חדשות

הודעת דוברות הוועדה לענייני ביקורת המדינה: דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה - מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה

16/11/2020

מדוע לא נעשה שימוש רשמי בבדיקות סרולגיות?
משרד הבריאות: בעיה בממשק המחשובי; המל"ל: מחודש מאי לא דנו בכך; פקע"ר: לא עוסקים בכך; האוצר: לא הוגשה בקשה לתקצב כזה מערך
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח:
"למה לדון בפתרון מעולה וזול כשאפשר לשבת שבע שעות על סגירת חנויות ולא להחליט? ככה לא מנהלים מדינה! ככה מורידים משק וחברה לתהום"

בצל החשש מסגר שלישי ובעקבות דו"ח הביניים שפרסם מבקר המדינה באחרונה בנושא הקורונה ובו עלה כי מיליוני שקלים הושקעו בבדיקות הסרולוגיות אך לא נעשה בהם שימוש, התכנסה היום הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, לדון בנושא ולבדוק מדוע משרד הבריאות לא משתמש בכלי הזה ע"מ למנוע בידוד בית וכתוצאה מכך סגרים וכדו' שעלותם למשק גדולה מעלויות הבדיקות. בוועדה אמר נציג המל"ל המתכלל את האסטרטגיה במשבר הקורונה כי עתה הם עוקבים בדברים של ישיבת הוועדה ע"מ לשוב ולבדוק שימוש גורף בבדיקות הסרולוגיות. 

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: ״סיפור הבדיקות הסרולוגיות הוא לא פחות ממדהים. יש בידי משרד הבריאות כלי, שיכול לפטור אלפי אנשים מבידוד מדי יום, להוריד משמעותית את הנזק למשק ולאפשר חיים נורמליים בנוכחות קורונה - ולא רק שלא משתמשים בו, אפילו לא דנו בזה.
בדיון התבררו הנתונים הבאים: 2.4 מיליון בדיקות סרולוגיות, שהגיעו לישראל כבר באפריל ואושרו לשימוש כבר מזמן, שימשו עד כה אך ורק לבדיקות סקר של 55 אלף אנשים. אלה בדיקות שמאפשרות לדעת מי כבר חלה בקורונה, החלים ואינו מדבק, ולתת לו בתוך יום אחד "תעודת מחלים" - שמשמעותה שבמשך חצי השנה הקרובה אינו מהווה סכנה להדבקת אחרים. תהליך כזה יפטור מבידוד רבים מאלה שנגזר עליהם היום לבלות 14 יום בבית, אבל הוא לא קורה בכלל. למה? במשרד הבריאות מדברים על בעיות במיחשוב, למרות שבמפקדת אלון אומרים שהמערכת שבנו יכולה לענות על הצורך הזה בלי בעיה. וקבינט הקורונה? לא דן בזה בכלל. אף פעם, מראשית המשבר. למה לדון בפיתרון מעולה וזול (עלות בדיקה היא כ-50 דולר), כשאפשר לשבת שבע שעות על סגירת חנויות ולא להחליט? למה לחשוב מחוץ לקופסה כשאפשר להטיל על הציבור והמשק עונשים קולקטיביים חסרי בינה, שעולים מיליארדים ומאמללים מאות אלפי אנשים? למה לנהל, כשאפשר לספר אגדות עם על חיסון מתקרב ומצבנו הנפלא ביחס לעולם?
ככה מורידים משק וחברה לתהום. ככה לא מנהלים מדינה".

ממשרד מבקר המדינה הציגו את עיקרי דו"ח הביניים האחרון המצביע ע"כ שבין היתר משרד הבריאות הזמין עשרות אלפי בדיקות סרולוגיות, אך בשל חוסר תכנון פג תוקפן לפני השימוש. בנוסף, משרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות כוללת של 112 מיליון ש"ח. עלה כי המשרד מתכנן לבצע 300,000 בדיקות סרולוגיות בלבד, ולגבי יתר 2.1 מיליון הערכות הנותרות אין לו תכנון. בפועל הובאו לארץ 250,000 ערכות ועד ספטמבר בוצעו בפועל רק כ-60,000 בדיקות.

ד"ר שי רייכר, מנהל תחום הערכת סיכונים במשרד הבריאות אמר בדיון  כי ההחלטה שהתקבלה רק לפני חודש מתקפת את זה שהסרולוגיות יהיו תעודת מחלים, וגם לאנשים שנדגמו במסגרת הסיקור הלאומי – אלו יכולים לקבל אישור רטרואקטיבית ותעודת ההחלמה. אנחנו לא רוצים לפזר את הערכות סתם ולכן כרגע לא מציעים את הבדיקה סתם – המטרה היא שבמקומות שהסיכוי שיהיה גבוה לחיובי גם שהאיש א-סימפטומטי, ייעשו הבדיקות. ככה יקרה במוסדות שהיה בהן התפרצות וכו'. אפשר לבצע מאות אלפי בדיקות סרולגיות תוך שבועיים אבל זו לא החכמה. המטרה למקסם את העלות תועלת של הערכות. בשיתוף עם משרד הכלכלה, אנחנו רוצים להרים פיילוט שגם עשרות אלפי עובדים שבמפעלים רבים הם חיוניים, יהיו לגבם בדיקות סרולוגיות כדי שלא יכנסו לבידוד. אבל קודם כל נתחיל עם זה במערך הבריאות. אנחנו כבר בתוך התהליך הזה. בטווח של חודש וחצי חודשיים זה יהיה עבור קהלים חיוניים במשק ובמחקר עוקב נוסף עבור עובדי מערך הבריאות. ולאחר מכן נעבור לכלל האוכלוסייה".
לשאלת יו"ר הוועדה, מדוע לאחר חודשים רבים ועל אף שנושא הבדיקות הסרולוגיות הוצף כבר בתחילת המשבר בכהונתו כיו"ר ועדת הקורונה, כלום לא נעשה והתקדם עד עתה, השיב רייכר, "צריך לקבל אישורים של ועדות אתיקה וזה לא דבר שיכול לקרות ביום אחד. צריך סבלנות. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהכירה בבדיקה סרולגית. כרגע החסמים שיש שלנו אלו ממשקי מחשוב מול כל המעבדות. הבדיקה היא קלינית ואבחונית וצריך מעקב וממשק מול קופות החולים".
לגבי מהימנות הבדיקות, סיפר רייכר כי בבדיקות הסרולגיות שהמשרד בוחר לבצע "מדובר ביעילות של 99.9% כאשר אנחנו מתבססים על שני קיטים משתי חברות שונות וככה היעילות מובטחת. תעודת ההחלמה של בדיקה סרולגית חיובית, כרגע איננה מוגבלת בזמן והיא פוטרת רק מבידוד ולא מסגר, עטיית מסכה או ריחוק חברתי. לדעתנו, חמישה ושישה חודשים קיימם עוד הנוגדנים בגוף וכמות הנוגדנים שממנו זה נקרא כמחלים הוא על פי הכרעת היצרן של הקיטים. שיעורם של שליליים שנבדקו בסרולוגי הוא אפסי ממש וזה גם מלמד שאנחנו עדיין רחוקים ממש מחסינות עדר. לכן במשרד הבריאות ממשיכים לדבוק בעמדה כי רק ריחוק חברתי זה הפתרון היחיד לעצור שרשראות הדבקה".

סא"ל יעקב מנדלוביץ, מנהל מערך הבדיקות בפיקוד העורף, אמר בדיון כי על אף שהוא עומד בתיאום מול כל המעבדות בבדיקות הקורונה, בנושא זה, "פיקוד העורף לא היה קשור אף פעם ולא עסק בבדיקות סורלוגיות. לא היינו מעורבים בכך".
 
שי גלעד, סגן ראש אגף טכנולוגי במל"ל: "באזור אפריל ומאי הבנו שנושא כזה יכול להוות פתרון ליציאה מהסגר ושחרור של המשק. בגל השני כחלק מאסטרטגיית יציאה, לא עסקנו בזה יותר ולא בדקנו האם ומדוע לא מקודם הבדיקות הסרולגיות כחלק מהאסטרטגית היציאה של מדינת ישראל. נשתמש בישיבה הזאת של הוועדה כבסיס בדיונים של המל"ל".

דניאל פדון, רפרנט בריאות באוצר: "כמו יתר הדברים שאושרו ב16 מיליארד ₪ להתמודדות עם משבר הקורונה, יאושר כל דבר שמשרד הבריאות חשוב שנכון ויעיל להתמודדות עם הנגיף. אנחנו לא קיבלנו כל דרישה להכרה בעוד הוצאות כלשהן בגלל מערך בדיקות סרולוגיות".

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<