חדשות

אין תועלת לטיפול בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס בקשישים (N Engl J Med)

06/04/2017

 

מנתוני מחקר TRUST (Thyroid Hormone Replacement for Subclinical Hypothyroidism) שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine והוצגו בו-זמנית במהלך כנס ENDO 2017, עולה כי לטיפול ב-Levothyroxine אין תועלת במרבית הקשישים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ב- Levothyroxine לטיפול בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס הינו נושא שנוי במחלוקת. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע אם לטיפול יש תועלת קלינית בקשישים עם הפרעה זו.

 

החוקרים ערכו מחקר כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 737 מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם תת-פעילות תת-קלינית פרסיסטנטית של בלוטת התריס (רמת TSH בטווח בין 4.60-19.99 mIU/L, רמות תירוקסין חופשי בטווח התקין). 368 חולים חולקו לקבוצת טיפול ב-Levothyroxine, עם התאמת מינון לפי רמות TSH; 369 חולים חולקו לקבוצת פלסבו עם התאמת דמה של מינון הטיפול. שני תוצאי הסיום העיקריים כללו את השיוני במדד Hypothyroid Symptoms Score ו-Tiredness Score לפי שאלון איכות חיים לאחר שנה אחת.

 

הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 74.4 שנים, 396 מהם היו נשים (53.7%). רמת TSH הממוצעת עמדה על 6.40 mIU/L בתחילת המחקר ולאחר שנה אחת, רמה זו ירדה ל-5.48 mIU/L בקבוצת הפלסבו, בהשוואה ל-3.63 mIU/L בקבוצת ההתערבות.

 

החוקרים לא זיהו הבדלים בשינוי הממוצע לאחר שנה אחת במדד Hypothyroid Symptoms Score (0.2 נקודות בקבוצת הפלסבו ו-0.2 נקודות בקבוצת ההתערבות) או במדד Tiredness Score (3.2 ו-3.8, בהתאמה). כמו כן, החוקרים לא זיהו השפעה מועילה לטיפול ב-Levothyroxine על תוצאי הסיום המשניים של המחקר.

 

הנתונים לא הצביעו על עליה משמעותית באירועים חריגים חמורים עקב הטיפול.

 

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי אין ערך מוסף למתן טיפול ב-Levothyroxine לקשישים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס.

 

 

N Engl J Med. Published online April 3, 2017

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

הערת מערכת:

החוקרים התמקדו בנושא חשוב ונפוץ מאוד, תוך הערכת הנושא באופן מבוקר ובמחקר בעל עוצמה גבוהה. לצד היתרונות הברורים של המחקר יש לשים לב כי ממוצע רמת TSH בקרב הנבדקים במחקר עמד על 6.4 mIU/L ובחלק קטן מהמשתתפים במחקר ערכי TSH עלו על 10 mIU/L. אמנם מחקרים קודמים תמכו ביתרונות הטיפול החליפי בנוכחות TSH מעל 10 mIU/L, אך אין ספק כי העדר השיפור הסימפטומטי עשוי לנבוע מכך שההפרעה בתפקודי התריס במחקר זה לא הייתה ניכרת. יתרה מזאת, במטופלים רבים לא היו כלל תסמינים טרם התחלת הטיפול, כך שלא מפתיע שלא חל שיפור לאחר הטיפול. אל מול זאת, יש לציין את העובדה כי הטיפול לא לווה בתופעות לוואי או סיבוכים.

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<