חדשות

מה בין מדדי לחץ דם ובין התפקוד הקוגניטיבי והסיכון לדמנציה? (JAMA)

15/08/2019

 

שני מחקרים בחנו את הקשר בין לחץ הדם ובין בריאות המוח ופורסמו בכתב העת JAMA. המחקר הראשון דיווח על נתוני בדיקות MRI ממחקר SPRINT MIND, השני בחן את ההשפעות ארוכות הטווח של יתר לחץ דם לאורך מספר עשורים.

 

במחקר SPRINT MIND Imaging, בקרב 449 מבוגרים עם יתר לחץ דם טופלו ליעד לחץ דם של מתחת ל-120 מ"מ כספת תועד מספר קטן יותר, אך משמעותי, של נגעים בחומר הלבן (ירידה של 0.92 סמ"ר לאורך 4 שנים) וירידה מעט גדולה יותר בנפח המוח (עליה קטנה ב-1.45 סמ"ר), בהשוואה למשתתפים שטופלו ליעד לחץ דם של מתחת ל-140 מ"מ כספית.

 

בקבוצת הטיפול האינטנסיבי תועדה גם ירידה גדולה יותר בכלל נפח המוח (הבדל ממוצע בשינוי בנפח המוח בין הקבוצות של 3.7- סמ"ר). השפעה זו תועדה בעיקר בגברים, הייתה קטנה וחסרת מובהקות סטטיסטית.

 

במחקר הפרוספקטיבי ARIC, אשר נערך לאורך כ-2.5 עשורים וכלל 4,761 משתתפים, יתר לחץ דם בגיל העמידה (לחץ דם של מעל 140/90 מ"מ כספית) לווה בסיכון מוגבר לדמנציה, בין אם סבלו מיתר לחץ דם גם בגיל מבוגר (יחס סיכון של 1.49) או שפיתחו תת-לחץ דם (לחץ דם מתחת ל-90/60 מ"מ כספית) בגיל מבוגר יותר (יחס סיכון של 1.62).

 

ירידה מאוחרת בלחץ הדם נקשרה עם סיכון מוגבר לדמנציה וליקוי קוגניטיבי קל. דפוס זה של לחץ דם נמוך בגיל מאוחר מלווה רק בסיכון מוגבר לדמנציה בחולים עם יתר לחץ דם במהלך גיל העמידה.

 

מעבר לפתולוגיה של מחלת אלצהיימר, ישנה עדות לחשיבות פתולוגיה וסקולארית בדמנציה. יתרה מזאת, שתי הפתולוגיות הללו עשויות להופיע יחדיו במטופלים, עם הוכחות לפיהן נזק קרדיווסקולארי אף עשוי לעורר שינויים פתולוגיים של מחלת אלצהיימר.

 

שני המחקרים מספקים נתונים חשובים, אך נותרו שאלות רבות פתוחות בנושא ודרושים מחקרים נוספים להבנת הקשר בין לחץ הדם ובין התפקוד הקוגניטיבי.

 

JAMA 2019

 

לידיעה ב-MedPage Today

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<