לרגל פתיחת חודש המודעות לסרטן המעי הגס, התקיימה מסיבת עיתונאים ב-1/3 אשר אורגנה ע”י האגודה למלחמה בסרטן, ובה נמסרו עדכונים חשובים ומעניינים. במקביל למסיבת העיתונאים התקיים יום עיון מקצועי לרופאי משפחה, ממנו נביא בימים הקרובים מבחר של הרצאות מוקלטות של טובי המומחים בארץ בתחום.

להלן הנקודות המרכזיות שעלו במסיבת העיתונאים. (בהמשך מוצגים דפי המידע המלאים שנשלחו אלינו באדיבות האגודה למלחמה בסרטן):

• שר הבריאות, מר יעקב אדרי הדגיש את החשיבות של העלאת המודעות ושיבח את פעילות האגודה למלחמה בסרטן, תוך שהוא מתנצל על כך שהשנה המשרד כמעט ולא תרם לקמפיין המודעות. עם זאת, הדגיש השר שבמסגרת בחינת מדדי האיכות בקופות יילקח בחשבון שיעור ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם, כאשר התוצאות יהוו פקטור במסגרת חלוקת המשאבים בין קופות החולים. (כלומר, ככל שקופה מסויימת תשיג תוצאות יחסיות טובות יותר בביצוע גילוי מוקדם, היא תתוגמל מבחינת משאבים כספיים בהתאם(. בנוסף, ציין השר כי הוא פועל למען הגדלת סל התרופות והפיכת תקציב העדכון לקבוע על בסיס 2% מתקציב הסל. לדבריו מ”מ ראש הממשלה ושר האוצר, אהוד אולמרט, תומך בהצעה זו…


• ד”ר ניבה שפירא, תזונאית רפואית בביה”ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת ת”א, עדכנה לגבי הידוע על הקשר בין צריכת ירקות ופירות (עם דגש על ירקות בעיקר) להורדת הסיכון לסרטן המעי הגס, והמליצה על  ארוחות מסודרות, הפחתת כמות הצריכה הכוללת, צריכה של מזון עתיר סיבים, בדיקה של  הרכבי המזון התעשייתי, אכילה איטית ופעילות גופנית כגורם הממריץ את פעילות מערכת העיכול.


• פרופ גדי רנרט מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן עדכן באשר למחקר המתנהל בארץ מס’ שנים ממנו עולה כי נטילה של  אספירין במינון נמוך, סטטינים יחד עם תזונה נכונה ופעילות גופנית קשורים לירידה בסיכון של 80% (!) להופעת סרטן המעי הגס. לשאלת כתבנו האם ניתן להמליץ ולהנחות את המטופלים הנמצאים בסיכון לסרטן המעי הגס (ולמעשה כמעט כל האוכלוסיה הבוגרת מעל גיל 50-55 …) לנקוט בגישה מניעתית זו הסביר פרופ’ רנרט שהיות ולא מדובר על מחקר התערבותי מבוקר אלא תצפיתי בלבד ולכן אין עדיין בסיס עובדתי מספק להמלצה זו. עם זאת, כשנשאל בהקשר זה ע”י מירי זיו, יו”ר האגודה למלחמה בסרטן, אם הוא עצמו נוטל את התרופות , ענה בחיוב….


• דר’ יחיאל זיו, יו”ר החברה הישראלית לכירורגיה של הקולון והרקטום ציין את הסימנים המוקדמים המצביעים על האפשרות לקיומו של גידול סרטני במעי הגס או בחלחולת (רקטום): דימומים וטחורים, שינוי מתמשך בהרגלי יציאה, כאבי בטן מתמשכים, ירידה לא מכוונת במשקל. הוא הדגיש שכיום הטיפול הראשוני המועדף הוא כימי/הקרנתי ולאחר מכן ניתוחי.


• פרופ’ ירון ניב, יו”ר החוג למחלות ממאירות של דרכי העיכול באיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ציין כי כל השקעה בגילוי מוקדם היא השקעה כלכלית כדאית. היעד לדעתו צריך להיות השגת 50% היענות לביצוע בדיקת דם סמוי בצואה (בעניין זה העיר פרופ’ אבי ישראלי, מנכ”ל משרד הבריאות שההיענות עדיין נמוכה, פחות מ-20% כאשר בממוגרפיה לצורך ההשואה כבר הושגו 70% היענות לבדיקה), וההיענות והדחיפה של רופאי המשפחה היא קריטית להשגת יעד זה. כמו כן הוא ציין שיש לבצע הפנייה מיידית לקולונקסופיה (שאף מאושרת במסגרת הסל) כאשר יש כבר נוכחות של סימנים מוקדמים כמו דם גלוי בצואה.


• פרופ’ נדיר ארבר, מנהל המרכז למניעת סרטן במרכז הרפואי תל אביב דיווח על מציאת גן חדש שקשור לסרטן המעי הגס. הגן החדש, 24 CD, מתבטא ביותר מ-86.6% מן הגידולים בשלב הממאיר (adenocarcinoma), ב- 90.7% בשלב השפיר (adenoma), ורק ב- 16.6% מהרקמות הבריאות הסמוכות לגידול. תגלית זו עשוייה לשפר את האיבחון המוקדם בעזרת בדיקת דם פשוטה, ולסייע גם בטיפול ביולוגי במחלה. נראה עם זאת שיחלפו עוד מס’ שנים עד שיהיה יישום מעשי לגילוי.


• ד”ר אריה פיגר, יו”ר ועדת העדכון בנושא גידולי מערכת העיכול באגודה למלחמה בסרטן עדכן כי כיום מגיע תוחלת החיים של חולי סרטן המעי הגס הגרורתי (כלומר חולים שנכשלו בשלב האיבחון והטיפול המוקדם) לכדי חציון של 2.5 שנים. הארכת תוחלת החיים נובעת מהכימותרפיה היעילה יותר והתרופות הביולוגיות אוסטין (BEVACIZUMAB ) וארביטוקס (CETUXIMAB) , אשר אינן כלולות עדיין באופן מלא בסל הבריאות לחולים היכולים להנות מהן… ד”ר פיגר ציין כי בחלק מהמקרים מדובר גם על ריפוי מלא ולא רק הארכת חיים, לרבות הצלחה בריפוי של כשליש מהחולים שפיתחו גרורות בכבד, תוך שילוב של הכימותרפיה וניתוח.

להלן נספחים ומידע משלים שהועבר אלינו באדיבות האגודה למלחמה בסרטן:

חודש המודעות לסרטן המעי הגס בישראל

פרופ’ אליעזר רובינזון, יו”ר האגודה למלחמה בסרטן ומירי זיו, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן הכריזו היום במסיבת עיתונאים על פתיחת “חודש המודעות לסרטן המעי הגס”, אשר יערך במהלך חודש מרץ בישראל ובמדינות נוספות בעולם.

במהלך חודש זה תערוך האגודה למלחמה בסרטן מסע הסברה בכלי התקשורת, במשותף עם משרד הבריאות, אשר יתמקד בחשיבות הגילוי המוקדם כמציל חיים ויכלול תשדירי טלוויזיה, תשדירי רדיו, וכן מודעות בעיתונים. האגודה למלחמה בסרטן תשלח, ללא תשלום, לכל פונה לטלמידע שמספרו 1- 800-599-995 , חוברת מידע מעודכנת בנושא גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס שנכתבה על ידי מומחים בתחום ומופיעה בשפות עברית, רוסית וערבית.

סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל (אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים) ומופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים.

רוב החולים המאובחנים בישראל מתגלים בשלב מתקדם של המחלה, עקב ההיענות הנמוכה לעריכת הבדיקות לגילוי מוקדם. המחלה שכיחה במיוחד מגיל 50 ומעלה והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, לכן חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר,  וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים.

השמנה מגבירה את הסיכון לסרטן

דר’ ניבה שפירא, תזונאית רפואית בביה”ס למקצועות הבריאות באוניברסיטת ת”א, דוברת עמותת עתיד של הדיאטנים הקלינים בישראל וחברת ועדת העדכון בנושא מניעת סרטן באגודה למלחמה בסרטן: “על אף הידע הרב אודות הקשר בין השמנה לבין מחלות לב רבים, מתעלמים מהעובדה כי השמנה היא גורם סיכון משמעותי ביותר לחלות בסוגי סרטן שונים. בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך ומחקרים מדעיים מצביעים באופן חד משמעי על סיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס, סרטן הכליה, סרטן הושט,  סרטן הקיבה, וכן סרטן הרחם וסרטן השד”.

כך למשל במחקר חדש שנערך לאחרונה בבריטניה נמצא שכ-66% מבעלי משקל עודף אינם מודעים כלל לקשר בין השמנה וסרטן. כ-50% מהם לא מאמינים שאכילה נכונה ופעילות גופנית יכולות להוריד משמעותית את הסיכון לסרטן. זאת למרות ההוכחות המדעיות החד משמעיות לכך שאורח חיים בריא יכול למנוע לפחות כ-50% ממקרי הסרטן. לכן חשוב שאנשים בעלי עודף משקל יהיו מודעים לסיכון הבריאותי הקיים בין השמנה וסרטן.

המלצות לציבור

חשוב לדעת כי בעולמנו המודרני והמתועש כשהמזון הוא מהיר ועתיר בקלוריות ואורח החיים פחות אקטיבי, דיאטות ה”בזק” המהירות אינן עובדות לאורך זמן. אפשר להתחיל עם דיאטה מסוג זה אך חשוב להקפיד לאורך זמן על שגרת חיים נכונה ובריאה לאחר מכן.

