממוצעת   mean deviation של שדות הראייה בבדיקה הראשונית, הרוחב המינימלי של השוליים בראש עצב הראייה, עובי שכבת תאי הגנגליון יחד עם השכבה הפלקסיפורמית הפנימית, עובי הקרנית המרכזית, ממוצע הלחץ התוך עיני במהלך המעקב ודימומים בדיסקה, עם או בלי עובי שכבת סיבי העצב של הרשתית בבדיקה הראשונית. התוצא העיקרי היה ההשפעות של צפיפות כלי הדם במקולה ובאזור הפריפפילרי על קצב איבוד שכבת סיבי העצב ברשתית במהלך הזמן.
הממצאים הראו שהעובי הממוצע של שכבת סיבי העצב ברשתית בבדיקה הראשונית היה 79.5 מיקרון, וזה הלך ופחת בקצב ממוצע של 1.07 מיקרון לשנה. במודל הבדיקה שכלל רק מדד מנבא וזמן, כל אחוז אחד פחות בצפיפות כלי הדם במקולה ובאזור הפריפפילרי, היה קשור להידקקות של שכבת סיבי העצב ברשתית בקצב מהיר יותר ב-  0.11 מיקרון לשנה או 0.06 מיקרון לשנה בהתאמה. קשר דומה נמצא גם במודלים מרובי משתנים שונים. גם העובי הממוצע של הקרנית המרכזית היה מנבא טוב להידקקות מהירה יותר של שכבת סיבי העצב ברשתית במודלים השונים.
מסקנת החוקרים הייתה שצפיפות מופחתת של כלי הדם במקולה ובאזור הפריפפילרי קשורה לקצב הידקקות מהיר יותר בשכבת סיבי העצב ברשתית בחולי גלאוקומה קלה או בינונית. בדיקות של צפיפות כלי הדם במקולה ובאזור הפריפפילרי עשויות להוסיף מידע משמעותי בנוגע לסיכון להידרדרות גלאוקומה ולקצב הידרדרות המחלה.


Moghimi S, Zangwill LM, Penteado RC, Hasenstab K, Ghahari E, Hou H, Christopher M, Yarmohammadi A, Manalastas PIC, Shoji T, Bowd C, Weinreb RN
Macular and Optic Nerve Head Vessel Density and Progressive Retinal Nerve Fiber Layer Loss in Glaucoma
Ophthalmology 2018;125:1720-1728 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה