אונקולוגיה

הרדמה כללית צריכה להיות אפשרות טיפולית בחולים בסוף חייהם / Anaesthesia

מאת ד”ר יוליה וקסמן

על פי מומחים בהרדמה ואתיקה, הרדמה כללית הינה חלק מטיפול סוף חיים לצורך הקלה על המצוקה הפיסית והרגשית. חוקרים מאנגליה דנים במאמר על ההיבטים המוסריים, המשפטיים והמעשיים של שימוש בהרדמה כללית להקלת הסבל בסוף החיים, מעבר להתערבויות כירורגיות ואבחנתיות במיעוט המטופלים שאולי זקוקים לכך.

לדעת החוקרים נכון להציע את ההתערבות הזאת למטופלים בסוף חייהם והם מציגים ספרות התומכת בכך. לדעתם הרצון לא להיות בהכרה ברגעים קשים אילו הוא מובן ואינו מפתיע ואנו כרופאים צריכים לעשות את שביכולתנו כדי לאפשר את זה.

מדובר בנושא שנוי במחלוקת ומטרת הסקירה הייתה לעורר דיון בקרב הרופאים והציבור על היתרונות והחסרונות בגישה המאפשרת למטופל לבחור להיות חסר הכרה בסוף חייו. עולות השאלות האם זאת צריכה להיות אפשרות? כיצד ואיפה לבצע את זה? על ידי מי? האם קיימים המשאבים המתאימים (במיוחד בימים אילו)? מי יממן את זה?

החוקרים מציינים שאולי לא נכון להציע הרדמה מלאה למטופלים בסוף חייהם משום שמערכת הבריאות אינה יכולה להרשות לעצמה כלכלית לספק את זה בצורה מיטבית.

ב- 1995 נכתב ה- Moyle protocol על ידי רופא פליאטיבי ומרדים אנגלי בשם John Moyle. ב- 1995 הוא נתן עירוי פרופופול לשני חולים בסוף חייהם. האחד נפטר כעבור 4 ימים והשני כעבור 9 ימים. התערבות דומה ניתנת כיום בנורבגיה ובאיטליה, אם כי לעיתים רחוקות.

החוקרים מציגים ממצאים של סקר עמדות שבוצע בקרב האוכלוסייה הבריטית בנושא סדציה הדרגתית, סדציה עד חוסר הכרה מלא והמתת חסד. על פי הסקר יש תמיכה רחבה של 88% באפשרות להיות חסר הכרה בסוף החיים. 64% מהמשיבים על הסקר אמרו שיבחרו להיות מורדמים בסוף חייהם.

החוקרים מציינים שמעשית האפשרות להרדמה כללית בסיום החיים זמינה למטופלים באנגליה מ-1990 ולדעתם יש חובה אתית לאפשר את ההתערבות הזאת ליותר מטופלים. לגבי ההיבטים החוקיים, למטופלים סופניים מותרת גישה לרפואה פליאטיבית, כולל אנלגזיה, הפחתת חרדה וסדציה ויש להם את הזכות לסרב לטיפולים מאריכי חיים. בצרפת, הזכות להיות חסר הכרה בסוף החיים היא זכות בסיסית המעוגנת בחוק. הוגדר בצרפת שמטופלים הללו צריכים להיות אנשים הצפויים למות תוך 14 ימים, אך מידת חוסר ההכרה לא מוגדרת באופן ברור. במצב רגיל, בסדציה (למשל עם midazolam או phenobarbital או ketamine) היכולת לתקשר עם המטופל נשמרת כך שהוא יכול לשתף פעולה כאשר מעירים אותו. בהרדמה כללית, לא ניתן להעיר את המטופל גם בעת גירוי של כאב.

החוקרים מבדילים בין הרצון להיות חסר הכרה בסוף החיים להמתת חסד, שהיא זירוז אקטיבי של המוות והיא מנוגדת לחוק באנגליה. התחושות של עצבות, בדידות, חרדה, כאב וחנק נפוצות בסוף החיים. אנלגזיה וסדציה אינן פותרות את כולן. הרדמה כללית צפויה לתת מענה למיעוט המטופלים עם תסמינים עמידים.

הכתבה פורסמה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    בקרב חולים עם מלנומה, דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר לפרוגנוזה ירודה בטווח הארוך בחולים עם אבחנה של מלנומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון חדש לפרוגנוזה שלילית בטווח הארוך בחולים עם מלנומה עורית.  עם […]

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

  • האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-אירועים טובים יותר ושיעורי תגובה מלאה גבוהים יותר, אם כי לא תועד שיפור בהישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ריאות לא-נתיח מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם ביטוי PD-L1 קטן מ-1%, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. מנהל המזון והתרופות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה