חדשות

חולים רבים עם מחלת קרדיווסקולארית טרשתית אינם משיגים את יעדי LDL (מתוך כנס מטעם ה-AHA)

27/11/2019

 

משני מחקרים חדשים עולה כי קיים צורך בשיפור הטיפול לאיזון רמות השומנים בדם כמניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית.

 

המחקר הראשון הוצג במהלך כנס ה-American Heart Association (AHA) ו-American College of Cardiology (ACC) והדגים פער גדול בין ההמלצות בהנחיות ליעדי LDL (Low Density Lipoprotein) בקרב חולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית. המחקר השני פורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology ודיווחו על תוצאות ניתוח נתוני NHANES לשנים 2005-2006 עד 2015-2016. משני המחקרים עלה כי ישנן הזדמנויות רבות לשיפור הטיפול לאיזון פרופיל השומנים באוכלוסיות אלו.

 

המחקר הראשון כלל ניתוחי נתוני מאגר PINNACLE בשנים 2013-2019 וכלל נתונים מארבע השנים האחרונות, לאחר אישור שני מעכבי PCSK9 ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. החוקרים ביקשו לבחון את שיעורי השגת יעד LDL (ריכוז LDL מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל) במבוגרים במרשם.

 

החוקרים זיהו קרוב ל-1.9 מיליון מבוגרים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית מבוססת, מהם 21.1% לא קיבלו טיפול לאיזון פרופיל השומנים ו-70% קיבלו טיפול בסטטינים בלבד. יתר 8.9% המשתתפים קיבלו בעיקר טיפול ב-Ezetimibe, עם או בלי סטטינים. רק כ-1-2% מהחולים הללו טופלו במעכבי PCSK9.

 

מבין החולים שלא קיבלו טיפול תרופתי לאיזון שומנים, רק 15.8% ענו על יעד LDL של מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל. מבין המטופלים בסטטינים, 32.9% ענו על יעד זה.

 

בקרב חולים צעירים יותר (גילאי 18-64 שנים), נשים ואלו ממוצא אפריקאי-אמריקאי תועד סיכוי מעט נמוך יותר להשגת יעד LDL מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל.

 

החוקרים מדווחים כי לא כל החולים בהם יש מקום לטיפול לאיזון שומנים בדם, כפי שנקבע בהנחיות בנושא, אכן קיבלו את הטיפול. מבין אלו שקיבלו טיפול בסטטינים בלבד, רק שליש השיגו את יעד LDL מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל.

 

במחקר השני זיהו החוקרים 32,378 מבוגרים בגילאי 20 שנים ומעלה, אשר לקחו חלק בסקרי NHANES בשנים 2005/2006 עד 2015/2016. בקרב אלו נרשמה ירידה ממוצעת בריכוז כולסטרול כולל מ-206 מ"ג/ד"ל ל-187 מ"ג/ד"ל; ריכוז LDL הממוצע ירד מ-122 מ"ג/ד"ל ל-101 מ"ג/ד"ל וריכוז טריגליצרידים ירוד מ-176 מ"ג/ד"ל ל-122 מ"ג/ד"ל.  במהלך תקופת המחקר לא חל שינוי בריכוז HDL.

 

מבין המבוגרים שהתאימו לטיפול בסטטינים, שיעור החולים שהיו מודעים לרמות כולסטרול גבוהות עלה מ-64% בשנים 2005/2006 ל-69% בשנים 2011/2012 עד 2015/2016. שיעור החולים שנטלו טיפול בסטטינים עלה מ-41% ל-49% במהלך המחקר.

 

בקרב מבוגרים עם סוכרת, כ-74% היו מודעים לכך שסבלו מרמות כולסטרול גבוהות והשימוש בסטטינים עלה מ-48% ל-60%.

 

בקרב מבוגרים עם צפי סיכון מחלה קרדיווסקולארית טרשתית של 7.5% ומעלה בתוך עשר שנים, שיעור המטופלים בסטטינים עלה מ-28% בשנים 2005/2006 ל-37% בשנים 2013/2014 ולאחר מכן ירד ל-33% בשנים 2015/2016.

 

החוקרים כותבים כי לאחר פרסום הנחיות לטיפול בכולסטרול בשנת 2013 חלה ירידה מתמשכת ברמות שומנים וליפו פרוטאינים, בעיקר במבוגרים שנטלו תרופות להפחתת רמות שומנים בדם. במקביל, המודעות לרמות כולסטרול גבוהות נותרה יציבה.

 

עד שנת 2011/2012, 64% מהמשתתפים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית נטלו סטטינים, כמו גם 43% מהמשתתפים עם סוכרת מסוג 2 ו-27% מאלו עם צפי סיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית של מעל 7.5% בתוך עשר שנים.

 

טיפול בסטטינים עדיין אינן משמש באופן מספק (פחות מ-50%) ולא חל שינוי בהיקף הטיפול בסטטינים לפני ואחרי פרסום ההנחיות לטיפול בכולסטרול בשנת 2013.

 

מתוך כנס מטעם ה-AHA

 

לידיעה במדסקייפ

 

הערת מערכת:

עוד סיבה טובה להשתמש בכלי העזר הממוחשב כפי שפותח בשיתוף פעולה עם החברה לטרשת עורקים, המאפשר להעריך את רמת הסיכון של המטופל, יעד ה-LDL-C שלו והטיפול המומלץ שעשוי להביא אותו אל היעד. 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<