מאמרי מערכת

אונקולוגית מספרת: לעתים ההתלהבות מטיפול אימונותרפי בסרטן מוקדמת מדי/מאמרה של ד''ר רעיה ליבוביץ ב''הארץ''

01/08/2017

מאת מערכת אי-מד

במאמר המתפרסם היום באתר "הארץ" מזהירה ד''ר רעיה ליבוביץ, רופאה-חוקרת מהמכון האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, חברה בתוכנית "תלפיות שיבא למנהיגות רפואית", ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב מפני התלהבות מוקדמת מידי מהטיפול האימונותרפי בסרטן .

אל מול ההתלהבות שהחלה בשנת 2014 כאשר החלו הדיווחים הראשונים של טיפולים אלה, הן בקרב הקהילייה הרפואית, התקשורת והמטופלים, מסבירה ליבוביץ שהמציאות מורכבת יותר.

ראשית, היא מסבירה, יש גידולים שכמעט ואינם מגיבים לטיפול זה, ביניהם סרטני שד רגישים להורמונים, סרטו מעי שאינו על רקע גנטי וסרטן הערמונית , שעבורם כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים הם עדיין האפשרות היעילה ביותר.

שנית, היא מוסיפה, גם בגידולים שעשויים להגיב לאימונותרפיה – כמו סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הכליה וסרטן ראש-צוואר – מסתבר ששיעור החולים שאצלם הגידול מצליח להתכווץ משמעותית בעקבות הטיפול הוא נמוך יחסית,  16%-25%, וגם בקרב אלה שהגידול אצלם התכווץ עדיין לא הוכח באופן מוחלט שתוחלת החיים עלתה. .

שלישית, הטיפולים הללו אינם נטולי תופעות לוואי, וחלקן קשות ביותר.

 

ד"ר ליבוביץ מביאה 2 דוגמאות בולטות לתרופות שנראה שההתלהבות מהן הייתה מוקדמת מידי.. האחת היא אטזוליזומאב (טסנטריק) כטיפול בסרטן שלפוחית השתן של חברת רוש. במחקר מ-2016 ב- Lancet דווח על הקטנת הגידול בקרב 15% מהחולים . בעקבות כך התרופה גם נכנסה לסל הבריאות 2017 בישראל. אולם לאחרונה הודיעה חברת רוש כי התרופה אינה מאריכה את משך ההישרדות של החולים.  

הדוגמא השנייה של התלהבות מוקדמת מדי היא שימוש בתרופה פמברוליזומב (קיטרודה) של חברת MSD בסרטן הקיבה. מהמחקר הראשוני שהוצג ב-2014 (עם 30 חולים בלבד) נמצא כי קיטרודה הקטינה גידולים בקרב  25% מהחולים, ולמרות שלא הוכחה הארכת הישרדות, ההתלהבות הייתה עדיין רבה.  בכנס ASCO ביוני האחרון, הוצג מחקר גדול וארוך יותר נמצא שהקטנת הגידול נמצאה  רק אצל 11% מהחולים, ועדיין לא ברור אם היא מאריכה את ההישרדות במחלה זו.

ד"ר ליבוביץ מסכמת בהמלצה לזהירות ולהמתין בסבלנות לתוצאות המחקרים הקליניים.

 

למאמר ב"הארץ"

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<