בשלב הראשון על כל אחד מאיתנו להכיר את הצרכים האנרגטיים שלו לפי גופו ולפי פעילותו הגופנית. ישנן נוסחאות רבות לחישוב, ואנשי מקצוע יכולים לסייע בכך על ידי תכנון והתאמה אישית מדויקת. להלן דרך פשוטה יחסית לחישוב צריכת הקלוריות היומית:  מכפילים את המשקל (תקין או רצוי) ב-31 קלוריות לגילאים 18-50 שנים או ב- 28 קלוריות מעל גיל 50 שנים. חישוב משקל תקין נעשה לפי הנוסחה הבאה: גובה X גובה X 25 (BMI תקין).

דוגמא לבעלי משקל תקין  (BMI בין 20-25): אישה בת 40, גובה 1.55מ’, משקל 60 ק”ג BMI=25 ( 60ק”גx 31קלוריות) צורכת כ- 1900 קלוריות ליום. גבר בן 40, גובה 1.80מ’, משקל 80 ק”ג, BMI=25  ( 80ק”גx 31קלוריות) צורך כ- 2500 קלוריות ליום.

דוגמא לבעלי משקל יתר ( BMIגדול מ-25): אישה בת 40, בעלת גובה של 1.65 השוקלת 80 ק”ג הינה בעלת משקל עודף. בגובה 1.65מ’ המשקל התקין הוא על פי הנוסחה=  1.65x 1.65x 25=68 ק”ג. צריכת הקלוריות ליום שלה צריכה להיות: 68x31= 2100 קלוריות.

על מנת להוריד במשקל – יש להפחית מצריכת הקלוריות היומית. אפשר להתחיל עם כ- 500 קלוריות פחות, ולתכנן תפריט מאוזן בהתאם לאורח החיים וההעדפות האישיות. יחד עם 10 הכללים שלהלן- ניתן לרדת בהדרגה ואף לשמור על המשקל התקין לאורך זמן:

טבלה. 1. בכמה עולה הסיכון לסרטן עם ההשמנה?

מניעה תרופתית של סרטן המעי הגס

פרופ גדי רנרט מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן ושירות הייעוץ הארצי לסרטן משפחתי בשירותי בריאות כללית, והמחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה, מרכז רפואי כרמל והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה ויועץ האגודה למלחמה בסרטן: “בשנים האחרונות הוסטה תשומת לב רבה לדרכים למניעת סרטן המעי הגס. בנוסף להתנהגות שהוכחה כמונעת ואשר במרכזה ריבוי פעילות גופנית, ריבוי צריכת ירקות ופירות והמעטה בצריכת בשר אדום, נעשה מאמץ לזהות תרופות אשר ביכולתן למנוע סרטן המעי.

אחת התרופות החשובות בתחום זה היא האספירין, תרופה המוכרת לרפואה מזה עשרות שנים וניתנת כיום במינון נמוך במיוחד למניעת מחלות לב.

במחקר אפידמיולוגי המתבצע בצפון הארץ נמצא כי צריכת אספירין במינון נמוך במשך חמש שנים לפחות תורמת לירידה של 43% בסיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס.

במחקר זה משתתפים כיום כבר למעלה מ- 6,000 איש, כמחציתם חולים בסרטן המעי ומחציתם בריאים ההשפעה המגנה של אספירין נמצאה גם בכלל האוכלוסייה וגם בפלחים של האוכלוסייה שבהם ניתן לזהות תופעות גנטיות המעלות את הסיכון לסרטן המעי.

בניתוח נתוני המחקר נמצא כי אנשים שצרכו גם אספירין וגם תרופות להורדת שומנים בדם וכן צרכו כמות גדולה של ירקות ועסקו בפעילות גופנית סדירה, היו בעלי סיכון נמוך בכ – 80% לחלות בסרטן המעי לעומת אנשים שלא נקטו בהתנהגויות אלו”.

עדכוני תחלואה ותמותה וביצוע בדיקות לגילוי מוקדם סרטן המעי הגס והחלחולת,  מרץ ‏2006/ ד”ר מיכה ברחנא, אירנה ליפשיץ, רישום הסרטן הלאומי, המרכז לבקרת מחלות, משרד הבריאות

סרטן המעי הגס והחלחולת הנו המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בגברים ובנשים בישראל. בשנת 2003 אובחנו בישראל 3,234 אזרחים כחולים במחלה. המחלה פוגעת בגברים ובנשים באופן שווה (יחס ההיארעות בין גברים ונשים הנו 0.96-1.03) ובשנת 2003 פגעה המחלה בכ- 1,600 גברים ובמספר דומה בנשים.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2003 עולה כי בשנה זו נפטרו 1,289 אנשים כשסיבת פטירתם הייתה סרטן המעי הגס והחלחולת.

