טיפול במינון גבוה ו/או תדירות גבוהה של ליגנדים לקולטן לסומטוסטטין עשוי לשפר שיעורי תגובה לטיפול בחולי אקרומגליה

בחולים עם אקרומגליה עם עדות למחלה פעילה לאחר ניתוח להסרת אדנומה בהיפופיזה, או חולים שאינם מועמדים להתערבות ניתוחית, תרופות ממשפחת ליגנדים לקולטן לסומטוסטטין – Octreotide LAR (סנדוסטטין LAR) ו-Lanreotide (סומטולין אוטוג’ל) – משמשות כקו הטיפול התרופתי הראשון. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי טיפול ארוך-טווח בתכשירים אלו עשוי להביא לאיזון ביוכימי בכמחצית מהחולים, כאשר מתן הטיפול במינון או בתדירות גבוהים מהמקובל עשוי להביא לשיפור האיזון הביוכימי בחולים בהם תועדה תגובה חלקית לטיפול.

על-פי ההנחיות לטיפול באקרומגליה מטעם האיגוד האנדוקריני האמריקאי משנת 2014, סומטולין אוטוג’ל ניתן במינון של 60, 90, או 120 מ”ג, אחת לארבעה שבועות וסנדוסטטין LAR ניתן במינון של 10, 20, או 30 מ”ג, בתדירות דומה. ההמלצה הינה להתחיל טיפול במינון הביניים, עם התאמת מינון לאחר 3-6 חודשים. עם זאת, בעדכון ההנחיות לטיפול בחולים אלו בשנת 2020 הוצע כי העלאת מינון הטיפול ו/או תדירות מתן הזריקות מעבר למקובל עשויה להביא לעליה בשיעור החולים המאוזנים. המלצה זו תקפה לחולים בהם תועדה ירידה משמעותית (50% ומעלה) ברמות IGF-1 (Insulin-like Growth Factor-1), אך הערכים נותרו מעל לטווח התקין.

סנדוסטטין LAR במינון גבוה או בתדירות גבוהה

כבר לפני למעלה מעשור פורסמו בכתב העת European Journal of Endocrinology תוצאות מחקר שתמך במתן סנדוסטטין LAR במינון גבוה לטיפול בחולים עם אקרומגליה בהם תועדה תגובה משמעותית לטיפול במינון סטנדרטי, אך לא הושג איזון ביוכימי.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 26 חולים אשר קיבלו טיפול קודם בליגנדים לקולטן לסומטוסטטין והשיגו ירידה של לפחות 50% ברמות הורמון גדילה, אך לאחר לפחות שישה חודשי טיפול עדיין הייתה עדות ביוכימית למחלה פעילה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול במינון גבוה של סנדוסטטין LAR (60 מ”ג כל 28 ימים) או לטיפול בתדירות גבוהה (30 מ”ג כל 21 ימים).

לאחר 24 שבועות טיפול נרשמה ירידה משמעותית ברמות IGF-1 ב-10 מבין 11 חולים שטופלו במינון גבוה של סנדוסטטין LAR וב-8 מבין 15 חולים שקיבלו את הזריקות בתדירות גבוהה. רמות IGF-1 ירדו לטווח התקין ב-4 מבין 11 חולים (36.4%) שקיבלו את הטיפול במינון גבוה, כאשר מתן הטיפול בתדירות גבוהה לא הוביל לירידת ערכי IGF-1 עד לטווח התקין.

מחצית מהחולים פיתחו תופעות לוואי ואלו היו בדרגה קלה-עד-בינונית וחלפו, ללא הבדל בין טיפול במינון גבוה או טיפול בתדירות גבוהה. בשתי הקבוצות תועדה עליה לא-משמעותית בשכיחות אבני מרה.

סומטולין אוטוג’ל במינון גבוה או בתדירות גבוהה

במאמר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism צוות חוקרים מאיטליה בחן את היעילות והבטיחות של סומטולין אוטוג’ל במינון גבוה (180 מ”ג כל 28 ימים) או בתדירות גבוהה (120 מ”ג כל 21 ימים) מהמקובל בחולים עם אקרומגליה שלא הייתה מאוזנת היטב לאחר לפחות שישה חודשי טיפול סטנדרטי.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 30 חולים מרחבי איטליה עם עדות ביוכימית לאקרומגליה פעילה, למרות טיפול מקובל בסנדוסטטין LAR (30 מ”ג כל 28 ימים), או בסומטולין אוטוג’ל ( 120 מ”ג כל 28 ימים). בכל המשתתפים במחקר תועדה ירידה של לפחות 50% ברמות הורמון גדילה ו-IGF-1 עם הטיפול בליגנדים לקולטן לסומטוסטטין במינון ותדירות מקובלים.

לאורך 24 שבועות המחקר תועדה ירידה משמעותית ברמות IGF-1, כאשר הירידה הייתה גדולה יותר בקרב מטופלים בסומטולין אוטוג’ל במינון גבוה, בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול בתדירות גבוהה. במעט למעלה מרבע מהחולים (27.6%) ערכי IGF-1 ירדו לטווח התקין, ללא הבדלים משמעותיים בין מטופלים במינון גבוה ומטופלים בתדירות גבוהה מהמקובל. רמות הורמון גדילה לא השתנו משמעותית בעקבות שינוי תדירות או מינון הטיפול.

באשר לבטיחות הטיפול במינון גבוה או בתדירות גבוהה, קרוב לשני-שליש מהמשתתפים במחקר (63.3%) חוו תופעות לוואי, אך כולן היו בדרגה קלה-עד-בינונית וחלפו. לא תוארו הבדלים בפרופיל תופעות הלוואי בין מטופלים במינון גבוה ומטופלים בתדירות גבוהה.

מסקנות

שני המחקרים מעידים כי בחולים עם אקרומגליה בהם תועדה תגובה חלקית לטיפול בליגנדים לקולטן לסומטוסטטין, העלאת המינון אל מעבר למינון המקובל עשויה להביא לשיפור האיזון הביוכימי בכשליש מהמקרים. יתרה מזאת, מתן זריקות סומטולין אוטוג’ל בתדירות גבוהה מהמקובל הובילה גם היא לשיפור האיזון הביוכימי בחולים אלו, מגמה שלא תוארה עם הגדלת תדירות זריקות סנדוסטטין LAR.

יש לציין כי הטיפול במינון גבוה או תדירות גבוהה הינו Off-Label.

לסיכום, העלאת מינון הטיפול בסומטולין אוטוג’ל או בסנדוסטטין LAR או העלאת תדירות מתן זריקות סומטולין אוטוג’ל עשויות לסייע בהשגת איזון ביוכימי בחולים עם אקרומגליה בהם תועדה תגובה חלקית לטיפול במינון ובתדירות סטנדרטיים.

* הכתבה הינה בחסות חברת מדיסון.

מקורות:

1.       Giustina A et al. Rev Endocr Metab Disord. 2020 Dec;21(4):667-678.

2.       Giustina A et al. Eur J Endocrinol. 2009 Aug;161(2):331-8.

3.       Giustina A et al. J Clin Endocrinol Metab. 2017 Jul 1;102(7):2454-2464.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה