הרצאות מצגות

פרופ' Cummings בהרצאתו בכנס האגודה האנדוקרינית: הטיפול ב- Denosumab באוסטיאופורוזיס מתאפיין בפוטנטיות, בטיחות והיענות גבוהה וללא תלות ברמת התפקוד הכלייתי

18/04/2012

בהרצאת אורח מיוחדת שהתקיימה בכנס החורף של האגודה האנדוקרינית (לכניסה לסיקור הכנס – נא להקליק כאן   ) סקר פרופ' קאמינגס את המידע הקליני הנוגע ל-Denosumab (פרוליה). בתחילה פתח בסקירת מחקרי PHASE II שבהם ניתן היה להבחין במהירות הפעולה שלו בהשוואה ל-alendronate , אשר הובילו לכך שתוך זמן קצר אובחן שיפור משמעותי ב-BMD במטופלים ב-- Denosumab בהשוואה ל- alendronate .

 

לאחר מכן סקר קאמינגס את מחקר ה-FREEDOM  שהדגים ירידה של 68% בסיכון לשברים ורטברלים (שהוא שיעור ירידה גבוה יותר ממה שנצפה בביספוספונטים כמו אלנדרונט ואחרים), 40% ירידה בשברי ירך ו-20% ירידה בכלל השברים הלא ורטברליים ועלייה של 9.2% ב-BMD לאחר 3 שנים.

 

לאחר שהזהיר מפני ניתוחים מלאכותיים של תתי קבוצות במחקרים שלא ענו על הציפיות במטרה למצוא קהלים שהטיפול הנבחן יעיל עבורם, הסביר קאמינגס את האופן שבו תוכננו מראש ניתוחי תתי הקבוצות ב-FREEDOM בכדי לתת לניתוחים אלה משמעות קלינית וסטטיסטית.  

כך למשל נמצא שבנשים עם FN BMD T קטן מ-2.5- סטיות תקן הירידה בסיכון לשברים לא ורטיברלים הייתה 35% (הממוצע הכללי היה ירידה של 20%) , בעוד שאצל נשים עם ערך גדול מ-2.5- הירידה בסיכון הייתה 3% בלבד ולא מובהקת סטטיסטית. בשאר תתי הקבוצות שתוכננו ונבחנו התוצאות היו קונסיסטנטיות לתוצאה הכללית שנמצאה לכלל אוכלוסיית המחקר.

מבחינת בטיחות - פרופיל תופעות הלוואי היה דומה מאוד לקבוצת הפלצבו.

בהמשך סקר קמינגס את התוצאות במחקר ההמשך של FREEDOM , כלומר לאחר 5 שנים, ואלו היו דומות למה שנמצא במחקר הבסיסי, גם מבחינת האפקטיביות וגם מבחינת הבטיחות.  מימצא מעניין וחשוב שעולה מהמשך מחקר ה-FREEDOM שה-BMD תחת טיפול ב-Denosumab ממשיך לעלות גם לאחר 6 שנים.

אחת השאלות המעניינות הן מה קורה כאשר הטיפול בתרופה מופסק ? קאמינגס הציג מימצאים לפיהם לאחר ירידה זמנית ב-BMD חידוש הטיפול מעלה מחדש את רמות ה-BMD . כמו כן נמצא שגם לאחר הפסקת טיפול הסיכון לשברים נמוך יותר במטופלי ה-Denosumab בהשוואה לפלציבו.

 

בחלק האחרון של הרצאתו עסק קאמינגס בהיענות, שביעות הרצון ובעלות תועלת של Denosumab . הוא הציג מחקרים שהראו שקיימת אצל מרבית המטופלים העדפה לקבל 2 זריקות בשנה של Denosumab על פני טיפול שבועי  באלנדרונט.

לכך חשיבות רבה לאור המחקרים שהציג קאמינגס המראים שיעורי היענות נמוכים מאוד, פחות מ-50% ע"פ מס' שנים,  לטיפול פומי בביספוספונטים. לעומת זאת, שיעורי ההיענות של Denosumab נשארים גבוהים מאוד גם לאחר שנת הטיפול הראשונה, בעוד שבאלנדרונט שיעור ההיענות יורד בכ-40% .

ניתוח עלות תועלת שבחן את Denosumab מצא יחס עלות/QALY הנמוכים מ-50,000 יורו ל-QALY שזהו הסף המגדיר עלות תועלת מקובלת/אטרקטיבית. נמצא עוד שככל שהמטופלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לשברים, יחס העלות/תועלת הופך להיות יעיל עוד יותר.

 

לסיכום הרצאתו הגדיר קאמינגס את הקריטריונים לפיהם ניתן לבחור מטופלים המתאימים להערכתו לטיפול ב-Denosumab . בין הקריטריונים:  HIP T SCORE קטנים מ-2.5- , בעלי היענות נמוכה לטיפול פומי, סובלים מתופעות לוואי מביספוספונטים, כאלו המעדיפים זריקה פעם בחצי שנה, ומטופלות אשר גם לאחר 5 שנות טיפול בביספוספונטים עדיין עם HIP T SCORE קטנים מ-2.5- .

 

כמו כן סיכם קאמינגס את התכונות המרכזיות של Denosumab הכוללות אפקט אנטירסורפטיבי מקסימלי, מהירות פעולה , שיפור משמעותי ב- BMD ומניעת  cortical porosity , הפחתת הסיכון המשמעותית לשברים מכל הסוגים, וההיענות הגבוהה ויחס העלות/תועלת האטרקטיבי.

להרצאה המלאה – הקליקו כאן

 

אחת השאלות שעלתה בקרב משתתפי הכינוס אם ניתן לטפל ב-  Denosumab   בחולי כליה. תשובתו של קמינגס הייתה שהנושא נבדק במחקרים ונמצא כי היעילות של התכשיר מבחינת העלאת BMD והפחתת סיכון לשברים לא היה קשור לדרגת החומרה של הפרעות בתפקודי כליה. כמו כן, גם לא נמצאה עלייה בתופעות לוואי שהייתה קשורה לדרגת ההפרעות בתפקודי כליה. 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<