הרצאות מצגות

פרופ' טנה בהרצאתו בכנס DOT 2017 : ''השאלה היא באיזה מטופל עם פרפור פרוזדורים אין לטפל בנוגדי קרישה חדשים ''

27/02/2017

מאת מערכת אי-מד

את הרצאתו '' ארוע מוחי אמבולי - מניעה וטיפול " בכנס DOT 2017 (לסיקור הכנס) פתח פרופ' דויד טנה בהצגת נתונים מהסקר הישראלי (10,000 אירועי שבץ איסכמי בשנה, 1,000 אירועי דימום מוחי (ICH) בשנה) והציג את סוגי השבץ האיסכמי (לקונרי -חסימת כלי דם קטנים, טרשת עורקים בכלי דם גדולים, וקרדיואמבולי – בעקיר על רקע פרפור פרוזדורים – AF) , הדגים פרופ' טנה כיצד נראים הסוגים השונים ב-MRI והציג מס' מקרים לדוגמא.

באשר לשימוש בנוגדי קרישה הציג פרופ' טנה את המגמות בישראל על בסיס רשם האיגוד הנוירולוגי (NASIS) מהן נראה שיפור בשיעור המטופלים המקבלים טיפול בנוגדי קרישה בשל AF . כך גם לגבי טיפול לאחר אירוע. פרופ' טנה מדגיש שלאחר אירוע מוחי אין כל הגבלה במתן נוגדי קרישה חדשים מבחינת הסל.

פרופ' טנה מדגיש נתוני NASIS מראים כי מטופלים עם אירוע מוחי על אף נטילת נוגדי קרישה בשל AF מגיעים בדר"כ עם אירועים קלים יותר מאשר אלה שלא היו תחת טיפול נוגד קרישה.

לאחר מכן סקר פרופ' טנה את ההנחיות החדשות האירופאיות תוך שהוא מדגיש שבמטופלי AF (שאינו קשור למחלה מסתמית שמופנים עדיין לטיפול בקומדין) לכמעט כולם כבר מומלץ טיפול בנוגדי הקרישה החדשים (על בסיס מדד הסיכון CHAD-VASC) , כשאספירין למעשה אינו נכלל בטיפול.

פרופ' טנה הדגיש גם את החשיבות של הימנעות מהפסקת טיפול בנוגדי הקרישה, גם לימים בודדים, אם אין לכך הצדקה רפואית.

כאן עבר פרופ' טנה לתאור והצגת המחקרים של הטיפול האנדווסקולרי בשבץ אמבולי בינוני-קשה שהראו יעילות גבוהה מאוד (מס' חולים הנדרשים לטיפול – NNT - של 3 ) ולכן הטיפול הזה נחשב באמת למהפיכה של ממש.

בשלב זה בהרצאה הציג פרופ' טנה את השאלה של המשך הטיפול בנוגדי קרישה בחולה שעבר אירוע אמבולי על רקע פרפור פרוזדורים, ואת ההנחיות האירופאיות, לפיהן התשובה תלויה בחומרת השבץ . שבץ קל/חולף – ניתן לחדש/להתחיל הטיפול בנוגדי קרישה באופן מיידי (תוך 1-3 ימים), בשבץ בינוני-קשה יש להמתין בין 6-12 יום בהתאמה, כאשר הקביעה של החומרה תלויה ב-CT חוזר של המטופל לפני התחלת הטיפול.

בכדי להבהיר נקודה זו הציג פרופ' טנה מס' מקרים קליניים שונים.

במטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר לפרפור פרוזורים (קרדיומיופתיה עלייתית למשל) מסביר פרופ' טנה שיש מקום לבצע ניטור רציף ארוך טווח לאבחון פרפור, ומתן טיפול נוגד קרישה במידה וימצא פרפור.

באשר לחידוש הטיפול בנוגדי קרישה בחולה ששרד דימום תוך מוחי, מסביר פרופ' טנה שהתשובה תלויה בסוג וגודל הדימום.

להרצאה המלאה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני