חדשות

יתרונות טיפול ב-Dapagliflozin למניעת התפתחות סוכרת והגנה לבבית וכלייתית: סקירת פוסטרים שהוצגו ב-ADA 2020

04/08/2020

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Diabetes Association הוצגו 4 פוסטרים (מהם שניים של חוקרים ישראלים)  אשר הדגימו את היתרונות של טיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) הן במניעת התפתחות סוכרת והן בהגנה לבבית וכלייתית על-בסיס ניתוח נתונים ממחקרי DAPA-HF ו-DECLARE TIMI 58.

 

בפוסטר הראשון (1) , חוקרים מארצות הברית השלימו ניתוח של נתוני מחקר DAPA-HF ובחנו את ההשפעה המגנה של פורסיגה מפני התפתחות סוכרת, אשר הוגדרה בנוכחות ערכי HbA1c של 6.5% ומעלה בשתי בדיקות עוקבות, או אבחנה שנקבעה ע"י הרופא המטפל עם מתן מרשם לטיפול תרופתי לאיזון רמות הסוכר בדם.

 

מבין 2,605 משתתפים ללא סוכרת בתחילת המחקר, 157 משתתפים (6.0%) פיתחו סוכרת מסוג 2 במהלך המחקר. במרבית החולים עם הופעה חדשה של סוכרת (95.5%) תועדה טרום-סוכרת בתחילת המחקר, על-סמך ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 5.7-6.4%, כאשר ברוב המקרים (86.6%) ערכי HbA1c עמדו בטווח 6.0-6.4%.

 

מהתוצאות עלה כי טיפול בפורסיגה הפחית את שיעורי היארעות סוכרת מסוג 2 בהיקף של 32% בקרב משתתפים ללא-סוכרת בתחילת המחקר (7.1% מאלו בקבוצת הפלסבו אובחנו עם סוכרת, בהשוואה ל-4.9% מאלו בקבוצת הטיפול בפורסיגה; יחס סיכון של 0.68, p=0.019), כאשר ההשפעה המגנה תועדה בעיקר בקרב אלו עם טרום-סוכרת בתחילת המחקר. החוקרים הסבירו כי זהו המחקר הראשון שהראה מניעת סוכרת בכלל עם מעכב SGLT2 והראה שטיפול בפורסיגה עשוי לסייע במניעת התפתחות סוכרת.

 

בפוסטר שני (2) הוצג ניתוח נוסף של נתוני מחקר DAPA-HF כאשר החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעות של טיפול בפורסיגה, בהתאם לשימוש בתרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם, בקרב 2,139 המשתתפים עם סוכרת מסוג 2. המחקר השלים השוואה של השפעת פורסיגה אל מול פלסבו על התוצא העיקרי המשולב שכלל החמרת אי-ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית.

 

מהנתונים עלה כי רבע מהמשתתפים לא נטלו כל טיפול נוסף לאיזון רמות הסוכר בדם, כאשר מבין המטופלים בתרופות לאיזון רמות הסוכר בדם, מטפורמין ניתן לכמחצית מהחולים.

 

 

 

מניתוח הנתונים עולה כי היתרון בטיפול בפורסיגה בהפחתת הסיכון להחמרה של אי ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית, על פני פלסבו, היה עקבי בחולים עם סוכרת מסוג 2, בין אם קיבלו טיפול תרופתי נוסף לאיזון רמות הסוכר בדם ובין אם לאו. יתרה מזאת, היתרון בהפחתת הסיכון לתוצא העיקרי לא היה תלוי במשפחת התרופות שניתנה לחולים אלה לאיזון רמות הסוכר בדם.

 

החוקרים סבורים כי ממצאי המחקר מעידים כי לפורסיגה השפעה משלימה לטיפולים תרופתיים אחרים לאיזון רמות הסוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

 

בפוסטר שלישי (3) הוצג ניתוח של נתוני מחקר DECLARE-TIMI 58, שנערך ע"י פרופ' איתמר רז ושות', אשר בחן את ההשפעה של פורסיגה על הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער (המוגדר כירידה של 3 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר בשנה ומעלה). מהנתונים עלה כי ב-4,788 חולים עם עדות להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער, נרשמה ירידה ממוצעת של 6.3 מ"ל/דקה/1.73מ2 בשנה החל מ-6 חודשים ועד 4 שנים. במקביל, ב-10,224 חולים ללא הידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי נרשמה ירידה ממוצעת של 0.0 מ"ל/דקה/1.73מ2 בשנה. באותה תקופה, 26.8% מהחולים שטופלו בפורסיגה חוו התדרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער לעומת 37.1% מהחולים שטופלו בפלסבו  (P <.0001). מניתוח הנתונים עולה כי פורסיגה הפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקרב אוכלוסייה גדולה ורחבה של חולי סוכרת מסוג 2. יתרון זה היה עקבי ללא תלות בתפקוד הכלייתי או בנוכחות מחלה קרדיווסקולארית בתחילת המחקר. נתונים אלה תומכים בחשיבות מעכבי SGLT-2, הן במניעה והן בטיפול במחלת כליות כרונית בחולי סוכרת מסוג 2.

 

 

בפוסטר הרביעי (4)  הוצג ניתוח נתונים נוסף של ממצאי מחקר DECLARE-TIMI 58, בראשות ד"ר אביבית כהן, מהם עלה כי ההשפעה החיובית של פורסיגה על תוצאות קרדיווסקולאריות וכלייתיות לא הייתה תלויה בטיפול התרופתי לסוכרת בתחילת המחקר. טיפול במטפורמין בתחילת המחקר לא השפיע על התועלת שתועדה עם הטיפול בפורסיגה.

 

ההשפעה המגינה של פורסיגה בהפחתה באשפוז עקב אי ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית לעומת פלסבו, הייתה גדולה יותר בתת-קבוצה קטנה של חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה (10 מבין 397 חולים לעומת 24 מבין 353 חולים).

 

סיבוכים כלייתיים והופעה חדשה של אלבומינוריה ממושכת היו פחות נפוצים עם טיפול בפורסיגה, בהשוואה לפלסבו, ללא תלות בטיפול התרופתי לאיזון סוכרת.

 

לסיכום, מסקירת ארבעת הפוסטרים עולה כי פורסיגה מפחיתה סיכון להתפתחות סוכרת בקרב טרום סוכרתיים, מפחיתה סיכון להחמרת אי ספיקת לב או תמותה ללא תלות בשימוש בתרופות נוספות נגד סוכרת בסוכרתיים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד, מספקת הגנה כלייתית וקרדיווסקולרית ללא תלות בסטטוס הבסיסי של תחלואה קרדיווסקולרית-כלייתית, ואף ללא תלות בטיפולים תרופתיים הקודמים (עם עדות לסינרגיזם עם GLP-1).

 

מתוך כנס ה-ADA

 

מקורות:

 

1.       Effect of dapagliflozin on the incidence of diabetes: A prespecified  exploratory analysis from DAPA-HF

2.       Effects of dapagliflozin in DAPA HF according to background glucose  (GLT)

3.        Effect of Dapagliflozin on Risk for Fast Decline in eGFR: Analyses from the DECLARE-TIMI 58 Trial

4.       Cardiorenal Outcomes with Dapagliflozin vs. Placebo by Baseline Glucose Lowering Agents Analyses from DECLARE-TIMI 58

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<