חדשות

עצות לטיפול להפחתת הסיכון הקרדיווסקולארי בחולי סוכרת בעידן COVID-19 (מתוך Diabetes Care)

26/05/2020

 

במאמר חדש מפרטים מומחים דרכים שונות בהן מגפת COVID-19 חייבה לקחת בחשבון שיקולים נוספים מעבר לטיפול מסורתי להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולי סוכרת והם מספקים הצעות לגישה האופטימאלית לניהול חולים מאושפזים עם COVID-19.

 

במאמר מספקים הכותבים תרשים זרימה לחולים מאושפזים עם COVID-19, החל מהערכת גורמי סיכון כולל סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה ועישון. בנוכחות אחד מגורמי סיכון אלו, ההמלצה היא להשלים הערכה למחלת ריאות, מחלת עורקים כלילית, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב לב, אירוע מוחי, מחלת עורקים היקפית ומחלת כליות כרונית.

 

חלק גדול מהמצבים הללו נקשר עם סוכרת, אך זיהום חמור בנגיף הקורונה עשוי גם להקדים הופעה של אוטם לבבי, דלקת שריר הלב, אי-ספיקת לב והפרעות קצב לב, כמו גם תסמונת מצוקה נשימתית חדה. 

 

עוד מומלץ להשלים הערכה של סמנים לנזק לאיברים, שכן בחולי סוכרת ייתכנו רמות מוגברות של D-dimer, BNP/NT-proBNP, טרופונין וציטוקינים דלקתיים, גם ללא זיהום נלווה. המשמעות היא השימוש בסמנים אלו במעקב אחר התפתחות COVID-19 בחולי סוכרת חייב להיעשות באופן זהיר.

 

בנוסף לסמנים האמורים לעיל, פאנל המומחים ממליץ על הערכת גזים בדם, היפרגליקמיה, המוגלובין מסוכרר וריכוז קריאטינין/קצב פינוי גלומרולארי.

 

בשלב זה, ההמלצה היא להמשיך בטיפול במעכבי ACE ו-ARB, למרות החשש התיאורטי כי תרופות אלו יובילו לעליה בביטוי קולטני ACE2, בהם משתמש הנגיף בכדי להיכנס לתאים בגוף.

 

יש עדויות מניסויים בבעלי חיים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, מעכבי SGLT-2, Pioglitazone ומטפו מרין עשויים כולם לעודד פעילות ACE2. באותה עת, הן מעכבי SGLT-2 והן אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הדגימו תכונות נוגדות-דלקת, להן עשויה להיות תועלת בחולים עם COVID-19. מעכבי DPP-4 נקשרו עם סיכון מוגבר לזיהומים מסוימים, אך באותה עת הם לתרופות אלו יש תכונות אנטי-דלקתיות.

 

באופן כללי, בחולים שאינם מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ הפאנל ממליץ על מעכבי DPP-4, אגוניסטים ל-GLP-1 או אינסולין בזריקה תת-עורית כטיפול המועדף להפחתת רמות סוכר בדם, בהשוואה לתרופות אחרות. בחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, ההמלצה היא להפסיק את כל הטיפולים הפומיים לסוכרת ואינסולין במתן תת-עורי לטובת מתן אינסולין תוך-ורידי לאיזון רמות הסוכר בדם.

 

במאמר ממליצים הכותבים על יעד לחץ דם סיסטולי בטווח 125-140 מ"מ כספית ויעד לחץ דם דיאסטולי של מתחת ל-85 מ"מ כספית. השימוש בסטטינים ייקבע על-פי ריכוז קריאטין קינאז בדם.

 

עוד מומלץ לשקול את הסיכון לאירועים תרומבוטיים ואת הסיכון לאי-ספיקת לב חדה.

 

לדברי המומחים, מאחר ומחלות לב וכלי דם מהוות מגפה בחולי סוכרת, חייבים לקבוע גישות ארוכות טווח במטרה להגן על חולי סוכרת מפני מחלות לב וכלי דם, ולא רק מפני הזיהום הנגיפי.

 

Diabetes Care. Published online May 14, 2020

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<