חדשות

הערכת שארית זרימה כלילית עשויה לסייע בזיהוי חולים עם הפרעה בתפקוד כלי דם כליליים קטנים (Circulation)

01/12/2019

 

בחולים עם אנגינה, אך ללא עדות למחלת עורקים כלילית חסימתית, שארית זרימה כלילית (Coronary Flow Reserve, או CFR) נמוכה המזוהה בצנתור עשויה לספק אבחנה ברורה של הפרעה בתפקוד כלי דם כליליים קטנים (Coronary Microvascular Dysfunction, או CMD), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Circulation.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד כלי דם כליליים קטנים מוגדרת בנוכחות ליקוי בהגברת זרימה בתגובה להרחבת כלי דם תרופתית, בנוכחות מחלת עורקים כלילית לא-חסימתית.

 

במסגרת המחקר הושלמה מדידה של הלחץ הכלילי ומהירות זרימה כלילית בחולים עם אנגינה ומחלת עורקים כלילית לא-חסימתית. המדידות הושלמו באמצעות חיישנים בקצה חוט מוביל בזמן מנוחה, תרגיל רכיבה על אופניים בשכיבה על הגב והיפרמיה בתיווך אדנוזין. תנגודת כלי דם קטנים חושבה כלחץ הכלילי מחולק במהירות הזרימה. קבוצת החולים כללה נבדקים עם עדות להפרעה בתפקוד כלי דם קטנים, אשר הוגדרה בנוכחות שארית זרימה כלילית של פחות מ-2.5, בעוד שקבוצת הביקורת כללה חולים עם שארית זרימה כלילית של 2.5 ומעלה.

 

מדגם המחקר כלל 85 חולים (78% נשים, גיל ממוצע של 57 שנים), 45 מהם (53%) סווגו כבעלי עדות להפרעה בתפקוד כלי דם קטנים. מבין החולים עם עדות להפרעה בכלי דם קטנים, ב-82% ניתן היה להשרות איסכמיה, זאת בהשוואה ל-22% מהביקורות (p<0.001); רזרבת זילוח לשריר הלב עמדה על 2.01 ו-2.68 (p<0.001). בקבוצת הביקורת, יעילות זילוח כלילי השתפרה ממנוחה למאמץ ונותרה ללא שינוי בזמן היפרמיה (59% לעומת 65% לעומת 57%, p=0.02 ו-p=0.14).

 

מנגד, יעילות הזילוח פחתה במהלך שתי צורות הדחק בחולים עם הפרעה בתפקוד כלי דם קטנים (61% לעומת 44% לעומת 42%, p<0.001 בשתי ההשוואות).

 

מבין החולים עם שארית זרימה כלילית של פחות מ-2.5, ב-62% תועדה הפרעה תפקודי בכלי הדם הקטנים, עם תנגודת מיקרווסקולארית מינימאלית באופן תקין וב-38% תועדה הפרעה מבנית בתפקוד כלי דם קטנים עם תנגודת מיקרווסקולארית היפרמית מוגברת.

 

תנגודת מיקרווסקולארית במנוחה הייתה נמוכה יותר באלו עם הפרעה תפקודית בכלי דם קטנים (4.2 מ"מ כספית/ס"מ/שניה), בהשוואה לאלו עם הפרעה מבנית בכלי דם קטנים (6.9 מ"מ כספית/ס"מ/שניה) או ביקורות (7.3 מ"מ כספית/ס"מ/שניה).

 

במהלך פעילות גופנית, בקבוצה עם הפרעה מבנית תועד לחץ דם סיסטולי גבוה יותר (188 מ"מ כספית), בהשוואה לאלו עם הפרעה תפקודית בתפקוד כלי דם קטנים (161 מ"מ כספית, p=0.004) וביקורות (156 מ"מ כספית, p<0.001).

 

החוקרים זיהו שני פנוטיפים של הפרעה בתפקוד כלי דם קטנים, עם תגובה וסקולארית סיסטמית נפרדת לפעילות גופנית; בכל הנוגע לשאלה אודות הבדלים בפרוגנוזה של שני הפנוטיפים הללו, או צורך בטיפולים שונים, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים.

 

Circulation. Published online November 11, 2019

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<