חדשות

טיפול באנטרסטו עשוי למנוע את הצורך בהתקן ICD (מתוך כנס מטעם ה-EHRA)

07/07/2020

 

לאחר שישה חודשי טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו), ברבע מהחולים עם אי-ספיקת לב והתקן ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) תועד מקטע פליטה של חדר שמאל של מעל 35% ולא הייתה עדות לאירועי הפרעות קצב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-European Heart Rhythm Association.

 

במחקר Effect of Sacubitril/Valsartan on Left Ventricular Ejection Fraction and Their Potential Impact on Implantable Cardioverter Defibrillator Implant Rates for Primary Prevention of Sudden Cardiac Death (SAVE-ICD) המטרה העיקרית הייתה לקבוע כמה חולים שטופלו באנטרסטו בהתאם להנחיות הנוכחיות למשך שישה חודשים השתפרו דיו עד כדי כך שאינם מועמדים עוד להתקן ICD כמניעה ראשונית.

 

המחקר הרב-מרכזי נערך באיטליה וכלל 230 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם אבחנה של אי-ספיקת לב, הפרעה בתפקוד סיסטולי של חדר שמאל (מקטע פליטה נמוך מ-35%) ולאחר השתלת ICD במדור יחיד (37%), שני מדורים (55.2%) או מתחת לעור (7.8%) כמניעה ראשונית של מוות לבבי פתאומי.

 

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 64.3 שנים, 73.9% היו גברים ומקטע הפליטה הממוצע של חדר שמאל עמד על 28.3%. מרבית החולים אובחנו עם אי-ספיקת לב בסיווג II (55.2%) או III (42.6%) לפי סיווג NYHA. בעת הגיוס למחקר, 68.3% מהחולים טופלו באנטרסטו במינון 24/26 מ"ג, פעמיים ביום, והיתר טופלו במינון 49/51 מ"ג, פעמיים ביום.

 

לאחר שישה חודשי מעקב, העליה האבסולוטית הממוצעת במקטע הפליטה של חדר שמאל עמדה על 3.9%. ארבעה חולים (1.7%) הלכו לעולמם, כולם עקב אי-ספיקת לב בשלב סופני. מבין 230 החולים, ב-57 חולים (24.8%) הושג מקטע פליטה של חדר שמאל של מעל 35%.

 

מבין מספר משתנים שנבחנו במסגרת המחקר, שני גורמים מנבאים של השינוי במקטע הפליטה של חדר שמאל כללו את מינון אנטרסטו, כאשר מינון של 24/26 מ"ג זוהה כגורם מנבא חיובי של שיפור מקטע הפליטה של חדר שמאל (יחס סיכון של 2.81, p=0.018) ומקטע הפליטה של חדר שמאל בתחילת הדרך זוהה כמנבא שלילי של שיפור במדד זה (יחס סיכון של 0.88, p<0.001).

 

על-בסיס ממצאים אלו, החוקרים שיערו כי טיפול באנטרסטו עשוי לחסוך השתלת ICD ב-25 חולים מבין כל 100 חולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה של חדר שמאל של עד 35%, ללא הפרעת קצב במהלך לפחות שישה חודשים. הם טוענים כי טיפול מהיר באנטרסטו עשוי למנוע השתלת ICD בחלק לא-מבוטל מהחולים ולהפחית את עלויות הטיפול למערכת הבריאות.

 

המסר העיקרי העולה מהמחקר הוא כי עד שישה חודשים לאחר התחלת טיפול באנטרסטו, בקרוב לאחד מכל ארבעה חולים לא הייתה עוד התוויה להשתלת ICD. למרות שהטיפול הפחית את הסיכון להפרעות קצב לאורך שישה חודשים, הסיכון לא נעלם כליל וכ-5% מהחולים אובחנו עם הפרעת קצב.

 

מתוך כנס מטעם ה-EHRA

 

לידיעה במדסקייפ

 

הערת מערכת:

הנכם מוזמנים לוובינר מוקלט שעסק בטיפול באנטרסטו בחולי אי ספיקת לב.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<