רפואת ספורט

מחקר פרוספקטיבי לגבי פעילות גופנית והתדרדרות קוגניטיבית בנשים מבוגרות

Kristine Y, Barnes D, Nevitt M, et al. A Prospective Study of Physical Activity and Cognitive Decline in Elderly Women. Arch Intern Med. 2001;161:1703-1708.

מבוא:
ידוע כי ישנו מתאם בין ביצוע פעילות גופנית לבין תפקוד קוגניטיבי באוכולוסיה המבוגרת. אולם, אופיים הרוחבי של המחקרים מנע מהסקת מסקנות באשר לכיוון הקשר. מטרת מחקר זה היתה לנסות ולבחון את כיוון הקשר.

שיטות
כ- 6000 נשים המתגוררות בקהילה, בגיל 65 ומעלה, ללא פגיעה קוגנטיבית או מגבלה בביצוע פעילות גופנית, חולקו לרביעונים על פי דיווחן לגבי כמות פעילות גופנית שבועית: מרחק הליכה, טיפוס מדרגות וכמות פעילות גופנית בשעות הפנאי (כולל הליכה וגינון). תפקוד קוגניטיבי נמדד על ידי מבחן modified Mini Mental. ירידה קוגניטיבית הוגדרה כירידה של 3 נקודות (מתוך 26 סה"כ) בציון המבחן. תקופת המעקב היתה בממוצע כ- 7.5 שנים.

תוצאות
טווח הפעילות המדווח היה רחב מאוד: כ- 10% מהנשים לא הלכו כלל, ולעומתן, 10% הלכו כ- 32 ק"מ או יותר בשבוע (הערך הקיצוני ביותר כמאה ק"מ בשבוע!). באופן דומה, 5% לא ביצעו פעילות כלל, לעומת 5% אשר דיווחו על הוצאה אנרגטית של כ- 5000 קק"ל ביממה. הנשים הפעילות יותר היו צעירות יותר, בעלות השכלה גבוהה יותר, נטלו יותר תחליפים הורמונליים, עישנו פחות, והיו בריאות יותר. גורמים אלו נלקחו בחשבון בניתוח התוצאות. לא היה הבדל משמעותי בתפקוד קוגנטיבי בכניסה למחקר בין הקבוצות. ירידה קוגניטיבית נצפתה ב- 17%, 18%, 22%, 24% מהנבדקות, ברביעוני הפעילות הגופנית מהגבוה ועד לנמוך, בהתאמה. ערך P<0.001 לגבי המגמה. לאחר תיקון לגיל, השכלה, מחלות רקע עישון, שימוש בתחליפי אסטרוגן ומגבלות תפקודיות, הנשים ברביעון הפעיל ביותר היו בעלות סיכון המופחת ב- 25%- 35% להדרדרות קוגניטיבית לעומת הפעילות פחות (כתלות בשיטת חישוב כמות פעילות גופנית: הפחתה של 25% כאשר פעילות בוטאה כסך הוצאת אנרגיה, ו- 35% כאשר בוטאה כסך מרחק הליכה). נערך חישוב כי כל 1.5 ק"מ הליכה ביממה, או הוצאה של 1700 קק"ל בשבוע, הפחיתו את הסיכון להתדרדרות בכ- 13% ו- 14%, בהתאמה. מעניין, כי כאשר נצפתה ירידה קוגניטיבית, היתה זו נמוכה יותר בקרב הפעילות ביותר 3.5% לעומת ירידה של 4.5% בציון המבחן בקרב הנשים הפחות פעילות.

מסקנה
נשים בגילאי 65 ומעלה בעלות רמת פעילות גופנית גבוהה יחסית, נמצאות בסיכון מופחת לירידה קוגניטיבית. בין יתרונות מחקר זה נמצאים גודל הקבוצה, המעקב הפרוספקטיבי, ובכך שלא התקבלו נשים בעלי ירידה קוגניטיבית או מגבלה פיזית. בין החסרונות- הסתמכות על שאלון ולא על סמך מדידה מדוייקת של הפעילות, וכן האפשרות של גורמים אחרים באורח החיים אשר השפיעו הם על התוצאות.

הערת העורכים
אנו מציגים מאמר נוסף המחזק את חשיבות הפעילות הגופנית בכל גיל, עם תפקיד במניעה או בטיפול במגוון מצבים. ובמאמר זה – בתחום הנוירולוגי. מגבלה חשובה אחת למחקר זה: צויין כי הפעילות יותר היו בעלות אורח חיים בריא יותר (עישנו פחות, נטלו יותר תחליפים הורמוניים ועוד). לכן, בהחלט ייתכן כי גורמים נוספים באורח החיים של הנשים, כגון תזונה שונה, יסבירו את התוצאות.
למשל, מספר ויטמיני B, וויטמיני A, C, E, ידועים כבעלי השפעה על תפקוד קוגניטיבי. מרכיבי מזון נוספים בהקשר זה: סך אנרגיה תזונתית, צריכת שומנים וכולסטרול, צריכת חלבון, סידן, אבץ ועוד [1]. יתכן והפעילות יותר צרכו תזונה נכונה יותר, עתירת פירות, ירקות ודגנים, או שהשתמשו בתוספי מולטיוויטמין, מדד אשר לא צויין במאמר, והם בעלי השפעה מכרעת על תוצאות המחקר.
עדיין, העובדה שתוצאות מסוג זה חוזרות על עצמן במחקרים שונים המבצעים תיקון לגורמים אלו, מעלה את הסבירות שאכן ישנה לפעילות הגופנית השפעה בשימור תפקוד המוח.

[1] Deschamps V, et al. Nutritional factors in cerebral aging and dementia: epidemiological arguments for a role of oxidative stress. Neuroepidemiology 2001;20:715.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה