חדשות

מצוקת רפואת המוח בישראל מחייבת שינוי בגישה ולכן הוקמו 3 חברות חדשות: הפרעות תנועה, שבץ מוחי וכאבי ראש (הודעת האיגוד הנוירולוגי)

07/08/2019

"השינויים הדרמטיים בשנים האחרונות ברפואת-המוח, פריצות הדרך המדעיות וכניסת טכנולוגיות חדשות לאבחון ולטיפול, מביאים להתפתחות תתי מקצוע הנוירולוגיה. אלא שבישראל אין הסתכלות מערכתית על רפואת המוח.  ההשקעה מועטה מידי (מבחינת תשומות ניהוליות ותשומות כלכליות), למרות שניתן כיום למנוע ולצמצם נכות ארוכת טווח, לשפר איכות חיים ולהחזיר למעגלי החיים אחוז גבוה מהחולים", אומר פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה.

 

לדבריו: "כדי לקדם את המודעות לתחלואת המוח ואת הצרכים המחקריים והרפואיים החדשים, החלטנו להקים באיגוד 3 חברות חדשות, שתפעלנה לשינוי בגישה: החברה הישראלית להפרעות תנועה, החברה הישראלית לשבץ מוחי והחברה הישראלית לכאבי ראש".


החברה הישראלית להפרעות תנועה
:

מי מטפל בחולי הפרקינסון, תסמונת טוראט וקשת נרחבת של מחלות בתחום התנועה?
בישראל פחות מ- 25 רופאים נוירולוגים, המתמחים בתחום, והם מטפלים ביותר מ- 60,000 חולים.

לתפקיד יו"ר החברה החדשה נבחרה פרופ' שרון חסין, נוירולוגית מומחית להפרעות תנועה מהמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא.  

 

"המצוקה בשטח קשה. חולים מתקשים להגיע לרופאים מומחים. התורים ארוכים מאוד. אין כמעט מענה לחולים בקהילה, והמרפאות הייעודיות בבתי החולים מאד עמוסות. אין די תקשורת בין אנשי המקצוע לבין משרד הבריאות, הנהלות בתי החולים והנהלות קופות החולים", אומרת פרופ' חסין.

לדבריה: "החלטנו לאגם משאבים. להקים חברת בת, ממוקדת בהפרעות התנועה, כחלק מהאיגוד הנוירולוגי. החברה תקיף גם חוקרים מהאקדמיה בתחום, אחיות, פיזיותרפיסטים ושאר אנשי המקצוע הפארא-רפואיים".

 

 

מהן הפרעות תנועה?
מדובר בתחום גדול וחשוב בתוך מדעי המוח והתחלואה הנוירולוגית, הכולל מחלות מוח ניווניות, התפתחותיות, גנטיות, ואף מחלות שנגרמות מתרופות. בכולן יש שינוי ברמת התנועתיות: מהפחתה בתנועה, דמוית קיפאון, ועד תנועתיות יתר, עם תנועות ותנוחות בלתי רצוניות, ובמקביל גם שינויים בטונוס השרירים ובשליטה המוטורית. לחלק גדול מהמחלות יש בנוסף ביטויים פסיכיאטריים, קוגניטיביים , סנסוריים ואוטונומיים.

מבין המחלות השכיחות: מחלת הפרקינסון ותסמונות פרקינסון, רעד ראשוני, תסמונת טוראט וטיקים, מחלת הנטינגטון, דיסטוניה, דיסקינזיה מאוחרת (בעקבות טיפול תרופתי), ומגוון הפרעות הליכה ושיווי משקל.
בנוסף יש קבוצה גדולה של מחלות נדירות יותר שחלקן על רקע גנטי ואחרות על רקע ניווני, מבני ועוד.

קצת מספרים:

בישראל, כ- 30,000 חולי פרקינסון, כ- 3,000 מבוגרים בישראל עם תסמונת טוראט, כ- 3,000 הסובלים ממחלת דיסקינזיה מאוחרת, כ- 800 חולי הנטינגטון, כ- 5,000 איש, הסובלים מרעד ראשוני בחומרה בינונית ומעלה, ועוד כ-20,000 חולים הסובלים מתסמינים, של הפרעות תנועה ונמצאים בתהליכי אבחון.

 

מעבר לנוירולוגים המומחים בהפרעות התנועה, מטפלים בחולים גם רופאים מתחומים אחרים, בהם: נוירוכירורגים, רופאי שיקום, פסיכיאטרים, נוירולוגים לילדים, גריאטרים ועוד. הטיפול הוא בעיקר תרופתי, אך גם ניתוחי. בנוסף לאנשי מקצועות הבריאות תפקיד חשוב בשיפור ושימור תפקוד ואיכות חיים.
בשנים האחרונות ניכרות פריצות דרך משמעותיות בהבנת התחלואה, בדיוק באבחון ובפיתוח טיפולים מבטיחים לשיפור התסמינים אך גם לנסות לעקב את ההחמרה (לרבות במחלות, שנחשבו עד היום חשוכות מרפא), בזכות שימוש בטכנולוגיות מחקריות מתקדמות ובביולוגיה מולקולרית.

לדברי פרופ' חסין: "התחלואה קשה. המחלות השונות גורמות לירידה באיכות החיים, בתפקוד היומיומי, לעתים קרובות הן מביאות לנכות גופנית קשה ודורשות טיפולים מורכבים, ביקורי מעקב והתייחסות רציפה של מומחים בתחום. הבעיה היא שאין בארץ די מומחים ואין די מרפאות המתמחות בהפרעות תנועה, והבעיה חמורה בעיקר בפריפריה".

 

כחברים בוועד המנהל של החברה הישראלית להפרעות תנועה נבחרו:
פרופ' רות ג'לדטי (מהמרכז הרפואי רבין), ד"ר יאיר זלוטניק (מסורוקה), פרופ' טניה גורביץ  (מאיכילוב) וד"ר מאיר קסטנבאום (ממאיר).

 

כחברים בוועד המנהל של  החברה הישראלית לשבץ מוח נבחרו: היו"ר, פרופ' נתן בורנשטיין. לצידו ישמשו כחברי הוועד –  ד"ר ענת חורב (מסורוקה), ד"ר סאלו סמלמן חרץ, ד"ר רני ברנע (מהמרכז הרפואי רבין), ד"ר רוני אייכל (שערי צדק)

 

כחברים בוועד המנהל של  החברה הישראלית לכאבי ראש נבחרו: היו"ר, ד"ר עובד דניאל. לצידו ישמשו כחברי הוועד –  פרופ' גל איפרגן (סורוקה), ד"ר ברוך אלעד, ד"ר נירית לב (ממאיר), ד"ר אבי אשכנזי (שערי צדק)

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני