חדשות

הסכמה של האיגודים המקצועיים המובילים בנוגע למתן יוד רדיואקטיבי לטיפול בסרטן בלוטת התריס (Thyroid)

07/05/2019

 

בצל המחלוקת בין קהילת האנדוקרינולוגים ואלו מתחום הרפואה הגרעינית אודות השימוש ביוד רדיואקטיבי במקרים של סרטן ממוין של בלוטת התריס, מומחים מארבעת האיגודים פרסמו הצהרה משותפת, הכוללת את הנושאים המרכזיים עליהם הושגה הסכמה וקביעת יעדים לשיפור גישת הטיפול.

 

ההצהרה המשותפת פורסמה בכתב העת Thyroid וקובעת תשעה עקרונות מרכזיים, הקרויים Martinique Principles. מדובר בפרי העבודה של מובילים מאיגודי ה-American Thyroid Association, European Thyroid Association, European Association of Nuclear Medicine ו-Society of Nuclear Medicine and Molecular Imaging, המייצגים שמונה מדינות.

 

שני האיגודים האחרונים סירבו לתמוך בהנחיות העדכניות מטעם ה-ATA, אשר פורסמו בשנת 2015, בשל התנגדות להמלצות שונות אודות שימוש ביוד רדיואקטיבי לטיפול בסרטן ממויין של בלוטת התריס וההתכנסות נערכה בצל החשש אודות מסרים סותרים העוברים למטופלים ולמטפלים.

 

אחת הסוגיות המרכזיות במחלוקת נגעה לשאלה אם יש מקום לטיפול שגרתי ביוד רדיואקטיבי לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס, או אם יש מקום להחלטה בכל מקרה לגופו. בעוד שאלו העובדים ברפואה גרעינית באירופה העדיפו מתן שגרתי של יוד רדיואקטיבי לחולים בסיכון נמוך ובינוני, ה-ATA בחר בגישה מתירנית יותר. בהצהרה המשותפת כעת נמסר כי מעבר להמשך שיתוף פעולה בנושא, הדגש צריך להיות על הבחנה ביעדים הספציפיים של טיפול ביוד רדיואקטיבי, עם הבהרת מצב המחלה לאחר-ניתוח וכן גורמים מעבר לשלב המחלה. בנוסף, יש להכיר במחסור בעדויות אודות המינון האופטימאלי של יוד רדיואקטיבי כטיפול אדג'וונטי, כמו גם המגבלות הנוגעות להגדרת מחלה עמידה לטיפול ביוד.

 

החשש בנוגע לטיפול לאחר כריתת בלוטת תריס זכה למענה בצורת שלושת העקרונות אודות חשיבות הערכת מצב המחלה לאחר-ניתוח בבחירה אופטימאלית של החולים לטיפול ביוד רדיואקטיבי. אחד העקרונות הללו קורא לסטנדרטיזציה טובה יותר של הערכת מצב החולים לאחר-ניתוח ושילוב מידע זה בטיפול. צעד זה חשוב מאחד וסוגיות רבות לאור הבדלים אפשריים בתוצאות בדיקות דוגמת אולטרה-סאונד צוואר, העשויות להיות מאוד תלויות-בודק, או שינויים ברמות תירוגלובולין, העשויים להיות די נרחבים בהתאם לסוג הבדיקה בשימוש.

 

חשוב מכך, יש לקחת בחשבון כי גורמים מעבר למצב המחלה לאחר-מחלה עשויים להיות חשובים בבחירת החולים התאימים לטיפול ביוד רדיואקטיבי. הכותבים מציינים מטה-אנליזה שמצאה כי מחקרים בנושא לא היו עקביים וההבדלים בין מחקרים מעידים על ההטרוגניות הרבה בבחירת החולים והתועלת של הטיפול ביוד רדיואקטיבי. חלק מהחוקרים מדווחים על תועלת ליוד רדיואקטיבי בחולים עם מיקרו-קרצינומה לא-גרורתית, בעוד שאחרים לא זיהו כל תועלת באוכלוסיה זו.

 

נקודות נוספות במסמך המשותף נוגעות לאי הודאות אודות מינון יוד רדיואקטיבי כטיפול אדג'וונטי, כאשר המסקנה היא כי העדויות הזמינות אינן מספקות בכדי לקבוע באופן דפיניטיבי את המינון הטוב ביותר. ההמלצה היא לבחור מינון רק לאחר דיון רב-מקצועי בנושא.

 

לאור ההבדלים המשמעותיים בקריטריונים להגדרת מחלה עמידה ליוד רדיואקטיבי, ההגדרות הנוכחיות הן תת-אופטימאליות ולכן המומחים מציעים להתמקד במקום זאת בסבירות כי הגידול יגיב לטיפול. יש לטפל בכל מקרה לגופו, תוך הבנת הגורמים המשפיעים על סיכויי התגובה של הגידול ליוד רדיואקטיבי, כו גם התייחסות לנסיבות הקליניות הפרטניות של המטופל והסיכון והתועלת של מתן יוד רדיואקטיבי.

 

אחת הסוגיות המרכזיות בכל הנוגע למחלוקת סביב יוד רדיואקטיבי כנגד סרטן ממויין של בלוטת התריס נוגע לאופי המתקדם לאט של המחלה, דבר המקשה על השגת עדויות חד-משמעיות. בעוד שהעקרונות הנוכחיים מספקים מסגרת עבודה לסוגיות טיפול חשובות רבות בתחום זה, נדרשים דיונים נוספים בכדי לפתירת סוגיות ספציפיות העולות בעקבות יישום עקרונות אלו בפועל.

 

Thyroid. 2019;29:461-470

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<