חשיבות איזון רמות השומנים בדם להצלחת התערבות כלילית מילעורית בחולים עם סוכרת ומחלה כלילית יציבה (J Am Coll Cardiol)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי על-מנת לזהות את היתרונות של התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה כלילית יציבה, נדרשת תוספת איזון אגרסיבי של רמות LDL (Low Density Lipoprotein) לאחר פרוצדורת רה-וסקולריזציה.

השלמת התערבות כלילית מילעורית בחולים אלו עם סוכרת הובילה לתועלת רבה יותר מטיפול תרופתי אופטימאלי בכל הנוגע להפחתת הסיכון לסיבוכים לבביים או צרברווסקולאריים מג’וריים רק במידה וערכי LDL היו מאוזנים מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל בתוך שנה אחת מהפרוצדורה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ערכי LDL מוגברים מלווים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, בפרט באוכלוסיות בסיכון גבוה. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את ההשפעה של ריכוז LDL על היארעות אירועים קרדיווסקולאריים לאחר רה-וסקולריזציה כלילית (התערבות כלילית מילעורית או ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים), או טיפול תרופתי אופטימאלי בלבד בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה וסוכרת מסוג 2.

החוקרים אספו נתונים משלושה מחקרים אקראיים וסיווגו חולים עם סוכרת מסוג 2 לפי רמות LDL לאחר שנה מההקצאה האקראית. התוצא העיקרי היה סיבוכים לבביים או צרברווסקולאריים מג’וריים, הכולל משלב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי לא-פטאלי ואירוע מוחי לא-פטאלי.

במסגרת המחקר נכללו 4,050 חולים שהיו במעקב למשך חציון של 3.9 שנים. בחולים בהם ערכי LDL לאחר שנה אחת נותרו סביב 100 מ”ג/ד”ל ומעלה תועד סיכון מצטבר גבוה יותר לסיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים לאחר 4 שנים (17.2% לעומת 13.3% באלו עם ערכי LDL בטווח 70-100 מ”ג/ד”ל ושל 13.1% באלו עם ערכי LDL מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל, בהתאמה, p=0.016).

בהשוואה לטיפול תרופתי אופטימאלי בלבד, בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית תועדה ירידה בסיכון לסיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים רק במידה וערכי LDL לאחר שנה היו מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל (יחס סיכון של 0.61, p=0.016), בעוד שניתוח מעקפים לווה בשיפור התוצאות בכל קטגוריות רמות LDL לאחר שנה אחת.

בחולים עם ערכי LDL לאחר שנה שעמדו על 70 מ”ג/ד”ל ומעלה, שיעור הסיבוכים הלבביים או צרברווסקולאריים מג’וריים היה דומה בחולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ואלו לאחר התערבות כלילית מילעורית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מחלת לב כלילית וסוכרת מסוג 2, ערכי LDL נמוכים יותר לאחר שנה אחת מלווה בשיפור הסיכון ארוך הטווח לסיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים באלו שהתאימו להתערבות כלילית מילעורית או ניתוח מעקפים. בהשוואה לטיפול תרופתי אופטימאלי בלבד, התערבות כלילית מילעורית לוותה בירידה בסיכון לסיבוכים רק באלו שהשיגו את יעד ערכי LDL מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל.

J Am Coll Cardiol. Published online November 2, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה