חדשות

מה בין הפרעה דו-קוטבית ובין מחלת פרקינסון? (Neurology)

26/05/2019

 

בחולים עם הפרעה דו-קוטבית זוהה סיכון מוגבר למחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא ההפרעה הפסיכיאטרית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים מדווחים כי אבחנה של הפרעה דו-קוטבית לוותה בעליה של כמעט פי שבע בסיכון למחלת פרקינסון.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון למחלת פרקינסון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית. הם התבססו על נתוני Taiwan National Health Insurance Research Database ובחנו את הנתונים אודות 56,340 חולים עם הפרעה דו-קוטבית ו-225,360 ביקורות תואמות בגיל ומין, בין השנים 2001-2009, אשר היו במעקב עד סוף 2011.

 

בחולים עם הפרעה דו-קוטבית תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של מחלת פרקינסון (0.7% לעומת 0.1%, P<0.001) במהלך תקופת המעקב. ניתוח סטטיסטי עם תקנון למאפיינים דמוגרפיים ומחלות רקע מצא כי בחולים עם הפרעה דו-קוטבית תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת פרקינסון (יחס סיכון של 6.78, רווח בר-סמך 95% של 5.74-8.02), בהשוואה לביקורות.

 

הממצאים היו דומים גם בניתוח סטטיסטי לאחר אי-הכללת השנה הראשונה למעקב (יחס סיכון של 5.82) או שלוש השנים הראשונות למעקב (יחס סיכון של 4.42). יתרה מזאת, החוקרים זיהו קשר בין שכיחות גבוהה של אשפוזים פסיכיאטריים בשל אירועי מאניה/מעורבים ואירועי דיכאון ובין סיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם הפרעה דו-קוטבית שיעורי היארעות גבוהים יותר של מחלת פרקינסון, כאשר אירועי מאניה/אירועים מעורבים ואירועי דיכאון לוו בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הפתופיזיולוגיה בבסיס הקשר בין שתי המחלות.

 

Neurology 2019

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני