חדשות

מתן מנת העמסה של prasugrel (אפיאנט) במטופלים עם STEMI לאחר התחלת טיפול בקלופידוגרל אינו מעלה הסיכון לדימומים (JACC)

27/07/2015

מאת מערכת אי-מד

ע"פ מחקר חדש המתפרסם החודש ב-מטופלים עם אוטם שריר הלב עם עליית מקטע ST (ובקיצור STEMI) אשר קיבלו מנת העמסה של prasugrel (אפיאנט, אלי-לילי)  לאחר שקיבלו קודם לכן מנת העמסה של קלופידוגרל אינו כרוך בסיכון מוגבר לדימומים.

מטרת החוקרים הייתה להעריך את הבטיחות של מתן מנת העמסה של פרסוגרל במטופלים עם STEMI  אשר קיבלו כבר מנת העמסה של קלופידוגרל  במסגרת התערבות כלילית מלעורית (PCI) .

ברקע מציינים החוקרים כי פרסוגרל הוא אחד מהאנטגוניסטים לרצפטור לטסיות של P2Y12 המועדפים במטופלי STEMI . השימוש בפרסוגרל נבחן קלינית עד כה במטופלים שהיו ללא טיפול קודם בקלופידוגרל.

לצורך הערכת הבטיחות עקבו החוקרים אחר 2,023 מטופלי STEMI (בין ספטמבר 2009 לאוקטובר 2012) שנכללו במחקר ה-COMFORTABLE (ר"ת של Comparison of Biomatrix Versus Gazelle in ST-Elevation Myocardial Infarction [STEMI]) and the SPUM-ACS (Inflammation and Acute Coronary Syndromes) .

המטופלים שקיבלו מנת העמסה של פרסוגרל חולקו ל-2 קבוצות : 1. אלו שקיבלו מנת העמסה של  קלופידוגרל ולאחר מכן מנת העמסה של פרסוגרל  2. מנת העמסה של פרסוגרל בלבד ללא טיפול קודם בקלופידוגרל.

יעד הבטיחות המרכזי של המחקר היה דימום בדרגה בין 3-5 לפי ה-Bleeding Academic Research Consortium בבית החולים לאחר 30 יום.

החוקרים מדווחים כי מבין 2,023 המטופלים שעברו PCI , סך של 427 (22.1%) קיבלו קלופידוגרל ומתן עוקב של מנת העמסה של פרסוגרל , עוד 427 (21.1%) קיבלו מנת העמסה של פרסוגרל בלבד, והשאר קיבלו קלופידוגרל בלבד.

לאחר 30 יום, יעד הבטיחות המרכזי של המחקר נצפה ב-1.9% מאלה שהיו בקבוצה שקיבלו קלופידוגרל ולאחר מכן פרסוגרל, וב-3.4% באלה שקיבלו מנת העמסה של פרסוגרל בלבד. כלומר הסיכון היחסי לדימום בקרב אלו שקיבלו פרסוגרל לאחר קלופיגודגל היה 0.57 (בטווח בין 0.25-1.3,  p = 0.18 , כלומר ללא הבדל מובהק סטטיסטי) .

מדד הסיכון לדימום , ה-HAS-BLED (ר"ת של hypertension, abnormal renal/liver function, stroke, bleeding history or predisposition, labile international normalized ratio, elderly, drugs/alcohol concomitantly) נטה להיות גבוה יותר בקבוצה שטופלה בפרסוגרל בלבד (p = 0.076).

יעד הבטיחות המרכזי עם זאת נותר ללא שינוי גם לאחר התאמות לגורמי הסיכון: סיכון לדימום בקבוצת הטיפול בפרסוגרל לאחר קלופידוגרל מול פרסוגרל בלבד של 0.54 (בטווח 0.23-1.27 , p = 0.16, כלומר עדיין הבדל שאינו מובהק סטטיסטי) .

לא היו הבדלים מובהקים ביעד המשולב שכלל מוות קרדיאלי, אוטם שריר הלב או שבץ לאחר 30 יום: סיכון יחסי של 0.66 , בטווח 0.27-1.62,  p = 0.36) .

החוקרים מסכמים כי מחקר תצפיתי, לא אקראי זה של מטופלים עם STEMI , מצביע על כך שמתן מנת העמסה של פרסוגרל במטופלים שקיבלו לפני כן  מנת העמסה של קלופידוגרל אינו קשור לסיכון מוגבר לדימומים מג'וריים.

 2015 Jul;8(8):1064-74.

הערת המערכת: מתוצאות אלה עולה אם כך שבמטופל STEMI שיש העדפה לטפל בו באמצעות פרסוגרל לקראת ה-PCI , העובדה שכבר טופל קודם לכן בקלופידוגרל אינה צריכה להוות סיבה לאי מתן הטיפול.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני