אנשים עם מגבלות ראייה נמצאים בסיכון גבוה יותר להיתקל בחפצים וליפול. האמצעים הרגילים שמשמשים לזיהוי מכשולים והימנעות מהם הם במקלות ארוכים וכלבי נחייה. המגבלות שלהם נובעים מכך שהמקלות מוגבלים באורכם והעלויות של אימון והחזקת כלבי נחייה גבוהות. למרות שבמהלך העשורים האחרונים פותחו סנסורים אלקטרוניים ומעבדים מרובים, אף אחד מהם לא עולה על האמצעים הרגילים.
במקום להשתמש בסנסורים האלקטרוניים המקובלים, בחרו החוקרים לפתח אמצעי התרעה מפני היתקלות שניתן לנשיאה ואפשר להשתמש בו עם אמצעים אחרים כמו מקל ארוך. מצלמת וידאו הנישאת על החזה מזהה התקלות צפויה בהתבסס על התנועה היחסית בין המשתמש והעצמים שבסביבתו הקרובה. היא מתריעה באמצעות שני צמידים הנישאים על פרקי הידיים ורוטטים כאשר הסיכוי להתקלות גבוה לפי חישוב הזמן להיתקלות ולא המרחק לעצמים.
בבדיקות קודמות במעבדה, אמצעי ההתרעה הנישא עזר להפחית את מספר ההיתקלויות של עיוורים או של אנשים עם לקות חמורה של ראייה היקפית במסלולי מכשולים בתוך מבנה. כדי לבחון את היעילות של האמצעי בוצע ניסוי קליני אקראי בתנאי שטח, שנמשך 4 שבועות.
חוקרים היו מארצות הברית: מהמכון לחקר העין על שם סקפנס של Mass Eye and Ear בבוסטון, ממחלקת העיניים של בית הספר לרפואה הרווארד בבוסטון ומ- The Family Institute של אוניברסיטת נורסווסטרן באבנסטון אילינוי. המחקר היה קליני, כפול סמיות ועם רנדומיזציה. המשתתפים השתמשו באמצעי לאזהרה מהיתקלות במהלך התנועה היומית שלהם במשך חודש. במחקר השתתפו 31 מתנדבים שמתנועעים באופן עצמאי, אך עם פגיעה חמורה בראייה או עיוורון מלא, ומשתמשים במקל ארוך או בכלב נחייה. המחקר נערך בין ינואר 2018 ל- דצמבר 2019. אמצעי ההתרעה הנישא פעל באופן אקראי בשני מצבים: מצב פעיל בו הוא התריע בפני היתקלות, ומצב שקט (מצב הביקורת) בו הוא זיהה סכנת היתקלות אך לא התריע עליה. האמצעי הנישא ביצע גם צילום וידאו במקביל לזיהוי סכנת היתקלות.
ההיתקלויות הפוטנציאליות שנקלטו על ידי אמצעי ההתרעה הנישא נבדקו ודורגו על ידי שני מעריכים לא תלויים. המשתתפים והמעריכים היו לא מודעים למצב התפעול של האמצעי. שיעור ההיתקלויות למאה סכנות היתקלות לשעה הושוו בין שני מצבי ההפעלה עבור כל משתתף.
נמצא שמבין 31 המשתתפים, 18 המהווים 58% היו גברים, והגיל המדיאני היה 61 שנים. 19 מהמשתתפים, המהווים 61% היו עם חדות ראייה של ראיית אור או פחות, ו- 28 שמהווים 90% דיווחו שמקל ארוך הוא אמצעי הנחייה הרגיל שלהם. המספר המדיאני של היתקלויות היה נמוך יותר במצב הפעיל של אמצעי התרעה בהשוואה למצב השקט (9.3 בהשוואה ל- 13.8 בהתאמה). גם לאחר ביצוע תיקונים למאפיינים דמוגרפיים, שיעור המקרים עם חדות ראייה טובה מקליטת אור והיסטוריית נפילות, שיעור ההיתקלויות היה מופחת באופן משמעותי במצב פעילות של אמצעי ההתרעה בהשוואה למצב שקט.
מסקנת החוקרים הייתה שההתרעות בפני היתקלות היו בהתאמה רבה להפחתת קצב ההיתקלויות במכשולים בתנועה שגרתית במהלך היום. הדבר מעיד על האפשרות שאמצעי ההתרעה שנבדק עשוי לשמש חיזוק לאמצעי הנחייה הקיימים.
Pundlik S, Baliutaviciute V, Moharrer M, Bowers AR, Luo G
Home-Use Evaluation of a Wearable CollisionWarning Device for Individuals With Severe Vision Impairments
A Randomized Clinical Trial
JAMA Ophthalmol. 2021 doi:10.1001
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!