הודעות אירגונים

לרגל יום המודעות הבינלאומי: 10 מיתוסים על אפילפסיה

19/03/2017

אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית כרונית שידועה לבני אדם מזה אלפי שנים. למרות ההתפתחויות המדעיות הרבות בהבנה ובטיפול במחלה, עדיין לצערנו כרוכה האפילפסיה בהרבה מיתוסים שגויים אשר גורמים לחוסר הבנה, אפליה וסטיגמה חברתית כלפי המטופלים. לקראת היום הסגול שחל ב- 26.3.17 - היום הבינלאומי להגברת המודעות לאפילפסיה, רצ"ב 10 מיתוסים שכיחים ושגויים שקשורים למחלה.

מאת: ד"ר פיראס פאהום, מנהל השרות לאפילפסיה ו- EEG , המרכז הרפואי איכילוב שבתל-אביב

מיתוס 1 – האפילפסיה היא מחלה נדירה מאוד.

לא נכון. אפילפסיה אינה מחלה נדירה. בעולם מוערכים כ- 65 מיליון אנשים עם אפילפסיה אשר מהווים כ- 1% מכלל האוכלוסייה. בישראל חיים קרוב ל- 85,000 אנשים עם המחלה.

מיתוס 2 – האפילפסיה היא מחלה מדבקת.

לא נכון. האפילפסיה אינה מדבקת ואינה מועברת בין בני אדם, בדיוק כמו שיתר לחץ דם או סוכרת אינן מחלות מדבקות. אי לכך, אין לחשוש מלעזור למטופלים עם אפילפסיה.

מיתוס 3 – האפילפסיה מתרחשת בעקבות קללה או כישוף.

לא נכון. האפילפסיה אינה קשורה בתהליכים על-טבעיים והיא מחלה רפואית בדומה לאסתמה, יתר לחץ דם או סוכרת. האפילפסיה מקורה בתפקוד בלתי תקין של חלק מתאי העצב במח אשר יכול לגרום לשינויים בתחושה, רגש, התנהגות, התכווצויות שרירים, ולעיתים איבוד הכרה.

מיתוס 4 – מטופלים עם אפילפסיה סובלים מפיגור שכלי.

לא נכון. חלק מהאנשים עם פיגור שכלי יכולים לסבול גם מאירועים אפילפטים. רוב חולי האפילפסיה הם עם תפקוד שכלי נורמלי לחלוטין. דמויות הסטוריות מאוד מוכשרות סבלו מאפילפסיה כגון אייזק ניוטון, ואן גוך, בטהובן ונפוליון.

מיתוס 5 – האפילפסיה היא מחלה גנטית שנולדים איתה.

לא תמיד. למרות שלעיתים האפילפסיה מקורה גנטי, ישנם גורמים נרכשים שונים אשר יכולים לתרום להתפתחות המחלה כגון חבלת ראש משמעותית, שבץ מוחי או גידולים מוחיים. בחלק מהמקרים הסיבה אינה ידועה.

מיתוס 6 – האפילפסיה נשארת לכל החיים.

לא נכון. בחלקה מהמטופלים האפילפסיה עוברת לאחר מספר שנים. כמוכן במקרים שתרופות לא עוזרות, ניתן לשקול טיפולים ניתוחיים אשר יכולים לטפל במחלה ולהחלים ממנה.

מיתוס 7 – התקפים אפילפטיים תמיד מלווים בהתכווצויות פרכוסיות.

לא נכון. ישנם סוגים שונים של התקפים אפילפטיים. ההתקפים יכולים להתבטא בשינויי תחושה, תנועות חוזרות על עצמן, בחילות, חוויות רוחניות מיוחדות וכדומה. רק בחלק מהאנשים עם אפילפסיה יש התקפים פרכוסים עם התכווצויות.

מיתוס 8 – האפילפסיה היא תמיד קשה ומלווה בהתקפים שכיחים.

לא נכון. טיפול תרופתי מציע שליטה על ההתקפים ברוב המטופלים, ואנשים עם אפילפסיה אשר נוטלים טיפול תרופתי בצורה סדירה יכולים להיות ללא התקפים שנים רבות. חלק קטן מהאנשים עם אפילפסיה סובלים מתדירות גבוהה של התקפים למרות הטיפול התרופתי.

מיתוס 9- התרופות לטיפול באפילפסיה אינן עוזרות.

לא נכון. אצל מרבית המטופלים עם אפילפסיה ניתן למנוע את ההתקפים בצורה מלאה בעזרת טיפולים תרופתיים מתאימים.

מיתוס 10 – בזמן התקף אפילפטי פרכוסי יש צורך בריסון המטופל.

לא נכון. במידה ויש חפצים מסוכנים סביב המטופל יש להרחיקם ממנו. במידה והמטופל נופל, יש להשאירו על הרצפה ולסובב אותו לצד כך שבמידה ויש הפרשת רוק שתפלט החוצה. יש לשים משהו רך מתחת לראש, ואין צורך בהכנסת חפצים או ידיים לתוך הפה. אי אפשר לבלוע את הלשון. לרוב, האירוע נמשך פחות מחמש דקות, במידה וזה ממשיך יותר מזה יש לקרוא לעזרה רפואית.

אבי שושן, דובר המרכז הרפואי תל אביב – איכילוב

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<