סרטן המעי הגס והחלחולת הנה מחלה שקיימת האפשרות לאבחנה בשלביה המוקדמים ועל ידי כך למנוע תמותה מהמחלה בשיעורים ניכרים. הנתונים המובאים להלן באים לבחון את שיעור הגילוי המוקדם המתבצע בפועל משתי נקודות מבט. האחת היא בדיקה עובדתית אובייקטיבית של שיעור המאובחנים בשלבים המוקדמים של המחלה כפי שהוא מתבטא בנתוני רישום הסרטן הלאומי והשני מתייחס למחקר שנעשה ע”י המרכז לבקרת מחלות על ידי סקר טלפוני במדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל והוא כולל דיווח של הנשאלים אודות ביצוע הבדיקות על ידיהם.

שיעור הגילוי המוקדם:

גברים עד גיל 65:  נתוני הרישום הלאומי לסרטן מצביעים על המשך מגמת העלייה של האבחון המוקדם במחלה. בשנת 2000 עמד שיעור המאובחנים בשלבים המוקדמים על 12.3% מכלל החולים, שיעור זה עלה ל  17% בשנה שלאחריה ול 20% בשנת 2002. בשנת 2003 חל גידול משמעותי ובו שיעור הגברים המאובחנים עד גיל 65 בשלבים המוקדמים עמד על 29% והגיע לכדי 35% בשנת 2004.

גברים מעל גיל 65: עלייה דומה לזו שבגברים הצעירים יותר נרשמה גם בקבוצה זו. שיעור המאובחנים בשלבים המוקדמים עלה מ 19% בשנת 2000 ל 36% בשנת 2004.

נשים עד גיל 65: בשנים 2000-2002 אובחנו כ 18% מהנשים אשר לקו במחלה עד הגיעם לגיל 65 בשלבים המוקדמים, בשנת 2003 עלה שיעורם ל 28% ובשנת 2004 עמד על 30%.

נשים מעל גיל 65: שיעורים דומים נצפו גם בקבוצת אוכלוסייה זו כששיעור האבחון המוקדם עלה מ 19% בתחילת שנות האלפיים והגיע לכדי 37% בשנת 2004.

במקביל לעלייה בשיעור הגילוי המוקדם חלה ירידה בשיעור המאובחנים בשלב בו המחלה הנה גרורתית. השינוי היה מ 16% מהחולים שאובחנו בשלב גרורתי בשנת 2000 לכדי 7-8% בשנת 2004.

ביצוע סקירה לגילוי מוקדם:

שיעור ביצוע האוכלוסייה לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת נבדקו על ידי המרכז לבקרת מחלות. סקר בריאות לאומי בישראל במסגרת פרויקט EUROHIS נערך  בין החודשים אפריל 2003 -אוקטובר 2004, ע”י המרכז הלאומי לבקרת מחלות. הסקר נערך באמצעות ראיונות טלפוניים במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל: כ- 10,000 מרואיינים בני 21 ומעלה, יהודים וערבים. חלקו של הסקר הדן בהתנהגות בריאותית מונעת נערך בין החודשים מאי ואוקטובר 2004 וכלל 2,178 מרואיינים. התוצאות שוקללו עבור כלל האוכלוסייה ומהם עולה:

דיווח על ביצוע בדיקות דם סמוי בצואה:

14.7% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל דיווחה על כך שביצעה לפחות בדיקה אחת של דם סמוי בצואה ושיעור דומה (14.3%) דיווחו על ביצוע קולונוסקופיה.

שיעור ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה בגברים יהודים גבוה ב 30% משיעור הביצוע בנשים יהודיות. באוכלוסייה הערבית בישראל, נשים מבצעות בדיקת דם סמוי פי 2.7 מאשר גברים.

דיווח על ביצוע בדיקות קולונוסקופיה:

הדיווח לגבי ביצוע בדיקת קולונוסקופיה הוא כאמור דומה אך לגבי בדיקה זו ההבדל בין ביצועה בנשים ערביות וגברים ערביים הוא שגברים ערביים ביצעו אותה ב 30% יותר מנשים ערביות. ההבדלים בין המינים באוכלוסייה היהודית הוא שגברים יהודים מבצעים הבדיקה ב 20% יותר מנשים יהודיות.

תדירות ביצוע הבדיקות:

נבדקה התפלגות הגיל ותדירות ביצוע בדיקות דם סמוי בצואה מבין מבצעי הבדיקה. הנתונים מצביעים על כך ש 28.8% מבין הגברים המבצעים את הבדיקה  מבצעים אותה בכל שנה, 21% כל שנתיים או שלוש ו50% ביצעו הבדיקה  פעם אחת בחייהם בלבד. בנשים, 19% ביצעו הבדיקה בכל שנה, 18% בתדירות של שנתיים עד שלוש ו 63% ביצעו הבדיקה פעם אחת בלבד.

הגורם המפנה לביצוע הבדיקות:

נבדקה הסיבה לביצוע הבדיקות (דם סמוי וקולונוסקופיה) וממנה עולה כי 21% ממבצעי בדיקת הדם הסמוי בצואה עשו זאת  על דעת עצמם, 54% עקב הפניית רופא (ראשוני או מומחה), 10% במסגרת ביטוח והשאר מסיבות אחרות.

14% ממבצעי בדיקת הקולונוסקופיה דיווחו כי הייתה זו יוזמתם העצמית, ו 80% עקב המלצת הרופא הראשוני (40%) או רופא מומחה (40%).

ביצוע בדיקות אצל האוכלוסייה בסיכון:

6% מבין הנשאלים דיווחו על כך שידוע להם כי בן משפחה מדרגה ראשונה לקה בסרטן המעי הגס והחלחולת. נבדק שיעור ביצוע בדיקת הסקר בקרב קבוצה זו היה 33%, כלומר רק כשליש מהנשאלים שידוע להם על קיום בן משפחה חולה ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה. מקבוצה זו 14% מבצעים הבדיקה בכל שנה, 15% מבצעים הבדיקה בתדירות שדל שנתיים-שלוש ו- 70% ביצעו הבדיקה פעם אחת בלבד בחייהם. הנתונים לגבי ביצוע בדיקת קולונוסקופיה דומים.

לסיכום:

קיימת עליה משמעותית בשיעור המאובחנים בשלבים המוקדמים של המחלה בצד ירידה בשיעור המאובחנים בשלבים המאוחרים. שינוי מבורך זה מקיף את כל החולים במחלה.

שיעור המבצעים בדיקת דם סמוי בצואה הנו נמוך יחסית (כ 15%) כאשר פחות משליש ממבצעי הבדיקה עורכים את הבדיקה בתדירות הרצויה (כל שנה מגיל 50 ואילך). בקרב האוכלוסייה בסיכון גבוה (אלו שבן משפחה מדרגה ראשונה לקה כבר במחלה) רק שליש ביצע בדיקה זו וכמחצית מבצעת את הבדיקה בכל שנה. אמנם שיעור זה כפוך מהשיעור באוכלוסייה הכללית אך הוא בוודאי שאינו השיעור הרצוי. מחצית ממבצעי הבדיקה לדם סמוי בצואה ביצעו אותה בעקבות המלצת הרופא הראשוני או רופא מומחה. נראה כי יש להגביר המודעות והדרישות אל הרופאים הראשונים לעודד ביצוע הבדיקות במטופליהם המתאימים לכך.

77% מהציבור יבקשו מהרופא לבצע בדיקה לגילוי סרטן המעי הגס

30% מהציבור בישראל מכירים מישהו שחלה

86% מאלו שמכירים מישהו שחלה היו מבקשים להיבדק 

כך קובע סקר חדש של האגודה למלחמה בסרטן שנערך לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס

כ 77% מהציבור היו מבקשים הפנייה מהרופא לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, כך קובע סקר חדש של האגודה למלחמה בסרטן שנערך לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, באמצעות חברת Market Watch. עוד עולה מהסקר כי 30% מהציבור בישראל מכירים מישהו שחלה בסרטן המעי הגס המצוין בישראל ובעולם בחודש מרץ. כאשר הוצלבו הנתונים של השאלה הראשונה עם השנייה, נמצאה רמת נכונות גבוהה יותר לבקש מהרופא לבצע בדיקה בקרב אלו שמכירים מישהו שחלה.      כ – 86% מהם היו מבקשים לבצע בדיקה, בהשוואה לכ – 74% מקרב אלו שלא מכירים חולים בסרטן מעי הגס. הסקר נערך באמצעות משאל טלפוני ממוחשב, בסוף חודש פברואר והשתתפו בו 500 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה דוברת העברית בישראל.

על ממצאי הסקר

77% מהציבור בישראל היו מבקשים מהרופא לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. ממצא זה עולה מחישוב התשובות של המשתתפים לשאלה שהוצגה להם, אם היו מודעים שניתן לבצע בדיקת צואה פשוטה, לא פולשנית ובחינם, האם היו מבקשים מהרופא בדיקה כזו. 23% ציינו שלא היו מבקשים, במענה לשאלה. עוד עולה מהסקר כי שיעור המעוניינים לבקש בדיקה מרופא, גבוה יחסית בקרב נשים, כאשר 82% מהן ציינו כי היו מבקשות לעומת 72% גברים שציינו זאת ובולט באזור הבירה והדרום כאשר כ 82% מתושבי ירושלים ובאר שבע ענו כי יבקשו את הבדיקה לעומת 74% בגוש דן ובמרכז וכ 73% בשרון כפי שעולה מהטבלה הבאה:

