חדשות

האם יש מקום לתרומבקטומי במהלך צנתור כלילי בשל אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST? (מתוך N Engl J Med)

22/03/2015

 

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי בחולים עם אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST אין יתרון לתרומבוקטומיה שגרתית עם PCI (Percutaneous Coronary Intervention) מבחינת תמותה קרדיווסקולארית, הישנות אוטם שריר הלב, הלם, או אי-ספיקת לב חמורה במהלך שישה חודשים, בהשוואה לצנתור כלילי בלבד. יתרה מזאת, במחקר TOTAL, שכלל למעלה מ-10,000 חולים, בחולים לאחר תרומבוקטומי תועדה עליה בסיכון לאירועים מוחיים בתוך 30 ו-180 ימים.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך PCI, תרומבוקטומיה ידנית עשויה להפחית אמבוליזציה דיסטאלית וכך לשפר את הזילוח. מחקרים קטנים הציעו כי גישה זו מביאה לשיפור תוצאי לווי ותוצאים קליניים, אך מחקר גדול בנושא דיווח על תוצאות סותרות.

 

במחקר הנוכחי חולקו באקראי 10,732 משתתפים עם STEMI שהיו מיועדים ל-Primary PCI לקבוצת התערבות (PCI עם תרומבוקטומיה ידנית) או קבוצת ביקורת (PCI בלבד). התוצא העיקרי כלל שילוב של תמותה מסיבות קרדיווסקולאריות, הישנות אוטם שריר הלב, הלם קרדיוגני או אי-ספיקת לב בדרגה IV לפי NYHA בתוך 180 ימים. תוצא הבטיחות העיקרי היה אירועים מוחיים בתוך 30 ימים.

 

מהנתונים עולה כי התוצא העיקרי תואר ב-347 מבין 5,033 חולים (6.9%) בקבוצת ההתערבות לעומת 351 מבין 5,030 חולים (7.0%) בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.99, p=0.86). שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית (3.1% בקבוצת ההתערבות לעומת 3.5% בקבוצת הביקורת, יחס סיכון של 0.90, p=0.34) ושיעורי התוצא העיקרי עם תרומבוזיס של התומכן או רה-וסקולריזציה של כלי המטרה (9.9% לעומת 9.8%, יחס סיכון של 1.00, P=0.95) היו גם כן דומים. אירועים מוחיים בתוך 30 ימים תועדו ב-33 חולים (0.7%) בקבוצת ההתערבות לעומת 16 חולים (0.3%) בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 2.06, p=0.02).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם STEMI המיועדים לצנתור כלילי, תרומבוקטומיה ידנית שגרתית, בהשוואה לצנתור בלבלד, לא הביאה להפחתת הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, הישנות אוטם שריר הלב, הלם קרדיוגני או אי-ספיקת לב קשה בתוך 180 ימים, אך לוותה בעליה בשיעור האירועים המוחיים בתוך 30 ימים.

 

N Engl J Med 2015

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני