מאמרי מערכת

קוצר ראייה והגירת ילדים; מחקר על 607,862 מתבגרים/ פרופ' מרדכי רוזנר

29/06/2020

קוצר ראייה מתפתח כאשר הכוח האופטי של העין חזק מדי עבור אורכה, כך שנקודת המוקד של קרניים שמגיעות מעצמים מרוחקים נופלת לפני הרשתית ועל הרשתית נוצרת תמונה מטושטשת. זוהי ההפרעה השכיחה ביותר בעין ומהווה בעיה משמעותית מבחינת בריאות הציבור. ב- 2015 העריכו שהפרעות תשבורת לא מתוקנות היו הגורם המוביל מבחינה גלובלית להפרעה בינונית עד חמורה לראייה ביותר מ- 116 מיליון אנשים. באותה השנה העלות הכלכלית שהייתה כרוכה בקוצר ראייה לא מתוקן הוערכה ב- 244 מיליון דולר.  בנוסף לכך, גם כאשר הוא מתוקן באופן מושלם, קוצר ראייה גבוה כרוך בסיכון מוגבר לאיבוד ראייה בלתי הפיך כתוצאה מפגיעות פתולוגיות בעין כמו ניוון מקולרי של קוצר ראייה, היפרדות רשתית וגלאוקומה.

שכיחות קוצר הראייה, ובמיוחד קוצר הראייה בילדים, גדלה בכל העולם בעשורים האחרונים. הנפגעים העיקריים הם המתבגרים באזורים עירוניים בארצות מתפתחות במזרח ודרום-מזרח אסיה. שיערו שעד 2050, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם תהיה קצרת ראייה, וכעשרה אחוזים יהיו עם קוצר ראייה גבוה. למרות שקוצר ראייה נגרם על ידי גורמים סביבתיים וגנטיים כאחד, עלייה זו בשיעור קוצר הראייה שנראית גם בישראל, מיוחסת בעיקר לשינויים בסביבה ובאורח חיים שאופיינו רק בחלקם. בנוסף נותר לא ברור מהם הגילאים הקריטיים, אם בכלל, במהלך הילדות, בהם לגורמים סביבתיים יש את ההשפעה הרבה ביותר.

מחקרי הגירה, במיוחד של הפרעות אשר הפתוגנזה וגורמי הסיכון שלהם עדיין לא ברורים במלואן, הינם בעלי חשיבות רבה כיון שהם מאפשרים לקבל תובנות לגבי גורמים גנטיים וסביבתיים. מחקרים כאלה יכולים לעזור בבחינת ההשפעה של חשיפה בתקופות חיים שונות על הסיכון לפתח קוצר ראייה, במידה שקיימים נתונים על גיל המהגר בעת ההגירה. ישראל מהווה סביבה אידאלית לסוג מחקר שכזה. ישראל היא מדינה מפותחת שבמשך שנים רבות מהווה יעד להגירה. המטרה של המחקר הנוכחי, הגדול ביותר מסוגו עד עתה, הייתה לבדוק את הקשרים בין העולים, הגיל בעת העלייה והתפתחות קוצר ראייה בקרב יותר מחצי מיליון מתבגרים שעלו מברית המועצות לשעבר, אתיופיה, ובישראלים.

החוקרים היו מהפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, ממחלקת העיניים ומהמעבדה האופתלמו-גנטית על שם מטלו במרכז הרפואי אסף הרופא בצריפין, מההנהלה, מתכנית תלפיות למנהיגות רפואית וממכון העיניים על שם גולדשלגר במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מחיל הרפואה, צה"ל, מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.  במחקר נבדק הקשר בין עליה, הגיל בעת העלייה והיארעות של קוצר ראייה במהלך ההתבגרות. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 607,862 מתבגרים שעברו הערכה רפואית בגיל 17 שנים לקראת גיוסם לשירות חובה בצבא בין 1993 ל- 2016. במחקר התייחסו לשלוש רמות של הגירה: עולים מברית המועצות לשעבר או מאתיופיה, ילידי ישראל שהוריהם עולים מברית המועצות לשעבר או מאתיופיה, וילידי ישראל שגם הסבים והסבתות שלהם ילידי ישראל. קיום קוצר ראיה או קוצר ראייה גבוה נקבע על פי הרפרקציה של עין ימין. גילאי העלייה חולקו לשלוש קבוצות: עד גיל 5 שנים, 6-11 שנים, ו- 12-19 שנים. בוצעו חישובים במודלים של רגרסיה, וחושב השיעור של קוצר ראייה בהתאמה לקבוצת ההגירה, כאשר הישראלים בני משפחות וותיקות שימשו כקבוצת ביקורת.  בשלב שני חושב השיעור בהתאמה לגיל העלייה כאשר הישראלים בני משפחות וותיקות שימשו כקבוצת ביקורת.

נמצא שקוצר ראייה היה פחות שכיח בקרב עולים בהשוואה לישראלים שבקבוצת הביקורת. כאשר מתייחסים לגיל העלייה, נמצא שקוצר הראייה היה פחות שכיח ככל שהגיל בעת העלייה לישראל היה גבוה יותר, ובמיוחד אם הגיל בזמן העלייה היה גבוה מ- 11 שנים. בקרב העולים בגיל גבוה מ- 11 שנים הייתה שכיחות פחותה יותר גם של קוצר ראייה גבוה. העולים מאתיופיה בגיל צעיר מ- 5 שנים היו עם קוצר ראייה גבוה פי 2 בהשוואה לעולים מאתיופיה בגיל גבוה מ- 11 שנים.

מסקנת החוקרים הייתה שלעולים בגיל גבוה מ- 11 שנים היה קוצר ראייה נמוך באופן ניכר ופחות קוצר ראייה גבוה בהשוואה לישראלים בני משפחות וותיקות, או כאלה שעלו בגיל הילדות המוקדמת, וזאת כנראה בגלל שינויים בהשפעות סביבתיות ובסגנון החיים. ההבדלים בין העולים בגיל עד גיל 5 שנים לעולים בגיל 5 עד 11 שנים היו יחסית קטנים, דבר שיכול לרמז על כך שחשיפה סביבתית בגילאי בית הספר היסודי עשויה להיות בעלת תפקיד חשוב באוכלוסייה זו.

 Peled A, Afek A, Twig G, Pras E, Rotenstreich Y, Sher I, Derazne E, Tzur D, Gordon B
Myopia and Childhood Migration .A Study of 607 862 Adolescents
Ophthalmology 2020;127:713-723

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<