כ – 30% מהציבור בישראל מכירים מישהו שחלו בסרטן מעי הגס. ממצא זה עולה מחישוב תשובות המשתתפים בסקר לשאלה האם הם מכירים מישהו שהוא או אחד מבני משפחתו חלה בסרטן המעי הגס וכ 70% מהמשתתפים ציינו כי הם לא מכירים. עוד עולה מהסקר כי נשים מכירות הרבה יותר מגברים, כ 34% מהנשים ציינו שהן מכירות מישהו שחלה בעוד רק 24% מהגברים ציינו זאת. באשר להבדלים הגיאוגרפים. כ 33% מתושבי באר שבע והדרום ציינו כי הם מכירים מישהו שחלה בעוד רק כ 25% מתושבי המרכז ציינו זאת כפי שעולה מהטבלה הבאה:

כאשר הוצלבו הנתונים של השאלה הראשונה עם השנייה, נמצאה רמת נכונות גבוהה יותר לבקש מהרופא לבצע בדיקה בקרב אלו שמכירים מישהו שחלה. כ – 86% מהם היו מבקשים לבצע בדיקה, בהשוואה לכ – 74% מקרב אלו שלא מכירים חולים בסרטן מעי הגס. דבר המעיד על נכונות גבוהה יותר לביצוע הבדיקה כאשר יש היכרות אישית עם מישהו שחלה והמודעות לנושא גבוהה.

דר’ יחיאל זיו, יו”ר החברה הישראלית לכירורגיה של הקולון והרקטום, מהמחלקה הכירורגית במרכז הרפואי אסף הרופא בצריפין:

מומלץ בכל גיל, לפנות מיידית לרופא אם מופיע אחד מהסימנים הבאים:

• דם בצואה – רוב הגידולים בעלי נטייה לדמם. אם מופיע דם אדום טרי על הצואה או בתוכה – יש לפנות לרופא.


• שינוי בפעולת המעיים – הגידול המתפתח חוסם באטיות את חלל המעי ומפריע לזרימת תוכן המעי אל מחוץ לגוף. אם יש עצירות שלא היתה קיימת בעבר, נטייה לשלשול, שינוי בצורת היציאות ונפיחות בבטן שאינן חולפות מומלץ לפנות לרופא. יש להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה לתופעות אלה אינה סרטן, אך רק רופא, לאחר בדיקה, יכול לקבוע זאת.


• כאבי בטן קבועים– שלא היו קיימים בעבר ואינם חולפים, מחייבים פנייה לרופא לצורך בדיקה.


• ירידה דרסטית במשקל – מחייבת פנייה לרופא לצורך בדיקה.

הגדלת סיכויי הריפוי והקטנת הסיכון לסטומה על ידי מתן טיפול מקדים לניתוח

בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת שיטת הטיפול במסגרתה ניתנים טיפולים כימותרפיים או הקרנות כטיפול מקדים לפני הליך ניתוחי בקרב חולים עם סרטן הרקטום.

השיטה באה לידי ביטוי על ידי דחייה של הניתוח לו זקוק החולה, במספר שבועות  ומתן טיפול מקדים אשר מצמצם את הגידול במטרה להגדיל את סיכויי הריפוי שלו.

השיטה מאפשרת להגיע למצב בו הגידול קטן יותר ומאפשר הליך ניתוחי המשמר חלק מהותי וחשוב מפי הטבעת.

על ידי שיטה מעניקים לחולה איכות חיים טובה יותר לאחר הניתוח על ידי המשך תפקוד תקין של מערכת היציאות והימנעות מיצירת פתח בדופן הבטן (סטומה) המוריד את איכות החיים לאחר ההחלמה.

מחקר חדש מצא גן המעודד התפתחות תאים סרטניים במערכת העיכול

מחקר חדש של פרופ’ נדיר ארבר, מנהל המרכז למניעת סרטן במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי, אשר בוצע בסיוע אייל שגיב דוקטורנט לרפואה ולמחקר, באוניברסיטת תל אביב ומספר סטודנטים נוספים במעבדה של פרופ’ ארבר, מצא גן חדש המעודד את גדילתם של תאים סרטניים חדש במערכת העיכול. פריצת דרך זו מהווה תקווה חדשה לטיפול ביולוגי חדשני כנגד גידולי מערכת העיכול, לסיוע במעקב אחר קצב גדילתם וכן באבחונם בשלב מוקדם. עבודת המחקר זכתה להיבחר כתקציר מצטיין בכנס השנתי של החברה האמריקאית לגסטרואנטרולוגיה שיערך במאי 2006 זאת בלוס אנג’לס. מאמר מדעי אודות המחקר עתיד להתפרסם בקרוב באחד מכתבי העת המובילים בעולם.

על המחקר

במעבדה פותחה מערכת ייחודית של תאים בריאים וממאירים של המעי הגס. בעזרת מערכת זאת ותוך כדי שימוש בטכנולוגיה של אנליזת ביטוי גנים (צ’יפים של DNA affimetrix) נמצא אונקוגן, גן המעודד הליך סרטני, המשחק תפקיד חשוב במעבר של רקמה נורמאלית ותקינה למצב של רקמה טרום ממאירה (פוליפ), וממצב זה למצב של רקמה סרטנית, במערכת העיכול בכלל ובסרטן המעי הגס והחלחולת בפרט.

