חדשות

היסטוריה של טיפול אונקולוגי כנגד ממאירות בבית החזה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה עקב COVID-19 (מתוך כנס ASCO)

04/07/2020

 

טיפול אונקולוגי קודם עשוי להשפיע על הסיכון לתמותה בקרב חולים עם ממאירויות בבית החזה שפיתחו COVID-19 , כך עולה מנתוני מאגר TREAVOLT שפורסמו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-American Society of Clinical Oncology.

 

מדגם המחקר כלל 400 חולים עם חציון מעקב של 33 ימים מאבחנת COVID-19. הנתונים כוללים מידע אודות חולים מצפון ודרום אמריקה, אירופה, אפריקה, אסיה ואוסטרליה. מבין 400 החולים, 169 החלימו, 141 הלכו לעולמם ו-18 עדיין היו מאושפזים בבתי חולים בעת בחינת הנתונים. בסה"כ, 334 חולים נדרשו לאשפוז ו-33 חולים אושפזו ליחידת טיפול נמרץ. חציון משך האשפוז עמד על 10 ימים.

 

במרבית החולים הייתה היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer) ומרביתם אובחנו עם מחלה בשלב IV. מרבית החולים היו גברים (63.3-70.2%) ומרביתם היו מעשנים בהווה או בעבר (77.5%-86.9%). חציון מדד מסת הגוף עמד על 24-25 ק"ג למטר בריבוע ו-35-46.4% מהחולים היו עם מדד תפקודי אפסי לפי סולם ECOG.

 

מרבית החולים אובחנו עם COVID-19 על-פי בדיקת RT-PCRף אם כי בחלק מהחולים האבחנה נקבעה על-בסיס הממצאים הקליניים בלבד.

 

באשר לסיבוכי COVID-19, החוקרים מדווחים כי 71% מהחולים שהלכו לעולמם פיתחו דלקת ריאות או שינויים דלקתיים בריאה, ב-49.6% נקבעה אבחנה של תסמונת מצוקה נשימתית חדה, 14.9% פיתחו כשל רב-מערכתי, 12.1% אובחנו עם אלח-דם ו-5.7% עם הפרעות קרישה.

 

מבין אלו שהחלימו מהזיהום, 59% פיתחו דלקת ריאות או שינויים דלקתיים בריאה, ב-4.1% נקבעה אבחנה של תסמונת מצוקה נשימתית חדה, 3% פיתחו הפרעות קרישה, 0.6% אובחנו עם אלח-דם ולא תועדו מקרים של כשל רב-מערכתי.

 

בקרב חולים שהחלימו תועדה שכיחות גבוהה יותר של העדר מחלות רקע בתחילת הדרך, כאשר קרוב לשליש (31.2%) מהחולים שהלכו לעולמם סבלו לפחות ממחלת רקע אחת. מחלות הרקע הנפוצות ביותר כללו יתר לחץ דם, מחלת ריאות חסימתית כרונית, מחלת כלי דם, סוכרת ואי-ספיקת כליות.

 

מבין החולים שהלכו לעולם, כשליש (33.4%) היו מטופלים במעכבי ACE או ARB, 27% נטלו נוגדי-קרישה פומיים ו-23.4% טופלו בסטרואידים בעת אבחנת COVID-19. מבין המחלימים, 20.7% היו מטופלים במעכבי ACE או ARB, 18.3% נטלו נוגדי-קרישה ו-14.2% היו תחת טיפול בסטרואידים בעת אבחנת הזיהום הנגיפי.

 

מבין החולים שהלכו לעולמם, 46.8% קיבלו טיפול כימותרפי, 22% קיבלו טיפול אימונותרפי, 18.2% היו בעבר תחת טיפול ממוקד ו-9.2% השלימו טיפול קרינתי. מבין אלו שהחלימו, כשליש (33.7%) קיבלו טיפול כימותרפי, 26.6% קיבלו טיפול אימונותרפי, 19.5% טופלו בטיפולים ממוקדים ו-14.2% השלימו טיפול קרינתי.

 

מהנתונים עולה כי מרבית מקרי התמותה (79.4%) יוחסו ל-COVID-19, 10.6% יוחסו לממאירות, 8.5% יוחסו לממאירות ו-COVID-19 ו-1.4% ממקרי התמותה היו מסיבה לא-ידועה.

 

בניתוח רב-משתני גורמי סיכון לתמותה כללו גיל מעל 65 שנים, מדד ECOG של 1, טיפול קודם בסטרואידים וקבלת טיפול כימותרפי בלבד או בשילוב עם אימונותרפיה. החוקרים לא זיהו הבדל בסיכון לתמותה לפי מין, מדד מסת גוף, הרגלי עישון, שלב מחלה, או סוג הממאירות. לטיפול ב-COVID-19 לא הייתה משמעתית על תוצאות המחלה הזיהומית.

 

 

מתוך כנס ASCO

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<