מהלך המחקר

לאחר שנמצא הגן באמצעות המערכת היחודית במבחנה, אששנו את הממצאים במחקר שכלל  400 דגימות אנושיות מגידולים של מערכת העיכול. במחקר זה הראנו שאכן הגן החדש, 24 CD, מתבטא ביותר מ-86.6% מן הגידולים בשלב הממאיר (adenocarcinoma), ב- 90.7% בשלב השפיר (adenoma), ורק ב- 16.6% מהרקמות הבריאות הסמוכות לגידול. 24CD הינו גן המתקשר לקולטן המוצג על פני התא. שורות תאים אנושיות של גידולי המעי הגס והלבלב נבחנו בתגובתם לנוגדנים חד-שבטיים כנגד ה 24 CD. התגובות שנצפו הוכיחו באופן מרשים עיכוב בגדילה (של עד 90%) כתלות במשך ומינון הטיפול, ובתלות ישירה ברמת ביטוי החלבון על פני שטח התא. תאי HT29 (תאים אנושיים של סרטן המעי הגס) הראו ירידה במאפיינים ממאירים, ובמיוחוד בקצב הגדילה שלהם.

מסקנות החוקרים

מחקר חדשני זה החושף לראשונה גן חדש שקשור בסרטן המעי הגס. גן זה, 24 CD יכול לשמש כפריצת דרך לטיפול ביולוגי חדשני בגידולי מערכת העיכול והחלחולת, כמו גם כבדיקת דם שתשמש לאבחון מוקדם של גידולים אלו, וכן לשם ביצוע מעקב רפואי אחריהם.

הארכת חיים מרשימה בקרב חולי סרטן המעי הגס

ד”ר אריה פיגר, יו”ר ועדת העדכון בנושא גידולי מערכת העיכול באגודה למלחמה בסרטן, המערך האונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי ויו”ר קבוצת המעי הגס באיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה:

• “תוחלת החיים של חולי סרטן המעי הגס, עלתה בשנים האחרונות והיא מתקרבת לחציון של שנתיים וחצי.  פרוש הדבר, שאנו נתקלים בחולים אשר למרות סרטן גרורתי חיים שלוש, ארבע וחמש שנים. הארכת חיים מרשימה זו, מאפשרת לנו לחשוף את החולה לתרופות חדשות שהתגלו לאורך הדרך. הארכת חיים זו של חציון שנתיים וחצי, הושגה לא רק בזכות כימותרפיה, אלא גם בעקבות הכנסה לשימוש של שתי תרופות ביולוגיות חדשות, ארביטוקס ואבסטין.


• תרופות ביולוגיות אלו, נמצאות רק בחלקן בסל התרופות וניתנות לחולים בהתוויה מסוימת. מדינת ישראל צריכה לעשות כל מאמץ על מנת להשיג את הכסף הדרוש על מנת שתרופות אלו תהיינה נגישות לכל חולה הנצרך להם.


• אנו מצליחים היום לנתח ולרפא גם חולי סרטן המעי הגס עם גרורות בכבד. מצב זה היה בגדר חלום לפני שנים לא רבות.


• איננו דנים כאן רק בהארכת החיים, אנו דנים בתוספת תקציב לתרופות שעוזרות לנו לרפא חולים ואם משולחן זה לא תצא הזעקה המתאימה, אני מרגיש שאנו חוטאים לתפקידנו.


• אני קורא למדינת ישראל ולראשיה למצוא את המשאבים הכלכליים המתאימים ולהכניס לסל תרופות חשובות אלו. השקעה בריפוי מלא של האנשים הינה השקעה נבונה. אלפי אנשים נוספים יחזרו למעגל העבודה ולמעגל החיים הפוריים”.

פרופ’ ירון ניב, יו”ר החוג למחלות ממאירות של דרכי העיכול באיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומנהל המחלקה הגסטרואנטרולוגית, במרכז הרפואי רבין קמפוס בלינסון:

• “המלצה של רופא המשפחה בפני המטופל לבצע בדיקה תעלה את ההיענות לתכנית סריקה והוא צריך לדון בכך עם מטופליו ולהמליץ בהתאם.

• חשוב שבדיקת דם סמוי בצואה תוכר כמדד איכות על ידי משרד הבריאות.

• ראוי כי יתקיים קשר ישיר בין ידע הרופאים באמצעות כנסים מקצועיים והשתלמויות לבין המלצותיהם, כך למשל כנס האגודה למלחמה בסרטן.

• הכנסת בדיקת קולונוסקופיה לסל הבריאות לאוכלוסיה בסיכון ממוצע תביא ליכולת בחירה בין שתי שיטות – בהתייעצות עם רופא המשפחה, ועל פי מה בחירתו של כל מבוטח (דם סמוי בצואה כל שנה או קולונוסקופיה פעם בעשר שנים) כיום נמצאת הבדיקה בסל לאוכלוסייה בסיכון גבוה.

• שיטה חדשה לקידום איכות בדיקת דם סמוי בצואה עם נוגדנים להמוגלובין הומני – IFOBT המתבצעת במכונה אוטומטית. במחקר שבוצע במכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין קמפוס בלינסון נמצא כי הסגוליות של IFOBT טובה בהרבה יותר מאשר של השיטה המקובלת כיום – GFOBT. לשם אבחון סרטן מעי גס בחולה אחד יש צורך בפי חמש יותר קולונוסקופיות כאשר מבצעים הסקר ב GFOBT מאשר ב IFOBT“. 

סרטן המעי הגס בעולם – למעלה ממליון מקרים

פרופ’ אליעזר רובינזון, יו”ר האגודה למלחמה בסרטן והנשיא היוצא של אירגון הסרטן הבינלאומי:

• 
  
  “על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי (WHO) מדי שנה מתגלים בעולם למעלה ממליון מקרים של סרטן המעי הגס בקרב גברים ונשים גם יחד.


• 
  
  מדי שנה מתים ברחבי העולם למעלה מחצי מליון אנשים מסרטן זה.


• 
  
  בקרב נשים מתגלות 472,687 חולות חדשות מדי שנה ו-250,532 נשים מתות מהמחלה.


• 
  
  בקרב גברים מתגלים 550,465 מקרים חדשים בשנה ו-278,446 גברים מתים מהמחלה מדי שנה.


• 
  
  על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן בארצות הברית, אנשים מעשנים, מגבירים את הסיכון שלהם לחלות בסרטן המעי הגס ב 40%.


• 
  
  העישון בארצות הברית הוא הגורם האחראי לכ 12% ממקרי סרטן המעי הגס.


• 
  
  באשר לחודש המודעות –  סרטן המעי הגס הוא אחד הגדולים והשכיחים בארץ ובעולם. גלוי מוקדם של המחלה בשלביה המוקדמים מעלים את הסיכוי לריפוי. כאשר המחלה מתגלה בשלב מתקדם יותר הסיכוי לרפא קטן יותר, ובנוסף על החולים לעבור טיפולים יקרים יותר ולעיתים מלווים בתופעות לוואי. הדרכים לגלות את הסרטן בשלב מוקדם פשוטות יותר. אי לכך להצלת חיים יש להגביר את המודעות לגילוי מוקדם ולמניעת המחלה מלכתחילה.


• 
  
  בימים אלו כאשר ועדת הסל דנה בהכנסת תרופות חדשות יעילות ויקרות, יש סיבה נוספת להגביר את המודעות לגילוי מוקדם בכדי למנוע סבל מחולים ומעומס יתר על תקציב הבריאות.


• 
  
  סרטן המעי הגס הוא אחד הסרטנים שבעשור האחרון נמצאו להם מספר גישות טיפול יעילות. אם בעבר הכרנו רק גישה אחת או שניים, כיום יש לנו למעלה מחצי תריסר. כמו כן יש התקדמות בשטח הגנטי ביולוגי, פעולות כירורגיות, טיפול קרינתי וכדומה.” 

פניית האגודה למלחמה בסרטן לראש הממשלה בנושא סל התרופות במסיבת העיתונאים

• אנו פונים אליך מעל במה זו בשם 120,000 חולי הסרטן בישראל ובשם כ –  24 אלף חולים חדשים המצטרפים אליהם מדי שנה. אזרחי ישראל משלמים כל חייהם מס בריאות ומצפים לזכות בטיפול ראוי שתעניק להם מדינת ישראל כאשר הם חולים.

• יש להוסיף עוד 350 מיליון דולר לתקציב סל התרופות על מנת שיוכנסו עוד תרופות שהוכחו כיעילות ומצילות חיים! חולי הסרטן מנהלים קרב מספיק קשה ומתיש עם מחלתם, אל תיתן להם להלחם גם על התקציב, אל תוציא אותם לרחובות! 


• קהילת הרופאים מחויבת לטפל בחולים באמצעים חדשניים שמספק המדע אבל סל התרופות הקיים לא מאפשר לתת את הטיפול החדש והיעיל ביותר.

• ישנם פתרונות רפואיים שאינם בסל התרופות שאת עלותם משפחה ממוצעת לא יכולה לממן. על הממשלה לדאוג למשפחות אלה באמצעות סל התרופות!

• לא ייתכן שבשנת 2006 אנו עדיין רואים משפחות שפושטות יד לבקש עזרה או שמוכרות את ביתם על מנת לממן תרופות ליקיריהן.

• אנו מצפים מראש הממשלה, לבדוק מחדש את סדר העדיפויות התקציבי מפני ששום נימוק לא יוכל להיות חזק יותר מהאפשרות להציל חיים!